ליקוטי אמרים - פרק נ"ב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

מבוא לפרק[עריכה]

בפרק הקודם הקביל רבינו הזקן את גוף ונפש האדם לחיות האלוקית בעולמות, והיא שכשם שבמשל עצם הנפש אינה מתחלקת באברים כ"א נמצאת בכולם בשוה, כך בנמשל עצם החיות האלוקית אינה מתחלקת בעולמות אלא מאירה בכולם בשווה. בפרק זה ממשיך רבינו להקביל את המשל לנמשל, לאידך גיסא - כשם שבמשל חיות הנפש הגלויה המתלבשת תוך האברים - עיקר משכנה במקום הראוי יותר לכך, היינו במוח שבראש, כך בנמשל, החיות האלוקית הגלויה היורדת להתלבש תוך העולמות לפי מזגם ותכונתם, אזי עיקר משכנה הוא במקום שהוא כלי ראוי יותר שהיא תתגלה בו.

מהו עיקר משכנה של החיות בנמשל?

השכינה היא כמו החיות השורה במוח שהיא החיות הראשונית והכללית שממנה ודרכה נמשך החיות לכל האברים בפרטות, כך השכינה זוהי הבחינה הראשונה של התגלות החיות, והיא שורה במוחין, היינו ב"חכמה בינה ודעת" של הקב"ה, שהם כלי ולבוש ראוי שבו תתלבש השכינה, ודרך מוחין אלו החיות נמשכת בכל הנבראים בפרטות.

והיינו שבחינת השכינה היא כביכול הממוצעת דרכה יוכל להתגלות האור והחיות האלוקית גם בעולמות והנבראים. ואכ בכל עולם יש את בח' השכינה לפי ערכו, וזהו"היכל קודשי הקדשים" שבכל עולם, שדרכו נמשכת החיות לכל הנבראים שבאותו עולם.

גוף הפרק[עריכה]

