דבר מלכות ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים)
 
(37 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
'''דבר מלכות ויצא''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת ויצא]], [[ט' כסלו]] [[תשנ"ב]], ו[[מוגה|הוגהה]] על ידי הרבי ב[[לשון הקודש]].


==בעקבות השיחה==
השיחה עוסקת בשלימות של חיי הצדיק הרוחניים, שמתבטאת דוקא בשלימות חייו הגשמיים, וב[[תכלית ירידת הנשמה לעולם הזה]] המתבטאת ב[[הליכת יעקב לחרן|יציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן]] שדוקא בעבודה בעולם הגשמי, מגיעה הנשמה לדרגות נעלות יותר. וכן, שחיבור האלוקות עם הגשמיות, הוא בעיקר על ידי ה[[חסידות]] ובמיוחד על ידי ה[[אדמו"ר האמצעי]].
{{ציטוט צף|'''והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!''' יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע}}
* בקשר לט׳ כסלו (יום ההולדת ויום ההילולא של אדמו״ר האמצעי) ויו״ד כסלו (יום גאולתו) – יש להוסיף עוד יותר בלימוד תורתו, שמיוחדת בזה שהיא באופן של ״רחובות הנהר״.
* לערוך התוועדויות ביו״ד כסלו בכל מקום ומקום,
ובעיקר – להתחיל ההכנות לעריכת התוועדויות בי״ט כסלו, התוועדויות בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל, אפילו בפנה נדחת.
וכן להמשיך ההתוועדויות בימי החנוכה.
* הלימוד מעבודתו של אדמו״ר האמצעי – להמשיך הענינים הרוחניים והחסידותיים של יהודי גם בחייו הגשמיים, באופן שהגשמיות בטלה להרוחניות המתגברת עלי׳.
* להוסיף בלימוד עניני הגאולה האמיתית והשלימה.
* בימי חנוכה הבע״ל יש לקיים מנהג ישראל דנתינת דמי חנוכה לבני ביתו, ובמיוחד – לילדים וילדות, ונתינה בריבוי, באופן שמשמח את הילדים.


==סיכום==
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
* '''א - ג:''' אצל [[אדמו"ר האמצעי]] התקיים מאמר חז"ל:{{ציטוטון|ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש}}, שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית.
 
* '''ד - ה:''' הפסוק {{ציטוטון|״ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה״}} מורה על ירידת הנשמה  למטה, ב{{ציטוטון|״חרון אף של מקום״}}, ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'.  
{{ציטוט צף|'''והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה!''' יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), '''ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר'''; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע"}}
* תורת החסידות של אדהאמ״צ באופן של ״רחובות הנהר״. משא״כ אצל הצ״צ הוא בעיקר החידוש שמשוה תורת החסידות עם תורת הנגלה.  
==רקע==
* ״וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו״ כי חשב שעשו כבר נתברר. ובפועל הי׳ זה קודם הבירור. משא״כ עתה – לאחרי ריבוי העבודה ובפרט ע״י רבותינו נשיאינו, כולל בבירור האומות, ומלכות של חסד וכו׳ – כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וישנו כבר גם ה״שולחן ערוך״ דלויתן ושור הבר ויין המשומר וכו׳, וצריכים רק לפתוח העינים (״מ׳דארף נאר אויפעפענען די אויגן״) כדבעי, ולראות זה בפועל!  
החל משנת [[תשנ"ב]] החל הרבי בתדירות גבוהה לציין בשיחות את זהותו של [[משיח]] במקביל למענות רבים שיצאו אז המאשרים את [[פרסום זהות משיח]], בשיחה זו הוסיף הרבי בהגהה במיוחד, לאחר הנכתב שבכל דור ישנו אחד [[משיח שבכל דור|הראוי להיות משיח]], שבדורנו המשיח הוא [[נשיא הדור]] {{כתב קטן|(ראה מסגרת)}}.
* בירור עשו ע״י יעקב – חיבור אורות דתהו בכלים דתיקון, ועד – החיבור דאורות דתהו וכלים דתהו, אורות דתיקון וכלים דתיקון, חיבור סובב וממלא.
==תוכן השיחה==
* ״מטתו שלימה״ (של יעקב) מורה על השלימות גם בה״מטה״ (התחתון), ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו (לא כמו בעמידה או ישיבה), ועד שמגלה בזה שייכותו לעצמותו ית׳, שמצד העצמות עליון ותחתון הם דבר חד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל, ״ישראל וקוב״ה כולא חד״.  
הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת ה[[צדיק]] הוא כאשר הוא יורד ל[[גשמיות]] העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום{{הערה|כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".}}, כפי שהיה אצל ה[[אבות]], [[משה רבינו]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].
* ״ויקח (יעקב) מאבני המקום״, ״שירא מפני חיות רעות״, ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהיתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות.  
 
