הבדלים בין גרסאות בדף "תשובה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (35 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]] | + | [[קובץ:ראש השנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יהודים מתפללים ב[[יום הכיפורים]]. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"]] |
| + | '''תשובה''' היא [[מצווה]] המוטלת על מי שנכשל ב[[עבירה]], שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו [[וידוי|להתוודות]] ולבקש [[מחילה]] מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך ב[[עבודת השם]] וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא [[בעל תשובה]], ומדריגתו גבוהה מדרגת [[צדיק]] שלא חטא. | ||
| − | + | על פי [[תורת החסידות]], התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של ה[[נפש האלוקית]] לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהייתה טרם [[ירידת הנשמה לגוף|ירידתה לעולם הזה]], להיות [[דביקות|דבוקה]] ב[[קדוש ברוך הוא]]. | |
| − | + | באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: '''תשובה תתאה''' היא התשובה על העבירות, ו'''תשובה עילאה''' היא השבת הנפש האלוקית לשרשה. | |
| − | |||
| − | + | [[אדמו"רי חב"ד]] ייחסו לעבודת התשובה משמעות רבה, כמסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] הגדיר את עבודתו{{הערה|בשונה מה[[בעש"ט]] ו[[המגיד]]}}, שתפקידו לעשות בעלי תשובה{{מקור}}. | |
| + | כן ישנה אריכות רבה בתורת החסידות בנושא זה. כמה ספרי חסידות הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מ[[אגרת התשובה]] - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, ה[[תניא]], וכן ספרי [[אדמו"ר האמצעי]]: [[שערי תשובה]], [[דרך חיים]] ו[[פוקח עוורים]]. | ||
| − | + | ==תשובה בתורת הנגלה== | |
| + | === סדר התשובה === | ||
| + | *'''תשובה - עזיבת החטא''': המינימום ההכרחי לעשיית תשובה מן ה[[תורה]], הוא עזיבת החטא - כלומר, ההחלטה לעזוב את הדרך הרעה ולא למרוד יותר בה' ולעבור על מצוותיו, הן [[מצוות עשה]] והן [[מצוות לא תעשה]]{{הערה|שם=פא|אגרת התשובה פרק א'.}}. ענין זה מתבטא בהלכה לגבי [[רשע]] שפסול ל[[עדות]], שכאשר נבחן ונמצא שעזב את מעשיו הרעים הקודמים, הוא כשר לעדות{{הערה|סנהדרין כה, ב. שולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף כט ואילך.}}; וכן בדין בהלכות [[קידושין]], שהמקדש את האישה בתנאי שהוא צדיק גמור, אף שקודם לכן היה רשע גמור - מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה{{הערה|קידושין מט, ב. שולחן ערוך אבן העזר סימן לח סעיף לא.}}. מכאן שהרהור אחד מספיק כדי שיחשב צדיק{{הערה|1=ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א - "עזיבת החטא בלבד", [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=338 בשיעורים בספר התניא].}}. | ||
| − | == | + | :למרות שהרהור עזיבת החטא הוא רק המינימום ההכרחי, באמת יש בו אף מעלה על שאר הענינים הבאים בשביל שלימות התשובה - מפני שבהרהור זה נעשה החידוש שמרשע הופך לצדיק גמור, ולכן נחשב כ"[[לידה|לידת]]" הבעל תשובה שהיא הנקודה והשורש לכל מציאותו{{הערה|1=ביאור אד"ש על "עזיבת החטא בלבד" הנ"ל. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/4/2/64.htm לקוטי שיחות חלק לד ע' 64].}}. |
| − | בתשובה | + | *'''שלימות התשובה - [[וידוי]]''': בנוסף להרהור, קובעת התורה שהחוזר בתשובה עליו להתוודות על חטאו ולבקש [[מחילה]] מה', ועל כך מגיע הציווי: "והתודו את חטאתם אשר עשו"{{הערה|במדבר ה, ו.}}. למרות שגם אם לא התודה בפה ורק הרהר, נעשה צדיק גמור כנ"ל, אין תשובתו שלימה אלא אם התוודה{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16025&st=&pgnum=206 לקוטי שיחות חלק יז שיחת אחרי ג] סעיפים א-ב. ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א "כמ"ש והתודו" - [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/8/7/176.htm לקוטי שיחות חלק לט, ע' 176].}}. |
| + | *'''מטרת התשובה - [[כפרה]]''': בנוסף לתשובה שעל '''האדם''' לעשות, עזיבת החטא והוידוי - ישנה גם עבודתו של היהודי לפעול שה' יכפר לו על חטאו. למטרה זו מביא [[אדמו"ר הזקן]] בתחילת אגרת התשובה את דברי התנאים על האופנים השונים בכפרה על עבירות, להדגיש שאף שמיהודי נדרשת רק עבודתו בתשובה, עם זאת מטרתו צריכה להיות לעשות מה שביכלתו כדי שה' יכפר לו{{הערה|לקוטי שיחות חלק יז שם, סעיף ז.}}. | ||
| + | :כחלק מעבודה זו, עליו [[תענית|להתענות]] כדי לפעול שה' יכפר לו{{הערה|שם=תעניות|ראה להלן [[#תיקוני תשובה ותעניות|תיקוני תשובה ותעניות]].}}. | ||
| + | *'''לאחר התשובה - ריצוי''': גם לאחר שהתכפר חטאו, על האדם לפעול על מנת שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כקודם החטא, וזאת על ידי [[קרבן עולה]] או בזמננו - תעניות{{הערה|שם=תעניות}}. | ||
