ועד הנחות בלה"ק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף וועד הנחות בלה"ק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חברי הוועד - ר' חיים שאול ברוק ור' ישראל שמעון קלמנסון - בהתוועדות ב-770

ועד הנחות בלשון הקודש (נקרא בקיצור ועד הנחות בלה"ק) הינו מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי, בכל משך שנות נשיאותו ואף קודם לכן, בתרגום לשפה מובנת לדוברי לשון הקודש, במיוחד ביובל השנים האחרונות, כאשר רוב רובם של חסידי חב"ד ליובאוויטש אינם דוברים את השפה האידית. מכון ההו"ל מוציא לאור את החומר תחילה בחוברות שבועיות, ואחר כך ספר מלא של שנה שלימה. כמו כן, מסודרים דברי התורה של הרבי בכמה סדרות מקבילות. מאז כרך כ"ד משתתפים חברי מערכת לה"ק גם בהוצאה לאור של המשך סדרת אגרות קודש.

תולדות הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים ראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי בלה"ק, נוסד לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"א, על ידי הרב מנחם מענדל וולף שהיה מנהל קה"ת בארץ הקודש. כמנהל הועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב דוד פלדמן. בשנת ה'תשמ"ב הצטרף לועד הרב ישראל שמעון קלמנסון. על הפצת ההנחות בארץ הקודש הופקד הרב דובער חן.

הועד החל בעריכת הנחות משיחות הרבי בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה להגהה.

בשנת ה'תשמ"ז החלו בכל שבוע שני עיתונים, כפר חב"ד ואלגעמיינער זשורנאל, לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן 'ועד הנחות בלה"ק' הכניס שיחה בלה"ק, ו'ועד הנחות התמימים' באידיש. כעבור זמן מה, היה נראה כי הרבי לא מעוניין להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת ה'תשמ"ח נקבע הסכם (בסיוע בית הדין בשכונת קראון הייטס) בין ועד הנחות בלה"ק לבין ועד הנחות התמימים, לפיו בשבוע אחד תכנס להגהת הרבי ה'הנחה' בלה"ק ובשבוע שלאחריו - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע תרגם הועד עבור עיתון כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי העולם (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת פאקס א שיחה), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "התוועדויות" בלשון-הקודש, הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו בין השנים ה'תשמ"ב-ה'תשנ"ב. (השיחות מה'תשמ"א נכנסו לתוך סדרת השיחות קודש).

בתחילת קיץ ה'תנש"א הכינו חברי הועד קונטרס ובו לוקטו שיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית הכנסת ובית המדרש - 770, תחת השם "קונטרס בית רבינו שבבבל", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז במקום. הקונטרס הוכנס אל הרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש מרחשוון ה'תשנ"ב, הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס 'מוגה' והורה להדפיסו לקראת התאריך כ' מרחשוון.

התפתחות הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר כמה שנים, מאמצע שנות המ"מים, בהם עסק בהפצה של השיחות, וכן בניהול פרויקטים נוספים של הוצאה לאור בועדים השונים שהיו קיימים בזמנו, בחודש מרחשוון ה'תשנ"ב, נכנס בברכת הרבי[דרוש מקור], הרב חיים שאול ברוק למשרת ניהול המוסד. מינוי זה הוביל להתפתחות מואצת של פעילות הועד, היקף ההוצאה לאור וההפצה של השיחות, ובמיוחד לאחר כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב.

בהמתנה וציפייה, עד שנזכה לשמוע 'תורה חדשה מאתי תצא', החלו חברי הועד להכין בינתיים את תורתו של הרבי מראשית הנשיאות, חיפוש וסידור כל ה'הנחות' שישנם משנת ה'תש"י ואילך. גם השיחות שאמר הרבי בהתוועדויות שונות ובאירועים בהם הופיע קודם הנשיאות יצאו לאור, אך בעיקר החלה להופיע הסדרה הגדולה ביותר של תורת הרבי, תחת השם 'תורת מנחם' שקיבלה את אישורו של הרבי, בקשר עם ההוצאה לאור של 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כרכים שריכזו את שיחות הרבי המבארות את תורתו של אביו, הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל.