* ג׳ ימים דערב שבת זה, ט׳ כסלו, ויו״ד כסלו – ענין החזקה. וגם בט׳ כסלו – ב׳ ענינים (יום הולדת ויום ההילולא), ויחד עם חג הגאולה ביו״ד כסלו – ה״ז ג׳ דהוי חזקה.  
הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא ב[[פרשת ויצא]] בה מסופר על [[הליכת יעקב לחרן]]. יציאתו של יעקב מ[[באר שבע]] מסמלת את ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בשביל לפעול את גילוי [[הקב"ה]], לינתו של יעקב, מסמל את [[העלם והסתר]] שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב{{הערה|הקורה בעת שהאדם שוכב.}} של איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]], שבו שניהם בהשוואה אחת, המורה על גילוי העצם. וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף ד[[קדושה]] רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגינה עליו גם מחיות רעות.
* ״אבן מקיר תזעק״, שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
 
הדבר המתבטא בכך שעל יעקב נכתב ש{{ציטוטון|מטתו שלימה}} המורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" בעולם הזה הגשמי, שהוא השוואת הדרגות, גם הנמוכות ביותר{{הערה|איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]]}}.
 
הרבי הוסיף שהמלאכים נשלחו ל[[עשיו]] ב[[פרשת וישלח]], נשלחו בשביל להגיד לעשיו שמכיוון שעשיו גמר כנראה את[[עבודת הבירורים]], יכולים שניהם, עשיו המבטא את [[עולם התהו]], ו[[יעקב]] המבטא את [[עולם התיקון]], להתאחד ולחבר את האורות דתהו בכלים דתיקון.
* '''י"ג - י"ד:''' אחד מסימני ה[[גאולה]] הוא:ש"[[אבן מקיר תזעק]]", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
* '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] הייתה באופן של "רחובות הנהר". משא"כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
*'''י"ד - כ':''' {{ציטוטון|וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו}} כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת [[תורת החסידות]] ע"י [[רבותינו נשיאנו]], כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!
 
==קישורים חיצוניים==
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/f9/07_ויצא.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B6t2zW9zs378RmliajBQbGRBM3M/view?usp=drive_link&resourcekey=0-siyWSm-pXieP4UU8oCSvkA תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1M2LKN02mQ4-AV36xOwanpoWqceLpHp6O-6_qfcEs8Ho/edit?usp=drive_link גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAZ2xnTS01RmYxMHc/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-6wsuGm4flNoFEwIivsoTKA&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה - שיחה ויומן]'''
* גליונות: '''[https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwT3ZMb25TaE5pWUE/edit# סיכום השיחה] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B2k04CfIOmXwd0Zib1lkeUxRRGM חדור בד"ם] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B1mtunySoXtlbnVjb0ZqWmlpRzA 'מדקדקים']'''.


{{שיחות הדבר מלכות}}
{{שיחות הדבר מלכות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|ויצא]]
[[קטגוריה:חומש בראשית]]

גרסה אחרונה מ־22:20, 16 ביולי 2023

דבר מלכות ויצא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.

השיחה עוסקת בשלימות של חיי הצדיק הרוחניים, שמתבטאת דוקא בשלימות חייו הגשמיים, ובתכלית ירידת הנשמה לעולם הזה המתבטאת ביציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן שדוקא בעבודה בעולם הגשמי, מגיעה הנשמה לדרגות נעלות יותר. וכן, שחיבור האלוקות עם הגשמיות, הוא בעיקר על ידי החסידות ובמיוחד על ידי האדמו"ר האמצעי.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

" והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" "

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

החל משנת תשנ"ב החל הרבי בתדירות גבוהה לציין בשיחות את זהותו של משיח במקביל למענות רבים שיצאו אז המאשרים את פרסום זהות משיח, בשיחה זו הוסיף הרבי בהגהה במיוחד, לאחר הנכתב שבכל דור ישנו אחד הראוי להיות משיח, שבדורנו המשיח הוא נשיא הדור (ראה מסגרת).

תוכן השיחה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת הצדיק הוא כאשר הוא יורד לגשמיות העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום[1], כפי שהיה אצל האבות, משה רבינו ואדמו"ר האמצעי.

הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא בפרשת ויצא בה מסופר על הליכת יעקב לחרן. יציאתו של יעקב מבאר שבע מסמלת את ירידת הנשמה לגוף בשביל לפעול את גילוי הקב"ה, לינתו של יעקב, מסמל את העלם והסתר שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב[2] של איחוד הראש והרגל, שבו שניהם בהשוואה אחת, המורה על גילוי העצם. וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגינה עליו גם מחיות רעות.

הדבר המתבטא בכך שעל יעקב נכתב ש"מטתו שלימה" המורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" בעולם הזה הגשמי, שהוא השוואת הדרגות, גם הנמוכות ביותר[3].

הרבי הוסיף שהמלאכים נשלחו לעשיו בפרשת וישלח, נשלחו בשביל להגיד לעשיו שמכיוון שעשיו גמר כנראה אתעבודת הבירורים, יכולים שניהם, עשיו המבטא את עולם התהו, ויעקב המבטא את עולם התיקון, להתאחד ולחבר את האורות דתהו בכלים דתיקון.

  • י"ג - י"ד: אחד מסימני הגאולה הוא:ש"אבן מקיר תזעק", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
  • ט"ו:תורת החסידות של אדמו"ר האמצעי הייתה באופן של "רחובות הנהר". משא"כ אצל אדמו"ר הצמח צדק שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
  • י"ד - כ': "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו" כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת תורת החסידות ע"י רבותינו נשיאנו, כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים, ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".
  2. הקורה בעת שהאדם שוכב.
  3. איחוד הראש והרגל