| − | + | ===תיקוני תשובה ותעניות=== | |
| + | {{ערך מורחב|תעניות תשובה}} | ||
| + | בספרי ה[[מוסר]] החל מהראשונים, כמו [[הרוקח]] ו[[ספר חסידים]], ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן [[תעניות]] ו[[סיגופים]] רבים. | ||
| − | ב. | + | בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. '''תשובת הבאה''' - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. '''תשובת הגדר''' - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. '''תשובת המשקל''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. '''תשובת הכתוב''' - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחליף ל[[כרת]]){{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21522&st=&pgnum=54&hilite= ספר הרוקח, הלכות תשובה].}}. |
| − | + | התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, אלא מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות: | |
| − | + | א) עבור ה[[כפרה]]: מכיוון שישנן עבירות חמורות, [[כרת|כריתות]] ו[[מיתות בית דין]], שעבור כפרתן נדרש האדם ל[[ייסורים]] בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים{{הערה|1=[[אגרת התשובה - פרק א']]. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=360&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}. | |
| − | + | ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא [[קרבן עולה]], אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו{{הערה|זבחים ז, א.}}. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ב']].}}. | |
| − | תשובה | + | בדורות האחרונים, כשה[[גוף|גופים]] נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שאין להתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה{{הערה|אגרת התשובה פרק ג'.}}. [[הרבי]] חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות, ובאגרות קדשו כותב לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2948.htm אגרות קודש כרך ט, אגרת ב'תתקמח]. ועוד רבות.}}. עם זאת, לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}. |
| − | == | + | == תשובה בפנימיות התורה == |
| + | עיקר עניינה של התשובה היא - כאמור "והרוח תשוב אל האלוקים". גם יהודי שלא עבר עבירה מימיו, עצם זה שנשמתו - "חלק אלוקה ממעל" ירדה לעולם הזה, הרי זה ריחוק עצום. התפקיד של התשובה להחזיר את היהודי למקורו ושרשו, ולגלות איך כאן ועכשיו יהודי יכול להיות מחובר לאלוקות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/36/71d.htm לקוטי תורה האזינו עא, ד] - הובא ונתבאר בריבוי מקומות; ראה למשל [https://drive.google.com/file/d/1ewqVC_6v7wx21HpczwShqXfTFkUzYh2X/view לקוטי שיחות חלק ט, שיחת האזינו א'].}}. | ||
| − | + | ==דרגות בתשובה== | |
| + | בתשובה ישנם ריבוי דרגות לאין קץ{{הערה|ראה שיחת [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/28/358.htm ערב יום כיפור תש"נ] הערות 3, 11.}}, אלא שבאופן כללי נחלקות לשתי דרגות - תשובה מיראה ותשובה מאהבה, המקבילות לשתי דרגות התשובה המבוארות בפנימיות התורה - תשובה תתאה ותשובה עילאה{{הערה|שם=כד}}. | ||
| − | + | בתוך כל אחת מהן יש ריבוי דרגות (ובכללות, שתי דרגות בכל אחת - המקבילות ללשון הפסוק{{הערה|תהילים ל"ד ט"ו.}} "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום, ורודפהו": "סור מרע" "ועשה טוב" הן דרגות בתשובה תתאה, ו"בקש שלום" "ורדפהו" הן דרגות בתשובה עילאה{{הערה|לקוטי תורה בלק [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/21/73a.htm עג, א] ואילך. הובא ונתבאר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/8/3/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'].}}). | |
| − | + | ===תשובה מאהבה ותשובה מיראה=== | |
| − | = | + | חז"ל לימדו כי ישנו הבדל בין עשיית תשובה מ[[יראה]] - בגלל פחד ה[[עונש]] או עבור ה[[שכר]] - ההופכת את הזדונות רק לשגגות, ותשובה מ[[אהבה]] - מצד הרצון לשוב אל ה' - ההופכת את הזדונות לזכויות{{הערה|יומא פו, ב. ע"פ הרמב"ם הלכות תשובה פרק י (ברמב"ם נזכר החילוק בין יראה לאהבה בקשר לעבודת ה' בכלל, ולא במיוחד בקשר לתשובה; אולם בלקוטי שיחות חל'ק כ"ד (הנ"ל, הערות 26 ו-27) מקשר זאת לדרגות התשובה). |
| − | + | {{ש}}ראה בהרחבה בנושא זה - "[https://online.fliphtml5.com/aukho/bfuv/#p=155 זדונות נעשו לו כזכיות]", בתוך היכל ליובאוויטש (בית שמש), ד.}}. | |
| − | + | טעם הדבר הוא כי התשובה מיראה פועלת רק מכאן ולהבא, ולכן מחלישה את רושם העבירות אך הן נשארות; ותשובה מאהבה פועלת מלמפרע - להפוך את העבירות לזכויות{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/16G6SSM_UMr-oG1K8AmV2WlHgirhyUSKL/view לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב'] סעיף ג' ואילך, על פי הצפנת פענח המובא שם בהערה 33.}}. | |