פרק נב
פרק נב וכמו שבנשמת האדם עיקר גילוי כללות החיות הוא במוחין וכל האברים מקבלים אור וכח לבד המאיר להם ממקור גילוי החיות שבמוחין ככה ממש על דרך משל עיקר גילוי כללות המשכת החיות להחיות העולמות והברואים שבהם הוא מלובש ונכלל ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו יתברך הנק' בשם מוחין והן הן המלובשים בתורה ומצותיה וגילוי כללות המשכה זו הוא מקור החיות אשר העולמות מקבלי' כל א' בפרטות רק הארה מתפשטת ומאירה ממקור זה כדמיון אור המתפשט מהשמש על דרך משל וכחות אברי הגוף מהמוח הנ"ל ומקור זה הוא הנקרא עלמא דאתגליא ומטרונית' ואימא תתאה ושכינה מלשון ושכנתי בתוכם על שם שמקור זה הוא ראשית התגלות אור אין סוף אשר ממשיך ומאיר לעולמות בבחינת גילוי וממקור זה נמשך לכל א' האור וחיות פרטי הראוי לו ושוכן ומתלבש בתוכם להחיותם ולכן נקרא אם הבנים על דרך משל וכנסת ישראל שממקור זה נאלצו נשמות דאצילות ונבראו נשמות דבריאה וכו' וכולן אינן רק מהתפשטות החיות והאור מהמקור הזה הנק' שכינה כהתפשטות האור מהשמש אבל השכינה עצמה שהיא ראשית הגילוי ועיקרו מה שא"ס ברוך הוא מאיר לעולמות בבחינת גילוי והיא מקור כל המשכות החיות שבכל העולמות [שכל החיו' שבהם אינו רק אור המתפשט ממנה כאור המתפשט מהשמש] אי אפשר לעולמות לסבול ולקבל אור שכינתה שתשכון ותתלבש בתוכם ממש בלא לבוש המעלים ומסתיר אורה מהם שלא יתבטלו במציאות לגמרי במקורם כביטול אור השמש במקורו בגוף השמש שאין נראה שם אור זה רק עצם גוף השמש בלבד. ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות באורה הוא רצונו יתברך וחכמתו וכו' המלובשים בתורה ומצותיה הנגלית לנו ולבנינו דאורייתא מחכמה נפקת היא חכמה עילאה דלעילא לעילא מעלמא דאתגליא דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעה וכו' וכמש"ל שאור אין סוף ברוך הוא מלובש ומיוחד בחכמה עילאה והוא יתברך וחכמתו אחד רק שירדה בסתר המדרגות ממדריגה למדריגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים שהן תרי"ג מצות התורה. ובירידתה בהשתלשלו' מעולם לעולם גם השכינה ירדה ונתלבשה בה בכל עולם ועולם וזהו היכל קדש קדשים שבכל עולם ועולם וכמו שאיתא בזהר וע"ח שהשכינה שהיא מלכות דאצילות [שהיא בחינת גילוי אור אין סוף ברוך הוא וחיות שמאיר לעולמות ולכן היא נקראת דבר ה' ורוח פיו כביכול על דרך משל כמו שבאדם הדבור הוא מגלה מחשבתו הסתומה ונעלמה להשומעים] היא מתלבשת בהיכל קדש קדשים דבריאה שהיא חב"ד דבריאה ובהתלבשותן במלכות דבריאה נבראו הנשמות והמלאכי' שבבריאה וגם משם נמשך התלמוד שלפנינו וכמש"ל בשם התיקונים שבעולם הבריאה מאירות ומשפיעות שם חכמתו ובינתו ודעתו של אין סוף ברוך הוא בבחינת צמצום עצום בכדי שיוכלו הנשמות והמלאכים שהם בעלי גבול ותכלית לקבל השפעה מבחינת חב"ד אלו ולכן נמשך משם התלמוד שהוא גם כן בחינת חב"ד שהתלמוד הוא טעמי ההלכות על בוריין והטעמים הם בחינת חב"ד וההלכות עצמן הן ממדותיו של אין סוף ברוך הוא שהן חסד דין רחמים כו' שמהן נמשך ההיתר והאיסור והכשר והפסול והחיוב והפטור כמו שאיתא בתיקוני'. ובהתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה מתלבשת בהיכל קדש קדשים דיצירה שהוא חב"ד דיצירה ובהתלבשותן במלכות דיצירה נוצרו הרוחות והמלאכים שביצירה וגם משם היא המשנה שלפנינו שהיא הלכות פסוקות הנמשכות גם כן מחב"ד של אין סוף ברוך הוא רק שבחינת חב"ד שהם טעמי ההלכות הם מלובשים וגנוזי' בגופי ההלכות ולא בבחינת גילוי וגופי ההלכו' שהן בבחינת גילוי הן הן הארת מדותיו של אין סוף ברוך הוא בבחינת גילוי כמש"ל בשם התיקוני' דשית ספירן מקננין ביצירה שהן דרך כלל שני קוין ימין ושמאל להקל מסטרא דחסד דהיינו להתיר שיוכל לעלות אל ה' או להחמיר כו' והכל על פי חכמה עילאה דאצילות ובינה ודעת כלולות בה ומיוחדות בא"ס ברוך הוא כי בתוך כולן מלובשות חב"ד דאצילות שאור אין סוף ברוך הוא מיוחד בהן בתכלית היחוד וכן בדרך זה ירדה השכינה ונתלבשה בהיכל קדש קדשים דעשיה וכל עולם מג' עולמות אלו מתחלק לרבבות מדריגות הנקראות גם כן עולמות פרטים ומלכות דאצילו' מלובשת במלכות*:
הגהה
*(ובזה יובן לשון הכתוב מלכותך מלכות כל עולמים):
של כל עולם פרטי יורדת ומתלבשת בהיכל קדש קדשים שהוא חב"ד שבעולם שלמטה ממנו במדרגה. והנה מהשכינה המלובשת בהיכל קדש קדשים של כל עולם ועולם כללי או פרטי נמשך ומתפשט ממנה אור וחיות לכל העולם והברואים שבו נשמות ומלאכים וכו' כי כולם נבראו בעשרה מאמרות שבמעשה בראשית שהם דבר ה' הנקרא בשם שכינה:

סיכום הפרק[עריכה]

צילום הפרק[עריכה]

מושגים יסודיים בפרק[עריכה]

הקודם:
פרק נ"א
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק נ"ג