רבי טרפון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התנא האלוקי רבי טרפון הכהן, היה חברם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף, אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" [1].

נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה.

הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה, רבי אליעזר, רבן גמליאל, ורבי יהושע בן חנניא.

הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם רבי עקיבא בן יוסף.

היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות [2], והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.

יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.

ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם[3] נמצא בין עיה"ק צפת למירון, בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.

רבי טרפון באור החסידות[עריכה]

השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא בלשון הקודש, ועל כרחך שהוא היה נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם במשנה, משום שהשם קשור באופן עבודתו...

"והנה, שמו של תנא[4] בלשון הקודש מורה על סדר עבודה על דרך הרגיל, בקדושה. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת התשובה, ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.

וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי הטבע, בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.

ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" [5], המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף [6], שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. [7].

הערות שוליים

  1. מס' מגילה.
  2. עי' ברכות דף כ"ז ואילך.
  3. כרבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד.
  4. וכיוצא בזה.
  5. בראשית מ"ט, כ"ז.
  6. ראה לקוטי שיחות חכ"ה עמ' 275.
  7. ספר השיחות תש"נ חלק ב' עמוד 511. התוועדויות תש"נ.