| − | + | הרבי מחדש שבכללות, גם בתשובה מיראה נעשים הזדונות לזכויות, אך עיקר הענין הוא בתשובה מאהבה רבה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/255.htm ד"ה דברו גו' קדושים תשכ"א הערה 55].}}. כמו כן, בכל תשובה, גם מיראה, קיים בפנימיות המניע של אהבה ורצון לשוב אל ה', ולכן בסופו של דבר ודאי יגיע השב גם לתשובה מאהבה{{הערה|שם=כד|ראה בהרחבה [https://drive.google.com/file/d/1C5l_VJTGKTcXLt-_roe1LXWVc6dnD5Lh/view לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת יום הכיפורים].}}. | |
| − | + | ===תשובה תתאה ותשובה עילאה=== | |
| + | {{ערך מורחב|תשובה תתאה ותשובה עילאה}} | ||
| + | תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. מטרתה של תשובה זו היא לתקן את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת [[ספירת המלכות]], [[ה' תתאה]] ל[[קליפות]], ולכן נקראת "תשובה תתאה". עשיית התשובה תתאה היא בעזיבת החטא ו[[קבלת עול מלכות שמים]]{{הערה|שם=פא}}. ובנוסף לכך, חיזוק ההחלטה לעזוב את החטא על ידי התעוררות [[רחמים]] על ה[[נשמה]] האלוקית, ו[[ביטוש]] והשפלת ה[[גאווה]] של ה[[קליפה]]{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ז']]. לפי המבואר בהרחבה בביאור הרבי, [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/7/5/index.htm לקוטי שיחות חלק ל"ט שיחת אגרת התשובה ה'].}}. | ||
| − | + | אחרי תשובה תתאה, יכולים להגיע לתשובה עילאה - שאינה על עוונות, אלא היא השבת הנפש להידבק בה' כמו שהיתה לפני [[ירידת הנשמה לגוף|ירידתה לגוף]]. תשובה זו היא ההתעוררות להידבק בה' בתכלית, וכוללת [[התבוננות]] בגדולתו (ענינה של [[ספירת הבינה]] - [[ה' עילאה]], שעל שמה נקראת "תשובה עילאה"){{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ח']].}}, המולידה רגשות [[אהבה]] ו[[יראה]] לה', והתקשרות עמו ב[[מחשבה]], [[דיבור]] ו[[מעשה]], ודביקות על ידי [[לימוד התורה]] ו[[גמילות חסדים]], וכן ב[[תפילה]]{{הערה|אגרת התשובה פרק ט'.}}. | |
| − | + | בעוד תשובה תתאה נעשית מתוך [[מרירות]] על מה שפגם בחטאיו, תשובה עילאה נעשית מתוך [[שמחה]]{{הערה|אגרת התשובה פרקים [[אגרת התשובה - פרק י'|יו"ד]] ו[[אגרת התשובה - פרק י"א|י"א]].}}. | |
| − | |||
| − | + | כמה פעמים ביאר הרבי כי בזמננו, צריכה להיות העבודה בתשובה עילאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/13/234.htm ש"פ נצבים-וילך תשי"ט]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/27/3/index.htm ערב יום כיפור תש"כ]. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5989664 ש"פ בשלח תשכ"ט]. [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5959912 מוצאי יו"כ תש"ל, בעת הסעודה]. מאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/39/9/28/359.htm שיחת ערב יום כיפור תש"נ]. וראה בהרחבה בערך [[תשובה תתאה ותשובה עילאה#בזמננו|תשובה תתאה ותשובה עילאה]].}}. | |
| − | == | + | == המעלות בעבודת התשובה על פני עבודת הצדיקים == |
| + | בגמרא מבואר כי "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". על פניו, נראה מאמר זה תמוה: איך מי שלא חטא מימיו יהיה בדרגה פחותה מבעל תשובה, שחטא ושב? | ||
| − | + | מסביר הרבי{{הערה|ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1fykz6XP_E84LwnXnj00uYFFkEcpB1feQ/view ביום השמיני תשמ"א]}} שיש שלושה פרטים מרכזיים בהם בעל תשובה נעלה מצדיק: | |
| − | + | # בשונה מצדיקים, עבודת בעל תשובה מתאפיינת בצמאון אדיר ותשוקה גדולה{{הערה|ראה [[ליקוטי אמרים - פרק ז'|תניא פרק ז']]}}. | |
| + | # כאשר יהודי היה רחוק מה', פעל נגד רצונו, ובכל זאת החליט לחזור בתשובה - השמחה האלוקית ממעשיו, (וכן השמחה שלו) גדולים הרבה יותר מצדיק מלכתחילה. וכמו בן מלך שהיה שבוי במקום רחוק, שכאשר הוא משתחרר וחוזר לאביו השמחה של שניהם גדולה ביותר. | ||
| + | # עיקר התענוג האלוקי הוא מדבר חידוש. משהו מוזר. המשל לזה הוא מתוכי. אדם רגיל מדבר הרבה יותר טוב מתוכי, אך בכל זאת דווקא הדיבור הקטוע והלא מסודר של התוכי פועל תענוג יותר גדול. כך בנמשל: הטבע שאיתו העולם נברא הוא שתפקידו ורצונו לעבוד את הבורא. כאשר יהודי אכן עושה זאת, אין פה כל חידוש. אך כשיהודי (פעל נגד הטבע שלו) והיה במקום רחוק, ובכל זאת חוזר בתשובה - קורה פה דבר בלתי רגיל, היהודי פועל בעצמו התחדשות מוחלטת, וממילא התענוג האלוקי ממנו גדול ביותר{{הערה|ראה ד"ה [https://drive.google.com/file/d/1vOLPjEyObwbqAAyolvxogtoP8YFRn-Jt/view ביום השמיני עצרת תש"מ]}}. | ||
| + | (המעלה הגדולה בהתחדשות היא כי זהו רצונו הפנימי של הבורא: העולם נברא כדי שיהודי יתקן אותו{{הערה|כמו שכתוב (בראשית ב', ג') "אשר ברא אלוקים לעשות", ורש"י מפרש את המילה לעשות: 'לתקן'}}, ירומם אותו יותר מאיך שהוא באופן טבעי, גם אם לפי טבעו העולם נברא מושלם{{הערה|וזוהי הכוונה של החטאים והירידה - נורא עלילה על בני אדם.}}). | ||
