רבי אליעזר בן יעקב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האהל על מערת קברו של רבי אליעזר בן יעקב ותלמידיו
ציון רבי יעקב, אביו של רבי אליעזר

רבי אליעזר בן יעקב הינו תנא המצוטט לעיתים רחוקות, אך ההלכה היא כמותו בכל מקום.

תקופתו[עריכה]

ישנן סתירות בנוגע לזמן היותו של תנא זה. ישנן הוכחות כי הוא היה תנא קדמון, שכן במסכת יבמות[1] מצטט בן עזאי, מצאתי מגילת סתרים וכתוב בה משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי. ולא שייך לומר כן על תנא שחי, שכן לא ידוע על משנתו שתאמר לאחר זמן זה אם גם היא תהיה קב ונקי, ולכן מוכח שהוא היה לפני זמן היותו של בן עזאי שהיה מתלמידי רבי עקיבא[2]. הוכחה נוספת היא, מכיון שבמסכת מדות מובא בשמו שאמר, כי "פעם אחת מצאו את אחי אבא ישן ושרפו את כסותו", ומכאן שהוא היה בזמן בית המקדש, והיה עד למעשה זה.

לעומת זאת ישנן הוכחות שהוא היה מתלמידי רבי עקיבא, שכן באבות הוא מצוטט יחד עם רבי יוחנן הסנדלר שהוא היה מתלמידי רבי עקיבא, וכן באבות דרבי נתן, כאשר איסי בן יהודה מצטט את מעלותיהם של תלמידי רבי עקיבא הוא מצטט אותו עימהם ואומר כי משנתו היא קב ונקי. ומכיון שרבי עקיבא היה כשבעים שנה לאחר החורבן וכנראה שהרי הוא היה מתומכיו של בר כוכבא שהיה בתקופה זו, וכן מהמעשה של עשרת הרוגי מלכות שהוא היה אחד מהם.

היו שרצו לתרץ כי אמנם היו שני רבי אליעזר בן יעקב, אך תירוץ זה אינו מתאים לפי שיטתו של בעל סדר הדורות[3] והגם שהיה אפשר לומר שהוא טעה בזמן זה, אך לא כן אפשר לומר על הרמב"ם, והוא מצטט רק רבי אליעזר בן יעקב אחד שהיה לפני החורבן.

יש אפשרות לתרץ את הקושיא שהרמב"ם לא מצטט את כל שמותיהם של התנאים והאמוראים, רק את אלו הנוגעים להלכה ולמעשה לפי הכלל של הלכה כבתראי, ולכן הוא מצטט רק את אותו רבי אליעזר בן יעקב הראשון שהלכה כמותו בכל מקום, אבל לא את השני.

ישנן קושיות על תירוץ זה, שכן גם ברבי אליעזר בן יעקב השני אנו מוצאים אמירות שמשנתו היא קב ונקי, וכן אומר איסי בן יהודה על אותו רבי אליעזר בן יעקב אותו הוא מונה כאחד מתלמידי רבי עקיבא[4].

מאמרותיו[עריכה]

העושה מצווה אחת קונה לו סניגור אחד, והעושה עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד, תשובה ומעשים טובים כתריס מפני הפורענות [5].

הערות שוליים

  1. מט, ב.
  2. ראה ב"ב קנח, ב.
  3. בערכו. הוא היה אדם גדול ואדמו"ר הצמח צדק מצטט ממנו.
  4. הרבי, שיחות קודש תשמ"א חלק א'.
  5. מסכת אבות,פרק ד'.