הבדלים בין גרסאות בדף "ליקוטי אמרים - פרק ב'"
(←סיכום) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== | ||
| − | + | בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) '''אינם''' מהנפש האלוקית אלא מנפש הבהמית. | |
| + | |||
| + | הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת '''אלוקית''', כי כשמה כן היא: '''חלק אלוקה ממעל ממש.''' נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד. | ||
| + | |||
| + | שורש '''כל''' הנפשות - אחד הוא, '''כל הנפשות''' יונקות את חיותן מנשיא הדור. גם כשיורדות הנשמות לגוף נמוך ביותר הן אינן משנות את מהותן האלוקית. | ||
| + | |||
| + | נמצא,'''שלכל יהודי יש נפש אלוקית.''' | ||
| − | |||
==טקסט== | ==טקסט== | ||
גרסה מ־12:20, 9 בפברואר 2020
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ב של ספר התניא עוסק לראשונה בנפש האלוקית שיש בכל אדם מישראל, תוך הדגשה שמדובר בנפש "ממש". בפרק זה מבואר כי כל נשמות ישראל נמשכות מן חכמה עילאה ועל ידי כך קשורות ומאוחדות עם הקב"ה גם בהיותם בעולם הזה הגשמי.
תוכן עניינים
הקדמה
בפרק א' הוסבר, שהנפש הראשונה אצלנו (הנפש שאנו מרגישים) אינה הנפש האלוקית כי אם הבהמית. חיי גופנו, השכל והרגש שלנו, ואפילו המידות הטובות המוטבעות בנו (רחמנות וגמילות חסדים) אינם מהנפש האלוקית אלא מנפש הבהמית.
הנפש השניה אינה כלל חלק מהעולם - העולם וכל הקשור לו אינם "מעניינים" אותה. הנפש השניה נקראת אלוקית, כי כשמה כן היא: חלק אלוקה ממעל ממש. נפש זו רואה ושומעת, מבינה ומרגישה - אלוקות בלבד.
שורש כל הנפשות - אחד הוא, כל הנפשות יונקות את חיותן מנשיא הדור. גם כשיורדות הנשמות לגוף נמוך ביותר הן אינן משנות את מהותן האלוקית.
נמצא,שלכל יהודי יש נפש אלוקית.
טקסט
| פרק ב | ||
|---|---|---|
| פרק ב ונפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל ממש כמו שנאמר "ויפח באפיו נשמת חיים ואתה נפחת בי וכמו שנאמר בזוהר "מאן דנפח מתוכיה נפח" פירוש מתוכיותו ומפנימיותו שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכח:
כך על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בנים אתם לה' אלהיכם פירוש כמו שהבן נמשך ממוח האב כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא אלא הוא וחכמתו אחד וכמו שכתב הרמב"ם*
ובזה יובן מאמר רבותינו זכרונם לברכה על פסוק ולדבקה בו שכל הדבק בתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה ממש כי על ידי דביקה בתלמידי חכמים קשורות נפש רוח ונשמה של עמי הארץ ומיוחדות במהותן הראשון ושרשם שבחכמה עילאה שהוא יתברך וחכמתו אחד והוא המדע כו' [והפושעים ומורדים בתלמידי חכמים יניקת נפש רוח ונשמה שלהם מבחינת אחוריים של נפש רוח ונשמת תלמידי חכמים] ומה שכתוב בזהר ובזהר חדש שהעיקר תלוי שיקדש עצמו בשעת תשמיש דווקא משאין כן בני עמי הארץ כו' היינו משום שאין לך נפש רוח ונשמה שאין לה לבוש מנפש דעצמות אביו ואמו וכל המצות שעושה הכל על ידי אותו הלבוש כו' ואפילו השפע שנותנים לו מן השמים הכל על ידי לבוש זה ואם יקדש את עצמו ימשיך לבוש קדוש לנשמת בנו ואפילו היא נשמה גדולה צריכה לקידוש אביו כו' אבל הנשמה עצמה הנה לפעמים נשמת אדם גבוה לאין קץ בא להיות בנו של אדם נבזה ושפל כו' כמו שכתב האר"י ז"ל כל זה בליקוטי תורה פ' וירא ובטעמי מצות פ' בראשית: |
סיכום
לכל יהודי יש נפש אלוקית, חלק אלו-ה ממעל. הנפש האלקית מקורה באלוקות ממש, כמו נפיחה היוצאת מן הלב וכמו אב המוליד בנים.
הנשמות בכל הדורות מתחלקות לפי מעלתן. בדורות הראשונים היו נשמות מעולות שבבחינת ראש, ואילו בדורות האחרונים הנשמות בבחינת עקב. גם בכל דור מתחלקות הנשמות לנשמות שבבחינת ראש - הם הצדיקים שבכל דור, ונשמות שבבחינת עקב - עמי ארצות. כשם שבגוף האדם העקב צריך להיות קשור לראש כדי לחיות כך דורות הראשונים צריכים להיות קשורים לדורות האחרונים, ובפרט - כל היהודים צריכים להיות קשורים לנשיא הדור, נשמת הראש של הדור. דרך נשמת נשיא הדור מתגלה בכל נשמות הדור הארת חכמה עילאה, איך שישראל עלו במחשבה. נשמות העקביים הן חלק אלו-ה ממעל גם אם אינם קשורות לראש, שכן הם בנים לה', אך אז הן מקבלות את חיותן מבחינת אחוריים.? אם הן מנגדות לנשיא הדור
כל זה לגבי מעלת הנשמה בעצמה, להבדיל מלבושי הנשמה שתלויים בקדושת הזיווג של אביו ואמו. על ידי לבוש זה מקיימים את המצוות בפועל, ועל ידי מקבלים שפע מן השמים.
צילום דפוס התניא
עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
מושגים יסודיים
| הקודם: פרק א |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ג |