| − | + | ==תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא== | |
| + | בגדר מצות התשובה שני ענינים{{הערה|ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.}}: | ||
| − | + | א) חיוב מצד ה[[גברא (מושג)|גברא]]. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו '''חיוב''' יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה. | |
| − | + | ב) חיוב מצד ה[[חפצא (מושג)|חפצא]]. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על '''כל אחד''' לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ב[[יום הכיפורים]]. | |
| − | + | ==מתוך שמחה== | |
| + | אדמו"ר הזקן אומר שעבודת התשובה צריכה להעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=545 שיחות קודש [[תשכ"א]] חלק א' עמ' 3 (545)]}}. וזה מובן על פי הסברת החסידות מהי תשובה - שעניינה לא (כל כך) להדגיש כמה שאדם רחוק מאלוקות, אלא כמה הוא מתקרב לבורא יותר ויותר על ידי התשובה{{הערה|ראה דרך חיים בתחילתו}}. | ||
| − | + | ==עבודת התשובה כיום== | |
| + | בגמרא{{הערה|[[סנהדרין]] דף צז עמ' א}} נאמר ש[[כלו כל הקיצין]] ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. | ||
| − | + | כיום [[הרבי]] מסביר שמה שהגמרא אמרה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" - הרי לא רק שכלו כל הקיצין כבר מזמן הגמרא אלא שגם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי [[הרבי הריי"צ]], וגם בשם הגאון [[הרגצ'ובי]], שאנחה של יהודי היא [[תשובה עילאה]], ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח. | |
| − | |||
| − | + | בהקשר לזה הרבי מזכיר רבות את הגמרא במסכת [[קידושין]] האומרת שבמקרה ואחד קידש אשה על מנת שהוא [[צדיק גמור]] אפילו אם הוא בפועל [[רשע גמור]] היא מקודשת, שמא הוא הירהר תשובה בלבו, והרבי הסביר שמאחר שכל אחד מישראל הרהר תשובה לא פעם אחת בחייו מוכרחים אנו לומר שבני ישראל סיימו כבר את עבודת התשובה הנצרכת להבאת הגאולה{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט. ש"פ ויחי תנש"א. ועוד.}}. | |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *'''[[אגרת התשובה]]''' מאת [[אדמו"ר הזקן]] | + | *'''[[אגרת התשובה]]''' מאת [[אדמו"ר הזקן]] |
| − | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/09-09-2016-12-51-30-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1.pdf עבודת התשובה]''' {{PDF}} קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת '[[ארגון | + | *'''תשובה מתוך שמחה''', במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 30 |
| + | *הרב ישראל אלפנביין, '''דרכי תשובה''', לקט סיפורים על דרכי תשובה שונים שהעניק הרבי, שבועון כפר חב"ד 1925 עמוד 18 | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/09/09-09-2016-12-51-30-%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1.pdf עבודת התשובה]''' {{PDF}} קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת '[[לכשיפוצו מעיינותיך (ארגון)|לכשיפוצו]]' | ||
*'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התשובה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התשובה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' | *'''[http://www.toratchabad.com/files/yechidat_limud/Tfila.pdf התשובה בראי החסידות]''', יחידת לימוד בנושא התשובה בהוצאת מערכת '[[מעיינותיך]]' | ||
| − | + | *הרבי - '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046542 להתקדם]''' {{וידאו}}{{אתר בית חבד|}} | |
| − | + | *'''[https://col.org.il/news/133551 שיעור מהותי במצוות התשובה • שיעור מהרב יוסף צבי סגל]''' {{COL}} | |
| − | *הרבי - '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3046542 להתקדם]''' {{אתר בית חבד|}} | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[אגרת התשובה]] | *[[אגרת התשובה]] | ||
| − | *[[ | + | *[[בעל תשובה]] |
| + | |||
{{מצוות}} | {{מצוות}} | ||
[[קטגוריה:תשובה|*]] | [[קטגוריה:תשובה|*]] | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:20, 22 בספטמבר 2023
יהודים מתפללים ביום הכיפורים. "יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל"
תשובה היא מצווה המוטלת על מי שנכשל בעבירה, שעליו לעזוב את חטאו ולשוב לדרך הישר. כמו כן, מצווה עליו להתוודות ולבקש מחילה מהקב"ה על חטאו. בנוסף לחיוב הבסיסי, התשובה היא דרך בעבודת השם וכוללת עוד תיקונים ופעולות רבות שעל השב לעשות על מנת שיתכפר עוונו, והוא ישוב להיות חביב לפני ה' כמו קודם החטא. מי שעשה תשובה נקרא בעל תשובה, ומדריגתו גבוהה מדרגת צדיק שלא חטא.
