ליקוטי אמרים - פרק נ"ג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק נ"ג מספר התניא הוא מאמר שאמר אדמו"ר הזקן בט' בכסלו תקנ"ד, המדבר אודות בית ראשון[1].

מבוא לפרק[עריכה]

גוף הפרק[עריכה]

פרק נג
פרק נג והנה כשהיה בית ראשון קיים שבו היה הארון והלוחות בבית קודש קדשים, היתה השכינה שהיא מלכות דאצילות שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא שורה שם ומלובשת בעשרת הדברות ביתר שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בהיכלות קודש קדשים שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדברות הן כללות התורה כולה דנפקא מגו חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא וכדי לחקקן בלוחות אבנים גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשלות העולמות עד עולם הזה הגשמי כי עולם הזה הגשמי מתנהג בהתלבשות הטבע הגשמי והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא למעלה מהטבע של עולם הזה הגשמי הנשפע מהארת השכינה שבהיכל קודש קדשים דעשיה שממנה נמשך אור וחיות לעולם העשיה שגם עולם הזה בכללו אלא בחינת חכמה עילאה דאצילות שהיא כללות התורה שבי' הדברות נתלבשה במלכות דאצילות ודבריאה לבדן והן לבדן המיוחדות באור אין סוף שבתוכן הן הנקראות בשם שכינה השורה בקודש קדשים דבית ראשון על ידי התלבשותה בי' הדברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלהים חיים [הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כנודע לי"ח] ובבית שני שלא היה בו הארון והלוחות אמרו רבותינו ז"ל שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריא' במלכו' דיצירה ודיצירה בהיכל קדש קדשים דעשיה וקדש קדשים דעשיה היה מתלבש בקדש קדשים שבבית המקדש שלמטה ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בקדש קדשים דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים ומשחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד ואפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו כדאיתא בברכות פ"ק פירוש שכינה עמו כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ויצירה ועשיה כי תרי"ג מצות התורה רובן ככולן הן מצות מעשיות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו תלמוד תורה וברכת המזון וקריאת שמע ותפלה הא קיימא לן דהרהור לאו כדבור דמי ואינו יוצא ידי חובתו בהרהור וכוונה לבד עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן דעקימת שפתיו הוי מעשה ותרי"ג מצות התורה עם שבע מצות דרבנן בגימטריא כת"ר שהוא רצון העליון ברוך הוא המלובש בחכמתו יתברך המיוחדות באור אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד וה' בחכמה יסד ארץ היא תורה שבעל פה דנפקא מחכמה עילאה כמו שכתב בזהר דאבא יסד ברתא. וזהוא שאמר הינוקא דנהורא עילאה דאדליק על רישיה היא שכינתא אצטריך למשחא פירוש להתלבש בחכמה הנקראת שמן משחת קדש כמו שכתוב בזהרואינון עובדין טבין הן תרי"ג מצות הנמשכות מחכמתו יתברך כדי לאחוז אור השכינה בפתילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת פתילה על דרך משל כי כמו שבנר הגשמי האור מאיר על ידי כליון ושריפת הפתילה הנהפכת לאש כך אור השכינה שורה על נפש האלהית על ידי כליון נפש הבהמית והתהפכותה מחשוכא לנהורא וממרירו למתקא בצדיקים או לפחות על ידי כליון לבושיה שהן מחשבה דבור ומעשה והתהפכותן מחשך הקליפות לאור ה' אין סוף ברוך הוא המלובש ומיוחד במחשבה דבור ומעשה תרי"ג מצות התורה בבינונים כי על ידי התהפכות נפש הבהמית הבאה מקליפת נוגה מחשוכא לנהורא וכו' נעשה בחינת העלאת מ"ן להמשיך אור השכינה היא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא על נפשו האלהית שבמוחין שבראשו ובזה יובן היטב מה שכתוב כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא וכמו שכתב במ"א:

נשלם חלק ראשון בעזרת ה' יתברך ויתעלה

סיכום הפרק[עריכה]

צילום הפרק[עריכה]

מושגים יסודיים בפרק[עריכה]

הקודם:
פרק נ"ב
פרקי לקוטי אמרים הבא:
-
  1. כמובא בהיום יום לט' בכסליו