חברי הועד עמלו לאסוף מכל רחבי תבל, ומארכיונים שונים את העותקים הקיימים מההתוועדויות, משנת ה'תש"י ועד שנת ה'תשמ"א, ונכון לחודש סיון ה'תשפ"ה, יצאו לאור שמונים וארבעה כרכים, הכוללים את ההתוועדויות המלאות, השיחות והמאמרים עד לסיום שנת ה'תשל"ו.

במהלך השנים יצאה הנהלת הועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות[1], והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי, בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

כיום, מכון זה הינו מהמוציאים לאור העיקריים של ספרי תורתו של הרבי, ובשנת תשע"ט לבדה הודפסו על ידי המכון למעלה ממאה אלף עותקים של ספרים מתורת הרבי[2].

במשך 44 שנות פעילותו, הוציא לאור 'ועד הנחות בלה"ק' 225 כותרים שונים, שהודפסו והופצו ברחבי תבל, בלמעלה מ-שני מיליון עותקים.

משרדי הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

משרדי הועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים 788 ברחוב איסטערן פארקווי. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת ה'תשס"ז בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד ליובאוויטש שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף', ובכך השתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם בחודש תמוז של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה חנוכת הבית חגיגית[3] בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הועד בעבודתם.

בשנת ה'תשפ"ב רכשה הנהלת הועד את הבניין הסמוך ל'כולל האברכים' שע"י מזכירות הרבי, רחוב יוניון פינת שדרת קינגסטון (מאחורי בית המזון המהיר המיתולוגי 'עס און בענטש', משרדי WLCC), כאשר בתוכנית הועד לשפץ אותו, עבור אחסון ספרים, אולם לימוד ותצוגה, ומשרדים נוספים עבור הצוות.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת מנחם - התוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות

בשנת ה'תשמ"ו החל הועד לעסוק בעריכת הסדרה תורת מנחם - תפארת לוי יצחק המלקטת את ביאורי הרבי על תורת אביו רבי לוי יצחק שניאורסאהן. את הסדרה ערך הרב דוד פלדמן, בסיוע הרב חיים שאול ברוק והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ההתוועדויות שכללו את שיחותיו של הרבי משנת ה'תשמ"ב ואילך.

בשנת ה'תנש"א הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת ה'תשנ"ב קיבלו חברי הועד אישור מהרבי להתחיל בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם[4] "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של קה"ת, בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו המלאה של הרבי יצאו לאור ללא החותמת עם הלוגו המוכר, המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של ועד הנחות בלה"ק, ונכון לחודש סיון ה'תשפ"ה יצאו לאור שמונים וארבעה כרכים.

בשנת ה'תשע"ט החל הועד להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור תלמידים ותלמידות בישיבות וסמינרים, או צעירים בגילאי בית ספר השוקדים בלימוד תורת הרבי.

תורת מנחם - מאמרים מלוקט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשס"ד ערכו חברי הועד מחדש את מאמרי החסידות המופיעים בששת הספרים בסדרת ספר המאמרים מלוקט, השוו אותם מחדש לדפי ההגהות המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.[5]

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הופעתם, בסמיכות ליומי דפגרא בשנים עברו, אלא לפי סדר חודשי השנה, מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים, כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

כמו כן, במקביל לסדרת 'תורת מנחם - התוועדויות', החל הועד בהוצאה לאור מסודרת של מאמרי הרבי בשני סדרות:

1) 'תורת מנחם - מאמרים' על סדר השנים, כאשר הכרך הראשון כולל את המאמרים של שנת ה'תשי"א, החל מהמאמר הראשון 'באתי לגני' ושנת ה'תשי"ב, ואחר כך כרך שלם עבור כל שנה. נכון לחודש סיון ה'תשפ"ה יצאו לאור כרכים עד סיום שנת ה'תשמ"א.