על פי תורת החסידות, התשובה אינה רק על חטאים ועוונות, אלא בעיקר תנועה של הנפש האלוקית לשוב אל מקומה האמיתי, כפי שהייתה טרם ירידתה לעולם הזה, להיות דבוקה בקדוש ברוך הוא.
באופן כללי, נחלקת התשובה לשתי דרגות: תשובה תתאה היא התשובה על העבירות, ותשובה עילאה היא השבת הנפש האלוקית לשרשה.
אדמו"רי חב"ד ייחסו לעבודת התשובה משמעות רבה, כמסופר שאדמו"ר הזקן הגדיר את עבודתו[1], שתפקידו לעשות בעלי תשובה[דרוש מקור]. כן ישנה אריכות רבה בתורת החסידות בנושא זה. כמה ספרי חסידות הוקדשו במיוחד לביאור מצוות התשובה בנגלה ובחסידות, החל מאגרת התשובה - החלק השלישי בספר היסוד של תורת חב"ד, התניא, וכן ספרי אדמו"ר האמצעי: שערי תשובה, דרך חיים ופוקח עוורים.
תוכן עניינים
תשובה בתורת הנגלה[עריכה]
סדר התשובה[עריכה]
- תשובה - עזיבת החטא: המינימום ההכרחי לעשיית תשובה מן התורה, הוא עזיבת החטא - כלומר, ההחלטה לעזוב את הדרך הרעה ולא למרוד יותר בה' ולעבור על מצוותיו, הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה[2]. ענין זה מתבטא בהלכה לגבי רשע שפסול לעדות, שכאשר נבחן ונמצא שעזב את מעשיו הרעים הקודמים, הוא כשר לעדות[3]; וכן בדין בהלכות קידושין, שהמקדש את האישה בתנאי שהוא צדיק גמור, אף שקודם לכן היה רשע גמור - מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה[4]. מכאן שהרהור אחד מספיק כדי שיחשב צדיק[5].
- למרות שהרהור עזיבת החטא הוא רק המינימום ההכרחי, באמת יש בו אף מעלה על שאר הענינים הבאים בשביל שלימות התשובה - מפני שבהרהור זה נעשה החידוש שמרשע הופך לצדיק גמור, ולכן נחשב כ"לידת" הבעל תשובה שהיא הנקודה והשורש לכל מציאותו[6].
- שלימות התשובה - וידוי: בנוסף להרהור, קובעת התורה שהחוזר בתשובה עליו להתוודות על חטאו ולבקש מחילה מה', ועל כך מגיע הציווי: "והתודו את חטאתם אשר עשו"[7]. למרות שגם אם לא התודה בפה ורק הרהר, נעשה צדיק גמור כנ"ל, אין תשובתו שלימה אלא אם התוודה[8].
- מטרת התשובה - כפרה: בנוסף לתשובה שעל האדם לעשות, עזיבת החטא והוידוי - ישנה גם עבודתו של היהודי לפעול שה' יכפר לו על חטאו. למטרה זו מביא אדמו"ר הזקן בתחילת אגרת התשובה את דברי התנאים על האופנים השונים בכפרה על עבירות, להדגיש שאף שמיהודי נדרשת רק עבודתו בתשובה, עם זאת מטרתו צריכה להיות לעשות מה שביכלתו כדי שה' יכפר לו[9].
- לאחר התשובה - ריצוי: גם לאחר שהתכפר חטאו, על האדם לפעול על מנת שיחזור להיות מרוצה וחביב לפני ה' כקודם החטא, וזאת על ידי קרבן עולה או בזמננו - תעניות[10].
תיקוני תשובה ותעניות[עריכה]
| ערך מורחב – תעניות תשובה |
בספרי המוסר החל מהראשונים, כמו הרוקח וספר חסידים, ישנן הדרכות רבות כיצד על בעל התשובה לנהוג על מנת לשוב בשלימות מחטאו. בין ההדרכות ישנן תעניות וסיגופים רבים.
