רבי נחוניא בן הקנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציונו של רבי נחוניא בן הקנה

רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים. עסק בעיקר בתורת הקבלה, ובשונה מרוב התנאים שעסקו בעיקר בנגלה[1], אך מוזכר לעיתים גם בתלמוד בבלי. הוא חיבר את תפילת נחוניא בן הקנה שהיא מקור לכמה מיסודות הקבלה, כמו "כתר - תר"ך עמודי אור"[2], וכן את 'אנא בכח'.

חי ופעל בתקופת בית שני, והאריך ימים. הוא הסביר זאת: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי[3]

הוא היה מתלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, ולמרות שלא נזכר בין חמשת התלמידים שלו המנויים במסכת אבות[4], כמסופר בגמרא[5]: אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, מהו שאמר הכתוב[6] נענה רבי אליעזר ואמר כו' נענה רבי יהושע ואמר כו' נענה רבי נחוניא בן הקנה וכו'.

מעלתו בתורה גדולה ביותר, עד כדי כך, שאמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו[7]., נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, כלומר, פירושו של רבי נחוניא בן הקנה נראה יותר מפירושי התלמידים, ונראה יותר אפילו מפירושו של רבן יוחנן בן זכאי עצמו[8], עד כדי כך גדלה מעלתו של רבי נחוניא בן הקנה בלימוד תורה.

הוא היה גם המחבר של ספר "הבהיר" כידוע, ומכאן גדלותו גם בנוגע לתורת הקבלה.

על פי זה מסביר הרבי את מאמרו: כל המקבל עליו עול תורה, היינו יהודי בדרגה כמוהו שיש לו תענוג מתורה, ואף על פי כן מקבל עול תורה מתוך קבלת עול, מכיון שזה למעלה מדרך הטבע שיהודי כזה יהיה לו קבלת עול תורה, מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ - למרות שזה למעלה מדרך הטבע שכן זהו סדר העולם, אך מי שפורק עליו עול תורה ולומד מתוך תענוג, כיון שהוא פועל לפי הטבע, מעמיסים גם עליו ענינין של כדרך הטבע.

מסיבה זו הוא גם היה הראשון שתיקן את התפילה הידועה "שלא יכשלו חברי ואשמח בהם", כי יהודי שלומד תורה מתוך תענוג והתורה חודרת לכל עצמותיו והנפש הבהמית אינו צריך לתפילה כזו, רק יהודי כמוהו ששינה את טבעו ולומד תורה מתוך קבלת עול, אז יתכן שיהיו ענינין מצד נפש הבהמית, ואיפלו ענינין שבדקות שבדקות[9].

קברו הוא על פי רבי חיים ויטאל שמתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד אהלי צדיקים בשנת תש"ע בנחל סמוך לצפת כתיאורו המדוייק של רבי חיים ויטאל‏.

חיבוריו[עריכה]

הערות שוליים

  1. מאמרים מלוקטים, חלק ג' ל"ג בעומר ה'תשמ"ה.
  2. אגרות קודש,כרך יד,ד'תתמח
  3. מגילה כ"ח ע"א.
  4. פ"ב מ"ט.
  5. ב"ב י, ב.
  6. משלי יד, לד.
  7. תניא, אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, בני מהו שאמר הכתוב "צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת"? נענה רבי אליעזר ואמר "צדקה תרומם גוי - אלו ישראל, דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ", וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין - חטא הוא להן שאינם עושין אלא להתגדל בו, כמו שנאמר "די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי". ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא? והתניא "האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני, ובשביל שאזכה לעולם הבא", הרי זה צדיק גמור, לא קשיא כאן בישראל כאן בעובד כוכבים. נענה רבי יהושע ואמר "צדקה תרומם גוי אלו ישראל", דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד, וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא כדי שתמשך מלכותן שנאמר להן "מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרוק ועויתך במיחן עניין הן תהוי ארכא לשלותיך וגו'. נענה רבן גמליאל ואמר "צדקה תרומם גוי אלו ישראל" דכתיב ומי כעמך ישראל [וגו'] וחסד לאומים חטאת, כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן שאין עושין אלא להתיהר בו, וכל המתיהר נופל בגיהנם, שנאמר "זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון", ואין עברה אלא גיהנם שנאמר "יום עברה היום ההוא" . אמר רבן גמליאל עדיין אנו צריכין למודעי, רבי אליעזר המודעי אומר "צדקה תרומם גוי" אלו ישראל, דכתיב "ומי כעמך ישראל גוי אחד וחסד לאומים חטאת", כל צדקה וחסד שעכו"ם עושין חטא הוא להן, שאין עושין אלא לחרף אותנו בו, שנאמר "ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה'", ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה. נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר "צדקה תרומם גוי וחסד לישראל ולאומים חטאת", אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל ולעכו"ם חטאת. מכלל דהוא נמי אמר מאי היא דתניא אמר להם רבן יוחנן בן זכאי כשם שהחטאת מכפרת על ישראל כך צדקה מכפרת על אומות העולם (בבא בתרא י' א')
  8. שאמר גם פירוש בעצמו, כמובא בהמשך הגמרא.
  9. התוועדוית תשמ"ה ח"ה.