רבי יהושע בן חנניה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבר רבי יהושע בן חנניא
המצבה על קברו

רבי יהושע בן חנניה תנא בן הדור השני לתנאים, שחי לאחר חורבן בית שני. הוא סתם רבי יהושע שבש"ס[1]. היה לוי, מהמשוררים[2].

היה מגדולי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, ששבחו וקרא עליו: אשרי יולדתו. כלומר: מאושר במידות טובות עד שכל העולם אומרים עליו אשרי מי שילדתו. ויש אומרים: על שם שהיא גרמה לו שיהא חכם - שהיתה אמו מחזרת על כל בתי מדרשות שבעירה, ואומרת להם: בבקשה מכם בקשו רחמים על העובר הזה שבמעי שיהיה חכם. ומיום שנולד לא הוציאה ערשתו מבית המדרש, כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי תורה[3].

התגורר בפקיעין שביהודה, שם היה מורה הוראה, כמבואר בגמרא[4]: צדק צדק תרדוף, הלך אחר בית דין יפה... אחר רבי יהושע לפקיעין.

היה אב בית דין בב"ד של רבן גמליאל דיבנה[5], והיה אחד מהארבעה שהיו סנהדרין דיבנה שידעו לדבר בשבעים לשון [6].

לוי היה, ונמנה עם המשוררים בבית המקדש: מעשה בר יהושע בר חנניה שהלך לסייע להגפת דלתות לרבי יוחנן בן גודגדא, אמר לו: בני, חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים[7].

אמרתו הידועה היא: "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאין את האדם מן העולם". [8]

למרות שהיה גדול בבית טריאנוס הקיסר[9], היה עני מרוד והתפרנס מעבודה כפחמי, ויש אומרים שהיה נפח, וכותלי ביתו שחורים [10].

יש הסוברים שהוא רבי יהושע בן קרחה, אך האריז"ל העיד שהדבר אינו נכון[11]

בתורת החסידות[עריכה]

במחלוקת הלכתית מסוימת שהיתה בינו לבין התנא רבי אליעזר יצאה בת קול ואמרה הלכה כרבי אליעזר, ואמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול. מובא כי אחר כך מצא אחד מהתנאים את אליהו שסיפר לו שבאתה שעה חייך הקב"ה ואמר נצחוני בני נצחוני בני. מקשה המגיד ממעזריטש[12]: הנה אם הבת קול אמרה הלכה כר"א אם כן מסתמא התורה אמיתית כך היא, וכך הוא הצירוף למעלה, אם כן [קשה] איך אמר רבי יהושע אין משגיחין בבת קול.

מבאר המגיד ממעזריטש שהוא על דרך צדיק מושל ביראת אלהי"ם, שמחמת גודל דביקות הצדיק בבורא יתברך, רצון הצדיק היא רצונו יתברך, כמו הנסים שמצינו הצדיקים עושים חוץ לטבע מפני שהם גוזרים והקב"ה מקיים דבריהם. וכן על דרך זה הוא כאן, מאחר שהיו כל כך דבוקים בו יתברך, אמר רבי יהושע אי"ן משגיחין בבת קול, כי כבר ניתנה[13] התורה לישראל. והיא מסטרא דילן, ויש אצלינו סברות שונות גם כאלו המנוגדות להלכה שלמעלה, ועם כל זה נאמר בה אחרי רבים להטות, לנטות אחרי רוב דעות שלנו, ויש יכולת [בידינו] להפוך הצירוף שלמעלה שיהיה הלכה כמותינו.

על פי זה מפרש המגיד ממעזריטש: אל תקרי הליכות אלא הלכות, כלומר שהיה יכולת ביד התחתונים להפוך הליכות עולם דלעילא שיהיה הלכה כמו שפסקו הם. ובזה מבואר גם המאמר "נצחוני בני" - להפוך הצירוף כמותם, "וקא חייך", שיש לו מזה שעשועים ותענוג גדול כביכול.


הערות שוליים

  1. רש"י נזיר נו, עב.
  2. ערכין יא, ב.
  3. מסכת אבות פב, מח וברטנורא שם.
  4. סנהדרין לב, עב.
  5. יוחסין, ב"ק עד, ב.
  6. סנהדרין יז, עב.
  7. מסכת ערכין
  8. אבות פב, משנה טז
  9. סדר הדורות
  10. מסכת ברכות כח, עא.
  11. שער הגלגולים הקדמה לו דף מ"ה
  12. אור תורה תהלים רנח.
  13. י"ג נשתנה.