בעל הרוקח מחלק את אופני תיקוני התשובה לארבעה: א. תשובת הבאה - כאשר הגיעה לידו האפשרות לחטוא שוב באותה עבירה, אך הוא הצליח להתגבר. ב. תשובת הגדר - לגדור ולהרחיק את עצמו בסייגים נוספים על מנת שלא להכשל שוב בעבירה. ג. תשובת המשקל - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד ההנאה שבאה לו מהעבירה. ד. תשובת הכתוב - סיגופים שמטרתם למנוע מעצמו הנאה, כנגד הייסורים המגיעים לו כעונש על אותה העבירה (למשל, כתחליף לכרת)[11].
התעניות הנזכרות בין תיקוני התשובה אינן כחלק מהתשובה, שהיא עזיבת החטא בלבד, אלא מגיעים לאחר ובנוסף לתשובה. לתעניות אלו ישנן שני מטרות:
א) עבור הכפרה: מכיוון שישנן עבירות חמורות, כריתות ומיתות בית דין, שעבור כפרתן נדרש האדם לייסורים בנוסף לתשובה - לוקח האדם תעניות על עצמו, ובכך מתקרב לה', מפייסו ומבקש ממנו שימחל לו קודם שיביא עליו ייסורים[12].
ב) כדי להיות חביב לפני ה': גם אחרי כפרת החטא, האדם אינו מרוצה וחביב לפני ה' כמו קודם לכן, וכדי לפייסו היה עליו להביא קרבן עולה, אותו ממשילה הגמרא למתנה שנותן העבד למלך לאחר שמחל לו על חטאו[13]. כיום, כשאין לנו קרבנות, התעניות הן במקום הקרבנות לרצות את ה'[14].
בדורות האחרונים, כשהגופים נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שאין להתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה[15]. הרבי חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות, ובאגרות קדשו כותב לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה[16]. עם זאת, לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל[17].
תשובה בפנימיות התורה[עריכה]
עיקר עניינה של התשובה היא - כאמור "והרוח תשוב אל האלוקים". גם יהודי שלא עבר עבירה מימיו, עצם זה שנשמתו - "חלק אלוקה ממעל" ירדה לעולם הזה, הרי זה ריחוק עצום. התפקיד של התשובה להחזיר את היהודי למקורו ושרשו, ולגלות איך כאן ועכשיו יהודי יכול להיות מחובר לאלוקות[18].
דרגות בתשובה[עריכה]
בתשובה ישנם ריבוי דרגות לאין קץ[19], אלא שבאופן כללי נחלקות לשתי דרגות - תשובה מיראה ותשובה מאהבה, המקבילות לשתי דרגות התשובה המבוארות בפנימיות התורה - תשובה תתאה ותשובה עילאה[20].
בתוך כל אחת מהן יש ריבוי דרגות (ובכללות, שתי דרגות בכל אחת - המקבילות ללשון הפסוק[21] "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום, ורודפהו": "סור מרע" "ועשה טוב" הן דרגות בתשובה תתאה, ו"בקש שלום" "ורדפהו" הן דרגות בתשובה עילאה[22]).
תשובה מאהבה ותשובה מיראה[עריכה]
חז"ל לימדו כי ישנו הבדל בין עשיית תשובה מיראה - בגלל פחד העונש או עבור השכר - ההופכת את הזדונות רק לשגגות, ותשובה מאהבה - מצד הרצון לשוב אל ה' - ההופכת את הזדונות לזכויות[23].
טעם הדבר הוא כי התשובה מיראה פועלת רק מכאן ולהבא, ולכן מחלישה את רושם העבירות אך הן נשארות; ותשובה מאהבה פועלת מלמפרע - להפוך את העבירות לזכויות[24].
הרבי מחדש שבכללות, גם בתשובה מיראה נעשים הזדונות לזכויות, אך עיקר הענין הוא בתשובה מאהבה רבה[25]. כמו כן, בכל תשובה, גם מיראה, קיים בפנימיות המניע של אהבה ורצון לשוב אל ה', ולכן בסופו של דבר ודאי יגיע השב גם לתשובה מאהבה[20].
תשובה תתאה ותשובה עילאה[עריכה]
|
| ערך מורחב – תשובה תתאה ותשובה עילאה |
תשובה תתאה - היא התשובה על חטא ועוון. מטרתה של תשובה זו היא לתקן את הפגם שנעשה על ידי החטא בהורדת ספירת המלכות, ה' תתאה לקליפות, ולכן נקראת "תשובה תתאה". עשיית התשובה תתאה היא בעזיבת החטא וקבלת עול מלכות שמים[2]. ובנוסף לכך, חיזוק ההחלטה לעזוב את החטא על ידי התעוררות רחמים על הנשמה האלוקית, וביטוש והשפלת הגאווה של הקליפה[26].
אחרי תשובה תתאה, יכולים להגיע לתשובה עילאה - שאינה על עוונות, אלא היא השבת הנפש להידבק בה' כמו שהיתה לפני ירידתה לגוף. תשובה זו היא ההתעוררות להידבק בה' בתכלית, וכוללת התבוננות בגדולתו (ענינה של ספירת הבינה - ה' עילאה, שעל שמה נקראת "תשובה עילאה")[27], המולידה רגשות אהבה ויראה לה', והתקשרות עמו במחשבה, דיבור ומעשה, ודביקות על ידי לימוד התורה וגמילות חסדים, וכן בתפילה[28].
