רבי חנינא בן תרדיון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי חנינא בן תרדיון היה תנא מעשרה הרוגי מלכות. הוא נהרג עקב אשר מצאו אותו מקהיל קהילות ברבים ולומד תורה נגד גזירת המלך.

בתו היתה ברוריה, אשת רבי מאיר.

היושב ועוסק בתורה יחידי[עריכה]

רבי חנינא אומר: "מנין שאפילו יחיד שיושב ועוסק בתורה, הקדוש ברוך הוא קובע לו שכר, שנאמר ישב בדד וידום וכו' כי נטל עליו".

הרבי מקשה על מאמר זה, שהרי הפסוק נאמר באיכה וכפשוטו הוא מאמר לגריעותא כפירוש רש"י שם "מי שאירע לו צרה ישב גלמוד" וכו'. אך מתרץ על פי מאמר אדמו"ר הצמח צדק שכתב[1] שהקללות באיכה יהפכו לברכות, ומפרש כמה מהם למעליותא[2].

מוראה של מלכות[עריכה]

אמרה נוספת של רבי חנינא היא, "התפלל בשלומה של מלכות שאלמא היא איש את רעהו חיים בלעו".

מסביר הרבי, שהצורך כהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ללימוד התורה כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרא הוא דווקא רבי חנינא בן תרדיון ורבי חנינא סגן הכהנים. הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון - לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים - לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו.

כאשר הסר מוראה של מלכות נוצר מצב של איש את רעהו חיים בלעו, אין כל סדר ומשטר, איש הישר בעיניו יעשה. ובמצב כזה אין אפשרות ללמוד תורה מתוך התיישבות, מפני הפחד שאינו יודע מה עלול לקרות ברגע שלאחרי זה.

אך כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה - גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.[3]

הערות שוליים

  1. ברשימותיו.
  2. שיחות קודש תשמ"א ח"ד.
  3. התוועדויות תשמ"ג חלק ג'.