לדלג לתוכן

הוצאת ספרים קה"ת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף קה"ת (הוצאה לאור))
לוגו הוצאת הספרים קה"ת

הוצאת ספרים קה"ת היא ארגון ההוצאה לאור הרשמי של חסידות חב"ד, שבראשו עומד הרבי.

על ההוצאה

השם קה"ת הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד אדמו"ר הזקן (תק"ה), מייסד חסידות חב"ד.

המחלקה נוסדה בשנת תש"ב (1942) על ידי אדמו"ר הריי"צ. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את הרבי[1], והספר הראשון שהודפס על ידי ההוצאה לאור היה המהדורה השניה של ספר השנה.

בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים[2], במהלך השנים לאחר קבלת הנשיאות העביר הרבי בהדרגה את מיזם המערכת והתפעול לאנשים בהם הוא בחר.

אדמו"ר הריי"צ והרבי נתנו בלעדיות מוחלטת להוצאת קה"ת להדפסת ספרי וכתבי רבותינו נשיאינו[3].

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית[דרוש מקור].

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור בארץ הקודש, ארגנטינה, צרפת ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם הוועד להפצת שיחות שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי וועד הנחות בלה"ק, מכון לוי יצחק, היכל מנחם ועוד.

בשנת תשנ"ג הורה הרבי להוצאת קה"ת לכתוב מכאן ואילך על כל הספרים[4] בצמוד לשמו את התואר "מלך המשיח"[5].

מאפייני ההוצאה לאור החב"דית

דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים[6], כגון:

  • מפתחות - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר לקוטי שיחות בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
  • ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד, שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
  • מראי מקומות והשוואות - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

חנות קה"ת בקראון הייטס

בשלב מסויים מינה הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב את ר' שניאור זלמן גוראריה ואת ר' חיים יהודה קרינסקי למנהלי קה"ת. בשנת תשד"מ החליט ר' שניאור זלמן גוראריה לצרף את ר' יעקב ישראל רייך לאחראי על חנות קה"ת[7].

ר' יעקב רייך הקים את חנות הוצאת ספרים קה"ת ברחוב איסטרן פארקוויי, מול 770, בסיוע הרב שניאור זלמן גוראריה, אותה ניהל במשך מספר שנים.

סניף קה"ת באירופה

ערך מורחב – סניף קה"ת באירופה

לאחר סיומה של מלחמת העולם השניה, מינה הרבי את ר' דוד ברוומן למנהל פועל של קה"ת באירופה, במטרה לנצל את מחיר ההדפסה הנמוך באירופה כולה ובגרמניה בפרט, שהיה זול יותר בצורה משמעותית מאשר באמריקה בעקבות מאורעות המלחמה[8]. לאחר חיפושים ובירורים שונים, בחר הרב ברוומן להדפיס את הספרים בבית דפוס במינכן[9], ובבית דפוס זה הודפסו ספרי יסודי חב"דיים רבים, דוגמת מהדורת ספר התניא הראשונה שהודפסה בהוראת אדמו"ר הריי"צ[10], סידור תהלת ה'[11], ספר המאמרים אידיש[12], ספר המאמרים 'עטרת ראש' (אדמו"ר האמצעי)[12], תורה אור וליקוטי תורה[12], שערי אורה[12], סט שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מאמר 'קניין החיים', שו"ת צמח צדק[13], ועוד.

לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, ובשנת תשי"א הרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.

סניף קה"ת בארץ הקודש

ערך מורחב – סניף קה"ת בארץ הקודש

בשנת תשט"ו הוקם סניף של ההוצאה בארץ הקודש, בניהולו של הרב אברהם פריז, ולאחר פטירתו התמנה בשנת תשל"ב הרב מנחם מענדל וולף למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי בבית הספר לדפוס יד החמישה.

החנות המרכזית של סניף קה"ת בארץ הקודש ממוקמת בקומת המרתף של בניין 770 בכפר חב"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמה לקובץ "היום יום" (בהוצאה החדשה - קה"ת, תש"פ. תשפ"א - ע' 22).
  2. ^ אג"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ה ע' רצז.
  3. ^ "והנני בזאה להודיעם אשר הדפסת הספרים בנגלה ודא"ח נמסרה על יד המוסד להוצאת ספרים, קה"ת . . ומבלעדי המוסד קה"ת בל יהין שום אחד מכם להדפיס שום ספר מהספרים הנ"ל, וכל השומע לי יתברך ברוב טוב גשמי ורוחני" (אג"ק אדמו"ר הריי"צ ח"ט ע' שנו-ז). "הדפסת ספר התניא בכל מקום ומקום תהיה אך ורק ע"י הנהלת קה"ת ובאי כוחה, שלהם ניתנה הרשות – ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ממלא מקומו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא – להדפיס את ספר התניא, וכן שאר ספרי חסידות, וכן ספרי נגלה שנדפסים ע"י הנהלת קה"ת, ולכן, יש להתדבר עם הנהלת קה"ת אודות כל פרטי הדברים, ולקבל רשות וכו'" (משיחת ש"פ תרומה, בדר"ח אדר תשד"מ - התוועדויות תשד"מ ח"ב ע' 1039, מרשימת השומעים בלתי מוגה). וראה ג"כ לקוטי שיחות חכ"ו ע' 325 הערה 41 (הערה זו נעתקה על פני עמוד שלם - קודם שיחה זו (שם ע' 319)). אג"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ב ע' קלב; קלד; רנג. חכ"ד ע' י. ועוד.
  4. ^ להעיר שגם על כמה ספרים שיצאו לאור בתקופה שלפנ"ז (בהוצאות אחרות) אישר הרבי לכתוב בצמוד שמו את התואר "מלך המשיח", לדוגמא: שיחות קודש תשנ"ב, צדי"ק למלך, ועוד - ראה קובץ "מלך המשיח שליט"א" (אה"ק, תשפ"ד).
  5. ^ "שלשלת היחס וראשי פרקים מתולדות בית רבינו" בהקדמה לקובץ היום יום (בהוצאה החדשה - קה"ת, תש"פ. תשפ"א - ע' 46). ליקוט מענות קודש קיץ תשנ"ב-נ"ג-נ"ד עמ' 85. וראה קובץ "מלך המשיח שליט"א" (אה"ק, תשפ"ד). וש"נ. הספר הראשון (דספרי קה"ת), אליו הייתה הוראה והסכמה מיוחדת בעבור זה, היה הספר בשורת הגאולה. פרטים נוספים על כך נסמנו בערכו.
  6. ^ כמובן שישנם ג"כ יוצאים מן הכלל.
  7. ^ בכל ביתי נאמן הוא ע׳ 261. צילום המכתב נדפס בעמ' 262.
  8. ^ ביקור פאריז תש"ז, עמוד 22. תולדות הוצאת ספרים קה"ת (מאת זושא וולף).
  9. ^ ראו הערות לאגרות קודש מכתב רעט, שם כתוב "ליד מינכען".
  10. ^ תניא דפוס מז. כ' מנחם אב תש"ז. נדפס לעילוי נשמת ר' ברוך מרדכי קונין, נדבת בנו הרב מנחם מענדל קונין.
  11. ^ תש"ז (אג"ק כ"ב אגרת רצ"ו).
  12. ^ 1 2 3 4 תש"ח.
  13. ^ תש"ט.