בעוד תשובה תתאה נעשית מתוך מרירות על מה שפגם בחטאיו, תשובה עילאה נעשית מתוך שמחה[29].
כמה פעמים ביאר הרבי כי בזמננו, צריכה להיות העבודה בתשובה עילאה[30].
המעלות בעבודת התשובה על פני עבודת הצדיקים[עריכה]
בגמרא מבואר כי "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". על פניו, נראה מאמר זה תמוה: איך מי שלא חטא מימיו יהיה בדרגה פחותה מבעל תשובה, שחטא ושב?
מסביר הרבי[31] שיש שלושה פרטים מרכזיים בהם בעל תשובה נעלה מצדיק:
- בשונה מצדיקים, עבודת בעל תשובה מתאפיינת בצמאון אדיר ותשוקה גדולה[32].
- כאשר יהודי היה רחוק מה', פעל נגד רצונו, ובכל זאת החליט לחזור בתשובה - השמחה האלוקית ממעשיו, (וכן השמחה שלו) גדולים הרבה יותר מצדיק מלכתחילה. וכמו בן מלך שהיה שבוי במקום רחוק, שכאשר הוא משתחרר וחוזר לאביו השמחה של שניהם גדולה ביותר.
- עיקר התענוג האלוקי הוא מדבר חידוש. משהו מוזר. המשל לזה הוא מתוכי. אדם רגיל מדבר הרבה יותר טוב מתוכי, אך בכל זאת דווקא הדיבור הקטוע והלא מסודר של התוכי פועל תענוג יותר גדול. כך בנמשל: הטבע שאיתו העולם נברא הוא שתפקידו ורצונו לעבוד את הבורא. כאשר יהודי אכן עושה זאת, אין פה כל חידוש. אך כשיהודי (פעל נגד הטבע שלו) והיה במקום רחוק, ובכל זאת חוזר בתשובה - קורה פה דבר בלתי רגיל, היהודי פועל בעצמו התחדשות מוחלטת, וממילא התענוג האלוקי ממנו גדול ביותר[33].
(המעלה הגדולה בהתחדשות היא כי זהו רצונו הפנימי של הבורא: העולם נברא כדי שיהודי יתקן אותו[34], ירומם אותו יותר מאיך שהוא באופן טבעי, גם אם לפי טבעו העולם נברא מושלם[35]).
תשובה כחיוב על הגברא ועל החפצא[עריכה]
בגדר מצות התשובה שני ענינים[36]:
א) חיוב מצד הגברא. אדם שעבר עבירה מחוייב הוא לחזור בתשובה בסיסית (דהיינו - לעזוב החטא ולהתוודות), כאשר כבר עשה תשובה על אף שעדיין ישנה אפשריות לעשות תשובה באשר "וחטאתי נגדי תמיד", מכל מקום אין עליו חיוב יותר לעשות תשובה. חיוב זה הינו תמידי, דהיינו שבכל זמן שאדם עבר עבירה מוטלת עליו מיד החיוב לעשות תשובה.
ב) חיוב מצד החפצא. חיוב תשובה לא מכיון שהאדם חטא, אלא חיוב שמוטל על כל אחד לעשות תשובה (אף שהתשובה בפועל היא על חטא). לחיוב זה אין הגבלה ואף אם כבר עשה תשובה מוטלת עליו החיוב לעשות תשובה שוב, מכיון שגורם חיוב התשובה אינו החטא אלא מצות התשובה כשלעצמה. חיוב זה הינו רק ביום הכיפורים.
מתוך שמחה[עריכה]
אדמו"ר הזקן אומר שעבודת התשובה צריכה להעשות מתוך שמחה. לא רק מפני שהיא מצוה מהתורה, אלא גם מפני שמטרת התשובה היא השראת השכינה ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה[37]. וזה מובן על פי הסברת החסידות מהי תשובה - שעניינה לא (כל כך) להדגיש כמה שאדם רחוק מאלוקות, אלא כמה הוא מתקרב לבורא יותר ויותר על ידי התשובה[38].
עבודת התשובה כיום[עריכה]
בגמרא[39] נאמר שכלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה.
כיום הרבי מסביר שמה שהגמרא אמרה ש"אין הדבר תלוי אלא בתשובה" - הרי לא רק שכלו כל הקיצין כבר מזמן הגמרא אלא שגם ענין התשובה נעשה כבר, וכדברי הרבי הריי"צ, וגם בשם הגאון הרגצ'ובי, שאנחה של יהודי היא תשובה עילאה, ואם כן, הרי זה כבר הזמן דביאת המשיח.
בהקשר לזה הרבי מזכיר רבות את הגמרא במסכת קידושין האומרת שבמקרה ואחד קידש אשה על מנת שהוא צדיק גמור אפילו אם הוא בפועל רשע גמור היא מקודשת, שמא הוא הירהר תשובה בלבו, והרבי הסביר שמאחר שכל אחד מישראל הרהר תשובה לא פעם אחת בחייו מוכרחים אנו לומר שבני ישראל סיימו כבר את עבודת התשובה הנצרכת להבאת הגאולה[40].