2) 'תורת מנחם - מאמרים - פרשיות ומועדים', כאשר בשלב ראשון יצאו לאור במשך עשר שנים, 13 כרכים המסדרים את מאמרי הרבי לפי חגי ומועדי ישראל ויומי דפגרא חב"דיים: ראש השנה - שבת שובה - יום הכיפורים; חג הסוכות - שמיני עצרת - שמחת תורה; י"ד כסלו - דרושי חתונה; חג הגאולה י"ט-כ' כסלו; חג החנוכה; יו"ד שבט: באתי לגני כרך א', באתי לגני כרך ב'; ד' פרשיות; חג הפורים; י"א ניסן - חג הפסח; חג השבועות; חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז; אלול: מאמרי אני לדודי. ובהמשך, ייצאו לאור המאמרים על סדר הפרשיות, בראשית - וזאת הברכה.

ספרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת ה'תש"נ. בשנת ה'תש"פ במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.
  • יין מלכות - ליקוט ביאורי הרבי על משנה תורה להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת ה'תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת ה'תשע"ז בשלושה כרכים[6].
  • תורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם והש"ס - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת ה'תשע"ז.
  • מעייני הישועה - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי ה'תשפ"א מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.
  • התניא השלם, ספר התניא, ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, עם פירוש קצר על יסוד ספרי 'שיעורים בספר התניא' שהוגהו כולם על ידי הרבי, ולקט יסודי של כל ביאורי רבותינו נשיאינו, וביאורי הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. לקראת ח"י אלול ה'תשע"ד, הופיעה החוברת הראשונה על פרק י"ט, ושני הכרכים הראשונים בסדרה, על 'הקדמת המלקט' וג"ן הפרקים של 'לקוטי אמרים' הופיעו בקיץ ה'תשפ"ה.

חוברות שבועיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד לאחר הקמתו, פרסם הועד את החוברת הראשונה שכללה 'הנחה' מלאה מהתוועדות הרבי באחרון של פסח ה'תשמ"א, וכך הוא נוהג עד עצם היום הזה, להגיש לקהל חסידי חב"ד, ולומדי ומעייני תורת הרבי מכל החוגים, חוברת שבועית הכוללת שיחה או מאמר של הרבי. אם בעשור הראשון לפעילותו, פרסם הועד את השיחה הטריה מהשבת האחרונה, הרי שלאחר כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב, החל הועד לפרסם מתוך החומר שהיה בעריכה, השיחות והמאמרים משנת ה'תש"י ואילך. כך יוצאות לאור החוברות מתוך הספר הבא שנמצא בעריכה. על פי רוב, בשייכות לפרשת השבוע של אותה שבת, או מועד חסידי החל באותו שבוע.

השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בצורה סופית בספר הבא בסדרת 'תורת מנחם'. החוברות מופצות גם ברשימת תפוצה בדואר האלקטרוני לקבוצת מנויים.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ועדיין לא נכללו בסדרת אגרות קודש, ועתידים לצאת בכרכים של 'מילואים' או ישולבו בכרכים לפי סדר השנים.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש[7].

בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר חוברת אחת קשורה לפרשת השבוע הנקראת בשבת, והשניה הקשורה לתאריך החסידי וכדומה[8]. לפעמים יופיעו שני חוברות, באחת יהיו שיחות קודש, ובשניה יופיע מאמר דא"ח.

חברי הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מפיצי המעיינות חוצה, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 4

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. סיוון תשס"ז, שבט תשס"ח
  2. 'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.
  3. נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק ה' תמוז תשס"ז
  4. מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
  5. עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"ץ דקראון הייטס ורבנים נוספים שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור.
  6. שטורעם
  7. ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי מערכת אוצר החסידים.
  8. בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.