רבי יאשיה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יאשיה היה תנא מהדור הרביעי של התקופה. חברו ובר-הפלוגתא של רבי יונתן, ושניהם למדו אצל רבי ישמעאל.[1]

שיטתו בכל הש"ס: כח הכלל[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כח הכלל

כח הכלל הוא דין הלכתי הנוגע להלכות רבות, כגון קדושת בית הכנסת, דין עיר הנדחת, ונידון רבות בדברי רבותינו נשיאינו. בדין זה אנו מוצאים בעיקר את שני האמוראים שחיו בדורות הראשונים, רבי יאשיה ורבי יונתן.

הערות שוליים

  1. מסכת מנחות, דף נ"ז, ב'.