דבר מלכות ויצא: הבדלים בין גרסאות בדף
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כמו כן עורר [[הרבי]] נתינת [[דמי חנוכה]] לילדים. | כמו כן עורר [[הרבי]] נתינת [[דמי חנוכה]] לילדים. | ||
== | ==תוכן השיחה== | ||
הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת ה[[צדיק]] הוא כאשר הוא יורד ל[[גשמיות]] העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום{{הערה|כלשון חז"ל:"שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש".}}, כפי שהיה אצל ה[[אבות]], [[משה רבינו]] ו[[אדמו"ר האמצעי]]. | |||
הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא ב[[פרשת ויצא]] בה מסופר על [[הליכת יעקב לחרן]]. יציאתו של יעקב מ[[באר שבע]] מסמלת את ירידת ה[[נשמה]] ל[[גוף]] בשביל לפעול את גילוי [[הקב"ה]], לינתו של יעקב , מסמל את [[העלם והסתר]] שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב{{הערה|הקורה בעת ה[[שינה]].}} של איחוד ה[[ראש]] וה[[רגל]], שבו שניהם בהשוואה אחת, וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף ד[[קדושה]] רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגנהן עליו גם מחיות רעות. | |||
*'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|מטתו שלימה}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו {{הערה|לא כמו בעמידה או ישיבה}}, וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל. | *'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|מטתו שלימה}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו {{הערה|לא כמו בעמידה או ישיבה}}, וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל. | ||
* '''י"ב:''' הבירור בין [[יעקב]] ל[[עשיו]] – הוא חיבור אורות דתהו (שעשיו היה בחינת עולם תהו) בכלים דתיקון (ש[[יעקב]] היה בבחינת [[עולם התיקון]]). | * '''י"ב:''' הבירור בין [[יעקב]] ל[[עשיו]] – הוא חיבור אורות דתהו (שעשיו היה בחינת עולם תהו) בכלים דתיקון (ש[[יעקב]] היה בבחינת [[עולם התיקון]]). | ||
גרסה מ־11:12, 10 באוקטובר 2021
דבר מלכות ויצא היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויצא, ט' כסלו תשנ"ב, והוגהה על ידי הרבי בלשון הקודש.
השיחה עוסקת בשלימות של חיי הצדיק הרוחניים, שמתבטאת דוקא בשלימות חייו הגשמיים, ובתכלית ירידת הנשמה לעולם הזה המתבטאת ביציאת יעקב מבאר שבע והליכתו לחרן שדוקא בעבודה בעולם הגשמי, מגיעה הנשמה לדרגות נעלות יותר. וכן, שחיבור האלוקות עם הגשמיות, הוא בעיקר על ידי החסידות ובמיוחד על ידי האדמו"ר האמצעי.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
בעקבות השיחה
| " | והדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו כדבעי, ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה! יש כבר את ה"שולחן ערוך", יש כבר את הלויתן ושור-הבר ויין המשומר, ויהודים כבר יושבים סביב השולחן – "שולחן אביהם" (מלך מלכי המלכים הקב"ה), יחד עם משיח צדקנו (כפי שכתוב בספרים שבכל דור ודור ישנו "א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח"), ובדורנו נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר; ולאחרי ארבעים שנה מאז הסתלקות כ"ק מו"ח אדמו"ר יש כבר גם "לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע | " |
בשיחה זו עורר הרבי אודות לימוד תורתו של אדמו"ר האמצעי, דבר נוסף הוא לימוד ענייני גאולה ומשיח, בעקבות כך מתקיימים שיעורי גאולה ומשיח רבים בארץ ובעולם, וכן לימוד תורתו של אדמו"ר האמצעי.דבר נוסף הוא להתחיל ההכנות לעריכת התוועדויות בי"ט כסלו, התוועדויות בכל מקום ומקום בכל קצוי תבל, אפילו בפינה נדחת.
כמו כן עורר הרבי נתינת דמי חנוכה לילדים.
תוכן השיחה
הרבי בשיחה ציין ששלימות עבודת הצדיק הוא כאשר הוא יורד לגשמיות העולם ופועל, ושלימות זאת מתבטא בכך שהצדיק נולד ונפטר באותו היום[1], כפי שהיה אצל האבות, משה רבינו ואדמו"ר האמצעי.
הרבי בשיחה הוסיף שעניין זה מתבטא בפרשת ויצא בה מסופר על הליכת יעקב לחרן. יציאתו של יעקב מבאר שבע מסמלת את ירידת הנשמה לגוף בשביל לפעול את גילוי הקב"ה, לינתו של יעקב , מסמל את העלם והסתר שיש על הנשמה שהיא יורדת למטה, שדווקא על ידי ירידה זו מגיעים למצב[2] של איחוד הראש והרגל, שבו שניהם בהשוואה אחת, וגידור מקומו באבנים מפני החיות הרעות, מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמימלא הגנהן עליו גם מחיות רעות.
- י"א: הפסוק:"מטתו שלימה" (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו [3], וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל.
- י"ב: הבירור בין יעקב לעשיו – הוא חיבור אורות דתהו (שעשיו היה בחינת עולם תהו) בכלים דתיקון (שיעקב היה בבחינת עולם התיקון).
- י"ג - י"ד: אחד מסימני הגאולה הוא:ש"אבן מקיר תזעק", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו.
- ט"ו:תורת החסידות של אדמו"ר האמצעי הייתה באופן של "רחובות הנהר". משא"כ אצל אדמו"ר הצמח צדק שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה.
- י"ד - כ': "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו" כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת תורת החסידות ע"י רבותינו נשיאנו, כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים , ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של תורת החסידות כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו!
קישורים חיצוניים
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |