ליקוטי אמרים - פרק י"ג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה)
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.
בתרשים זה מפורט ענף עבודת הבינוני (פרקים י"ג-כ"ה), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך - לעשותו
(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א'- ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה – נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג-כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו-ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א-נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א-נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג-כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יסודות העבודה - שלוש ההכנות ההכרחיות
פרקים י"ג - ט"ו
 
 
 
 
 
 
 
הדרך הארוכה - מוח שליט על הלב
פרקים ט"ז - י"ז
 
 
 
הדרך הקצרה - קרוב מאוד לכל יהודי
פרקים י"ח - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
היה בעיניך כרשע
פרק י"ג
 
תקווה ובטחון בהצלחה
פרק י"ד
 
העיקר היגיעה ולא התוצאה
פרק ט"ו
 
שני הכללים הגדולים
פרק ט"ז
 
קרוב לכל אחד
פרק י"ז
 
האהבה המסותרת
פרקים י"ח - י"ט
 
אחדות ה' ו(להבדיל) עבודה זרה
פרקים כ' - כ"ב
 
גילוי האהבה המסותרת
פרקים כ"ג - כ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שורשה וירושתה לכל ישראל
פרק י"ח
 
ענינה ופעולתה
פרק י"ט
 
אחדות ה'
פרקים כ' - כ"א
 
עבודה זרה
פרק כ"ב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אין לעולמות ערך וחשיבות
פרק כ'
 
אין לעולמות מציאות
פרק כ"א
 
 
 
דביקות בה' על ידי תורה ומצוות
פרק כ"ג
 
הפירוד מאלוקות על ידי עבירות
פרק כ"ד
 
גילוי האהבה ע"י התבוננות בדביקות ופירוד מאלוקות
פרק כ"ה
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק י"ג - היה בעיניך כרשע

מבוא לפרק[עריכה]

לאחר שהתבררה מהות הבינוני[1] (שהיא המטרה שכל אחד צריך לשאוף לה), ולפני שמתחילים להסביר איך מגיעים לזה[2], צריך אדם לחקוק בנפשו שלושה עניינים בסיסיים[3]:

פרק י"ג - שלא ירמה את עצמו. לא משנה מה דרגתו בעבודת ה' - אסור לאדם להחזיק עצמו לצדיק.

פרק י"ד - הכרח גמור לחקוק בנפשו שביכולתו להצליח.

פרק ט"ו - בכדי שלא יתייאש עליו לדעת מראש שעבודת השם דורשת יגיעה רבה.

גוף הפרק[עריכה]

פרק יג
פרק יג ובזה יובן לשון מאמרז"ל "בינונים זה וזה שופטן" [פירוש יצר טוב ויצר הרע] דכתיב "כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו" ולא אמרו זה וזה מושלים ח"ו כי כשיש איזו שליטה וממשלה ליצר הרע בעיר קטנה אפילו לפי שעה קלה נקרא רשע באותה שעה אלא היצר הרע אינו רק על דרך משל כמו שופט ודיין האומר דעתו במשפט ואף על פי כן יכול להיות שלא יהיה פסק הלכה כך למעשה מפני שיש עוד שופט ודיין החולק עליו וצריך להכריע ביניהם והלכה כדברי המכריע כך היצר הרע אומר דעתו בחלל השמאלי שבלב ומהלב עולה למוח להרהר בו ומיד חולק עליו השופט השני שהוא הנפש האלהית שבמוח המתפשט בחלל הימני שבלב מקום משכן היצר טוב והלכה כדברי המכריע הוא הקב"ה העוזרו להיצר טוב כמאמר רז"ל "אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו" והעזר היא ההארה שמאיר אור ה' על נפש האלהית להיות לה יתרון ושליטה על סכלות הכסיל ויצר הרע כיתרון האור מן החושך כנ"ל. אך מאחר שהרע שבחלל השמאלי בבינוני הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה לכל תענוגי עולם הזה ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא נדחה ממקומו כלל רק שאין לו שליטה וממשלה להתפשט באברי הגוף מפני הקב"ה העומד לימין אביון ועוזר ומאיר לנפש האלהית לכן נקרא כרשע כמארז"ל "אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע" ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו לבינוני ולא להאמין להעולם שאומרים שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב שזו מדרגת צדיק אלא יהיה בעיניו כאלו מהותו ועצמותו של הרע הוא בתקפו ובגבורתו בחלל השמאלי כתולדתו ולא חלף והלך ממנו מאומה ואדרבה נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתיה ושאר ענייני עולם הזה ואף מי שבתורת ה' חפצו ויהגה בה יומם ולילה לשמה אין זו הוכחה כלל שנדחה הרע ממקומו אלא יכול להיות שמהותו ועצמותו הוא בתקפו ובגבורתו במקומו בחלל השמאלי רק שלבושיו שהם מחשבה דבור ומעשה של נפש הבהמית אינן מתלבשים במוח והפה והידים ושאר אברי הגוף מפני ה' שנתן שליטה וממשלה למוח על הלב ולכן נפש האלהית שבמוח מושלת בעיר קטנה אברי הגוף כולם שיהיו לבוש ומרכבה לשלשה לבושיה שיתלבשו בהם שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה אבל מהותה ועצמותה של נפש האלהית אין לה שליטה וממשלה על מהותה ועצמותה של נפש הבהמית בבינוני כי אם בשעה שאהבת ה' הוא בהתגלות לבו בעתים מזומנים כמו בשעת התפלה וכיוצא בה ואף גם זאת הפעם אינה רק שליטה וממשלה לבד כדכתיב "ולאום מלאום יאמץ" כשזה קם זה נופל וכשזה קם כו' שנפש האלהית מתאמצת ומתגברת על נפש הבהמית במקור הגבורות שהיא בינה להתבונן בגדולת ה' אין סוף ברוך הוא ולהוליד אהבה עזה לה' כרשפי אש בחלל הימני שבלבו ואז אתכפיא סטרא אחרא שבחלל השמאלי אבל לא נתבטל לגמרי בבינוני אלא בצדיק שנאמר בו ולבי חלל בקרבי והוא מואס ברע ושונאו בתכלית השנאה והמיאוס או שלא בתכלית השנאה כנ"ל. אבל בבינוני הוא דרך משל כאדם שישן שיכול לחזור וליעור משנתו כך הרע בבינוני הוא כישן בחלל השמאלי בשעת קריאת שמע ותפלה שלבו בוער באהבת ה' ואחר כך יכול להיות חוזר וניעור. ולכן היה רבה מחזיק עצמו כבינוני אף דלא פסיק פומיה מגירסא ובתורת ה' חפצו יומם ולילה בחפיצה וחשיקה ותשוקה ונפש שוקקה לה' באהבה רבה כבשעת קריאת שמע ותפלה ונדמה בעיניו כבינוני המתפלל כל היום וכמאמר רז"ל "הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו":

