ליקוטי אמרים - פרק ג'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ג של ספר התניא מבאר את עשר הכוחות של הנפש האלהית. שעשר כחות אלו נתחלקו בדרך כלל לשלוש אמות ושבע כפולות, שהם ספירות המוחין, ספירות חב"ד, והמידות.

הקדמה[עריכה]

בפרק הקודם בואר על הנפש האלהית שהיא נפש השנית שיש בכל אחד מישראל. בפרק זה מבוארים הכחות של הנפש האלוקית. לנפש האלקית יש עשרה כחות שהם כנגד עשר ספירות, המתחלקים לשלוש אמות ושבע כפולות. בפרק זה מבואר בקצרה כחות אלו, וכן היחס הפנימי ביניהם, וכיצד ספירות המוחין משפיעות על המידות.

טקסט[עריכה]

פרק ג
פרק ג והנה כל בחינת ומדרגה משלש אלו נפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן הנחלקות לשתים שהן שלש אמות ושבע כפולות פירוש חכמה בינה ודעת ושבעת ימי הבנין חסד גבורה תפארת כו' וכך בנפש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדות. השכל כולל חכמה בינה ודעת. והמדות הן אהבת ה' ופחדו ויראתו ולפארו כו' וחב"ד נקראו אמות ומקור למדות כי המדות הן תולדות חב"ד:

וביאור הענין כי הנה השכל שבנפש המשכלת שהוא המשכיל כל דבר נקרא בשם חכמה כ"ח מ"ה וכשמוציא כחו אל הפועל שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו נקרא בינה והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו כי השכל שבנפש המשכלת כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה' איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית ופחד ה' בלבו ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא והיא כלות הנפש כדכתיב "נכספה וגם כלתה נפשי" וגו' וכתיב "צמאה נפשי לאלהים" וגו' וכתיב "צמאה לך נפשי" וגו' והצמאון הוא מיסוד האש שבנפש האלהית וכמ"ש הטבעיים וכך הוא בעץ חיים שיסוד האש הוא בלב ומקור המים והליחות מהמוח וכמו שנאמר בעץ חיים שער נ' שהיא בחינת חכמה שנקרא מים שבנפש האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי היראה והאהבה ותולדותיהן כמו שמבואר במקום אחר. והדעת הוא מלשון "והאדם ידע את חוה" והוא לשון התקשרות והתחברות שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאוד ויתקע מחשבתו בחוזק ב[[גדולת ה'|גדולת אין סוף ברוך הוא]] ואינו מסיח דעתו כי אף מי שהוא חכם ונבון בגדולת אין סוף ברוך הוא הנה אם לא יקשר דעתו ויתקע מחשבתו בחוזק ובהתמדה לא יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית כי אם דמיונות שוא ועל כן הדעת הוא קיום המדות וחיותן והוא כולל חסד וגבורה פירוש אהבה וענפיה ויראה וענפיה:

סיכום[עריכה]

הכרנו כאן את מבנה המידות והשכל למרות שלא בהרחבה יתירה כי אין כאן מקומו אלא הובא לצורך הבנת ההמשך. לכן ניתן כאן רק הסבר חלקי על השפעת המוחין על המידות. ודבר זה יתבאר בהמשך התניא.

בפרק זה למדנו שכל בחינה ומדרגה מנפש רוח ונשמה כלולה מעשר בחינות כנגד עשר ספירות עליונות שנשתלשלו מהן, ונחלקות לשתים שכל ומידות השכל הוא חכמה בינה שהם מפעילות את ההתבוננות והדעת הוא המקור למידות אהבה ויראה וענפיהם. שהם תוצאה מולדת מהתבוננות של המוחין.

ולשלמות ההבנה נציג כאן את מבנה הכוחות והמידות ללא הרחבת הביאור ורק לצורך הכרת הנושא עד שילמד בצורה עניינית במקומו.

המקובלים נוהגים להציג את מבנה הספירות:

מעל המוחין וחוצה להם ומעליהם: כתר – המורכב משלוש בחינות המפעילות אותו מלמעלה למטה: א. אמונה – ב. תענוג – ג. רצון

המוחין: א. חכמה – אותיות “כח מה” שענינה בפנימיות הוא – ביטול מלשון הכתוב בשמות פרק טז פסוק (ז) וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהֹוָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְהֹוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ:. ב. בינה – שענינה בפנימיות הוא – שמחה – מלשון הכתוב בתהילים פרק קיג’ פסוק ט’ אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. ג. דעת – יחוד מלשון הכתוב בבראשית פרק ד’ פסוק א’ וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָה היינו ההתקשרות עם הדבר.

המידות: א. חסד – ענינו בפנימיות הוא אהבה. ב. גבורה – שענינה בפנימיות הוא – יראה. ג. תפארת – רחמים. ד. נצח – ביטחון. ה. הוד – תמימות. ו. יסוד – אמת. ז. מלכות – שפלות.

צילום דפוס התניא[עריכה]

מושגים יסודיים[עריכה]

הקודם:
פרק ב'
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ד'