רבי אלעזר בן רבי שמעון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אלעזר ברבי שמעון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אלעזר בן רבי שמעון היה מגדולי התנאים, ומחכמי הזוהר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי.

כשנעשה בר-מצוה, עשה רבי שמעון סעודה ושמחה גדולה כמו בחתונה. מכיון שמדריגת הבר מצווה גדולה על מעלת הברית מילה שבה נכנסת נפש האלקית, כפי שמביא אדמו"ר הזקן בתחלת שולחן-ערוך[1], אבל אין זה אלא המדריגה דנפש רוח ונשמה, ולאחר שעובד עבודתו כדבעי למהוי, אזי "זכה יתיר"[2], ובשעת הבר-מצוה נמשכות גם המדריגות דאצילות[3]. ולכן, בשעה ששאלוהו אודות טעם השמחה, השיב, שזהו לפי שר"א ברי' נעשה בר-מצוה, כדאיתא בזוהר חדש[4].

מסופר בגמרא כי הוא ביקש על עצמו בלילה לפני לכתו לישון, שיסורים יבואו עליו, וההוצאות של הרפואה עלו לו ממון רב. כאשר אשתו נתוודעה מכך שהוא מבקש שהיסורין יבואו אליו ושמעה אותו אומר כך, היא אמרה לו בתרעומת: כלית ממון של בית אבא, וברחה מביתו.

באותה עת היתה ספינה בים שעמדה לטבוע, יושבי הספינה נדרו שאם ינצלו יביאו ממון רב לרבי אלעזר בן רבי שמעון. הם ניצלו, ואכן הביאו לו ממון רב, כך שגם הלאה לא היה חסר לו ממון ברווח[5]. מעשה זה מסביר הרבי[6] שהוא היה מיחידי סגולה שעבודתם היתה באופן הבירור דתורה, וכמו רבי עקיבא, ומלאכתם היתה נעשית על ידי אחרים - שזהו המעמד ומצב דלעתיד לבוא, כמו שכתוב[7] "ועמדו זרים ורעו צאנכם" - שלא הוצרכו להתעסק בהדברים הגשמיים, אלא על ידי הפסק בתורה נעשה הדבר בדרך ממילא, כפי שמצינו בהעובדא דר"ע והמטרוניתא[8], והעובדא דרבי אלעזר בן רבי שמעון עם יורדי הספינה. והיינו, שעבודתם היתה באופן ד"עושין רצונו של מקום"[9], שהמשיכו את בחינת הרצון שלמעלה מהשתלשלות, והמשכה זו היתה בבחינת המקום, היינו, בסדר השתלשלות.

מאמרותיו[עריכה]

  • הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה'[10]. ופירש"י כלומר שאדר לשון קיום וחוזק ולכך נקראאדר[11].
  • האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. מנא הני מילי. ומלאו את הארץ וכבשה, איש דרכו לכבוש ואין האשה דרכה לכבוש[12].
  • כשם שמצווה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצווה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע[13].
  • מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום[14].

הערות שוליים

  1. או"ח - סוף מהדו"ב.
  2. זח"ב צד, ב.
  3. במהדורא שבבטאון חב"ד: נמשך גם ח"י. ובהערה: ראה אור החמה לזהר שם.
  4. בראשית (יו"ד, ג) עה"פ (א, כד) תוצא הארץ נפש חי'. שם טו, ד.
  5. ב"מ פד, ב.
  6. תורת מנחם שנת תשי"ג ח"ב, שיחת שבת פרשת בהר-בחוקותי, מבה"ח סיוון ה'תשי"ג.
  7. ישעי' סא, ה. וראה ברכות לה, ב.
  8. ראה נדרים נ, א ובפרש"י ור"נ.
  9. ברכות שם.
  10. פ"ב דביצה דט"ו סע"ב.
  11. ראה ביאורו של אדמו"ר הצמח צדק, יהל אור על תהילים מזמור צג עמ' שמב
  12. יבמות ס"ה ע"ב.
  13. שם.
  14. שם.