והנה מדת אהבה זו האמורה בבינונים בשעת התפלה על ידי התגברות הנפש האלהית כו' הנה לגבי מדרגת הצדיקים עובדי ה' באמת לאמיתו אין בחינת אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכתיב "שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר" ואף על פי כן לגבי מדרגת הבינונים נקראת עבודה תמה באמת לאמיתו שלהם איש איש כפי מדרגתו במדרגת הבינונים והריני קורא באהבתם שבתפלתם גם כן שפת אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית לחזור ולעורר בחינת אהבה זו לעולם בהתגברותה בשעת התפלה מדי יום ביום על ידי הכנה הראויה לכל נפש כפי ערכה ומדרגתה כי הנה מדת אמת היא מדתו של יעקב הנקרא בריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה מרום המעלות ומדרגות עד סוף כל דרגין ובכל מעלה ומדרגה מבריח תוך נקודה האמצעית שהיא נקודת ובחינת מדת אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואין לה שיעור למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ומדרגות שלמטה הם כאין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן [כידוע ליודעי חן שבחינת ראש ומוחין של מדרגות תחתונות הן למטה מבחינת עקביים ורגלי מדרגות עליונות מהן וכמאמר רז"ל רגלי החיות כנגד כולן]:

סיכום הפרק[עריכה]

יסוד היסודות של עבודת הבינוני הוא שלא ירמה את עצמו, שגם כשמצליח להגיע לדרגות הגבוהות ביותר בעבודת השם - יחזיק עצמו תמיד רק לבינוני ולא לצדיק. כדי להבין עד היכן מגיעים הדברים מסביר הרבי שלוש דרגות כלליות שיש בבינונים:

בדרגה הנמוכה: אהבת ה' בוערת בליבו ומבטלת את הרע רק בשעת התפילה (ושאר היום הרע מתאווה תאוות, ורק בפועל אינו נכשל בעבירה).

בדרגה עליונה יותר: בינוני שלומד תורה מתוך אהבה ויראה כל היום (ולכן הרע בטל כל היום).

בדרגה העליונה ביותר: דבקותו בהשם היא כמי שמתפלל כל היום (אהבת ה' בוערת בו כשאינו מתפלל כבשעת התפילה. אבל צדיק הוא לא - כי יצר הרע רק כפוף ולא גורש והתבער).

בסיום הפרק מסביר הרבי, שמצד האמת - אהבת השם של הבינוני אינה אלא יחסית בלבד, אבל לגבי עצמו - היא אמיתית.

הקודם:
פרק י"ב
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק י"ד

הערות שוליים

  1. בפרקים א'-י"ב
  2. בפרקים ט"ז-כ"ה
  3. והעירו חסידים שזהו "עניינו" של היום יום ט"ז סיון, לגבי אדם שעדיין לא התברר לו אופן עבודת השם המתאים לו בפרטיות: לידע שהוא חולה - עניינו של פרק י"ג. הידיעה שיכול להתרפאות - פרק ט"ו. התקוה ובטחון גמור שיכול להתרפאות מחוליו - פרק י"ד