הבדלים בין גרסאות בדף "רבי טרפון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ערך חדש על רבי טרפון הכהן לתוך קטגוריית תנאים)
 
 
(44 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
התנא האלוקי רבי טרפון הכהן זי''ע היה רבם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבה בן יוסף. הי' גדול בענקים והוא נקרא בפי חז''ל בשם ''אביהם של כל ישראל'' [גמ' מס' מגילה]. נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. הוא הי' מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד תורה מפי התנא רבן [[יוחנן בן זכאי]], והי' בזמן הבית ועפ''י רוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר ''הגדול'' בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבה בן יוסף.
+
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל"{{הערה|1=[[מסכת מגילה]].}}.  
  
הי' מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות [עי' ברכות דף כ''ז ואילך], והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.
+
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.  
  
כשמתה אשתו אמר לאחותה של אשתו '' הכנסי וגדלי בני אחותך''.
+
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים [[רבי אלעזר בן עזריה]], [[רבי אליעזר]], [[רבן גמליאל]], ו[[רבי יהושע בן חנניא]].  
  
יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.
+
הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]].
  
ציונו הק' [שאושר ע''י גדולי עולם כהגה''ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה''שפתי צדיקים'', בעל ה''מסעות ארץ ישראל'', בעל ה''יחוס אבות'' זצ''ל ועוד] נמצא בין עיה''ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה''אדרא'', בראש ההר ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.
+
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות{{הערה|1=עי' ברכות דף כ"ז ואילך.}}, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת הייתה לו.
  
== רבי טרפון באור החסידות =
+
יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]].
  
''השם ''טרפון''... זהו שם בלע''ז, לא בלשון הקודש, ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם במשנה, משום שהשם קשור באופן עבודתו...
+
ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם{{הערה|1=כרבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד.}} נמצא בין עיה"ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.
  
''והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר עבודה על דרך הרגיל, בקדושה. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע''ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת התשובה, ההופכת את הלע''ז לקדושה, השם בלע''ז נהי' שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה... שם בלשון הקודש לא הי' כולל בהכרח את העבודה של שינו הטבע, בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו [בשינוי טבעה]. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.
+
== רבי טרפון באור החסידות ==
  
'' ויש להוסיף, שזה נרמז גם בשם ''טרפון'' עצמו, ''טרפון'' הוא גם אותיות ''טרף'', על דרך ''בנימין זאב יטרף'' [ בראשית מ''ט, כ''ז], המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף [ראה לקו''ש חכ''ה עמ' 275], שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש''חוטפים'' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה''. [ספר השיחות תש''נ חל' ב' עמוד 511]
+
השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא היה נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...
 +
 
 +
"והנה, שמו של תנא{{הערה|וכיוצא בזה.}} בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.
 +
 
 +
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.
 +
 
 +
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם [[אותיות]] "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף"{{הערה|1=בראשית מ"ט, כ"ז.}}, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף{{הערה|1=ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.}}, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה.{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=344 התוועדויות תש"נ].}}.
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{תנאים}}
 +
[[קטגוריה:תנאים|טרפון]]

גרסה אחרונה מ־20:40, 13 ביוני 2024

התנא האלוקי רבי טרפון הכהן, היה חברם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף, אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל"[1].

נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.

הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה, רבי אליעזר, רבן גמליאל, ורבי יהושע בן חנניא.

הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם רבי עקיבא בן יוסף.

היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות[2], והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת הייתה לו.

יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.

ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם[3] נמצא בין עיה"ק צפת למירון, בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.

רבי טרפון באור החסידות[עריכה]

השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא בלשון הקודש, ועל כרחך שהוא היה נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם במשנה, משום שהשם קשור באופן עבודתו...

"והנה, שמו של תנא[4] בלשון הקודש מורה על סדר עבודה על דרך הרגיל, בקדושה. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת התשובה, ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.

וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי הטבע, בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.

ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף"[5], המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף[6], שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה.[7].

הערות שוליים

  1. מסכת מגילה.
  2. עי' ברכות דף כ"ז ואילך.
  3. כרבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד.
  4. וכיוצא בזה.
  5. בראשית מ"ט, כ"ז.
  6. ראה לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 275.
  7. ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 511. התוועדויות תש"נ.