שמעון בן עזאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמעון בן עזאי, המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן התנאים בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה.

רבו היה כנראה ר' יהושע בן חנניה, נחשב כתלמיד חבר לרבי עקיבא[1]. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו בלימוד התורה. מכונה במשנה בכינוי בן עזאי, ללא התואר "רבי", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לסמיכה.

הוא לא התחתן, אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו[2] אדמו"ר הצמח צדק[3] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה.

בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, רבי עקיבא נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר אדמו"ר המהר"ש[4], שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב[5].

הערות שוליים

  1. בבא בתרא קנח:ב,
  2. שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.
  3. אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
  4. תורת שמואל תרל"א חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.
  5. בכל זה ראו גם אור התורה ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. ספר המאמרים תרמ"ט ע' רנט ואילך. תשכ"ב ע' רב. וע' רז ואילך. לקוטי שיחות חלק ג' ע' 990 [ובהע' 12-11 שם].