לקריאה נוספת[עריכה]
- אגרת התשובה מאת אדמו"ר הזקן
- תשובה מתוך שמחה, במדור חיי רבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1873 עמוד 30
- הרב ישראל אלפנביין, דרכי תשובה, לקט סיפורים על דרכי תשובה שונים שהעניק הרבי, שבועון כפר חב"ד 1925 עמוד 18
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עבודת התשובה
קובץ בסדרת 'לעבדך באמת' בהוצאת מערכת 'לכשיפוצו' - התשובה בראי החסידות, יחידת לימוד בנושא התשובה בהוצאת מערכת 'מעיינותיך'
- הרבי - להתקדם
- שיעור מהותי במצוות התשובה • שיעור מהרב יוסף צבי סגל
ראו גם[עריכה]
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
הערות שוליים
- ↑ בשונה מהבעש"ט והמגיד
- ↑ 2.0 2.1 אגרת התשובה פרק א'.
- ↑ סנהדרין כה, ב. שולחן ערוך חושן משפט סימן לד סעיף כט ואילך.
- ↑ קידושין מט, ב. שולחן ערוך אבן העזר סימן לח סעיף לא.
- ↑ ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א - "עזיבת החטא בלבד", בשיעורים בספר התניא.
- ↑ ביאור אד"ש על "עזיבת החטא בלבד" הנ"ל. לקוטי שיחות חלק לד ע' 64.
- ↑ במדבר ה, ו.
- ↑ ראה לקוטי שיחות חלק יז שיחת אחרי ג סעיפים א-ב. ביאור אד"ש על אגה"ת פ"א "כמ"ש והתודו" - לקוטי שיחות חלק לט, ע' 176.
- ↑ לקוטי שיחות חלק יז שם, סעיף ז.
- ↑ 10.0 10.1 ראה להלן תיקוני תשובה ותעניות.
- ↑ ספר הרוקח, הלכות תשובה.
- ↑ אגרת התשובה - פרק א'. וראה ביאור אד"ש על סוף פרק א', בשיעורים בספר התניא.
- ↑ זבחים ז, א.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ב'.
- ↑ אגרת התשובה פרק ג'.
- ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך ט, אגרת ב'תתקמח. ועוד רבות.
- ↑ ראה למשל אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ. כרך יא, אגרת ג'תקפב. לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243.
- ↑ לקוטי תורה האזינו עא, ד - הובא ונתבאר בריבוי מקומות; ראה למשל לקוטי שיחות חלק ט, שיחת האזינו א'.
- ↑ ראה שיחת ערב יום כיפור תש"נ הערות 3, 11.
- ↑ 20.0 20.1 ראה בהרחבה לקוטי שיחות חלק כ"ד שיחת יום הכיפורים.
- ↑ תהילים ל"ד ט"ו.
- ↑ לקוטי תורה בלק עג, א ואילך. הובא ונתבאר בלקוטי שיחות חלק ל"ט אגרת התשובה - הוספות ב'.
- ↑ יומא פו, ב. ע"פ הרמב"ם הלכות תשובה פרק י (ברמב"ם נזכר החילוק בין יראה לאהבה בקשר לעבודת ה' בכלל, ולא במיוחד בקשר לתשובה; אולם בלקוטי שיחות חל'ק כ"ד (הנ"ל, הערות 26 ו-27) מקשר זאת לדרגות התשובה).
ראה בהרחבה בנושא זה - "זדונות נעשו לו כזכיות", בתוך היכל ליובאוויטש (בית שמש), ד. - ↑ לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' סעיף ג' ואילך, על פי הצפנת פענח המובא שם בהערה 33.
- ↑ ד"ה דברו גו' קדושים תשכ"א הערה 55.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ז'. לפי המבואר בהרחבה בביאור הרבי, לקוטי שיחות חלק ל"ט שיחת אגרת התשובה ה'.
- ↑ אגרת התשובה - פרק ח'.
- ↑ אגרת התשובה פרק ט'.
- ↑ אגרת התשובה פרקים יו"ד וי"א.
- ↑ ש"פ נצבים-וילך תשי"ט. ערב יום כיפור תש"כ. ש"פ בשלח תשכ"ט. מוצאי יו"כ תש"ל, בעת הסעודה. מאמר ד"ה מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו. שיחת ערב יום כיפור תש"נ. וראה בהרחבה בערך תשובה תתאה ותשובה עילאה.
- ↑ ד"ה ביום השמיני תשמ"א
- ↑ ראה תניא פרק ז'
- ↑ ראה ד"ה ביום השמיני עצרת תש"מ
- ↑ כמו שכתוב (בראשית ב', ג') "אשר ברא אלוקים לעשות", ורש"י מפרש את המילה לעשות: 'לתקן'
- ↑ וזוהי הכוונה של החטאים והירידה - נורא עלילה על בני אדם.
- ↑ ראה בכל זה לקו"ש חכ"ט שיחה ליום הכיפורים.
- ↑ שיחות קודש תשכ"א חלק א' עמ' 3 (545)
- ↑ ראה דרך חיים בתחילתו
- ↑ סנהדרין דף צז עמ' א
- ↑ שיחת ט"ו בשבט תשל"ט. ש"פ ויחי תנש"א. ועוד.
