רבי יהודה בן אלעאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף רבי יהודה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngהמונח "רבי יהודה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רבי יהודה (פירושונים).
האהל על מערת קבורת רבי יהודה ומשפחתו.[1]
המצבה על קברו

רבי יהודה בר אלעאי[2] (או בר אלעי) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). רבי יהודה מוזכר במשנה יותר מכל תנא אחר.[3] כאשר מוזכר במשנה או בברייתא סתם "רבי יהודה" - הכוונה היא לרבי יהודה בר אלעאי.

בתלמוד אומר רבי יוחנן כי "סתם ספרא - רבי יהודה"; משמע - כאשר בספרא נכתבה אמירה ללא ציון שם האומר - אמירה זו שייכת לרבי יהודה. אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.[4]

בתורת החסידות[עריכה]

בירושלמי [5] מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, כמגדלי חזירים ומלוי בריבית, שהם עשירים ביותר ואין להם דאגות. וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו.

אדמו"ר הזקן מסביר זאת, כי אותיות התורה נקראים "בתים", והם הכלים "לחזות בנועם ה'" שהם האורות שבתוך הכלים.

למרות שלמעלה הם כולם אחדות אחד והם אור אחד, למטה הם נפרדים זה מזה, אך היו תנאים כרבי יהודה בר' אלעאי, שהיו פניו צהובים מטוב לבו, מרוב השמחה והאורה שבתורה שבעל פה, מפני שהיו צדיקים מופלגים והיו להם הפנימית והאותיות מאוחדים זה בזה[6]

הרבי[7] מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בוודאי הבחינו בכך. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את פניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.[8]

פסקיו[עריכה]

לפי שיטת רבי יהודה שסובר שזמן בין השמשות נמשך י"ח דקות[9], בניגוד לרבי יוסי שסובר שזמן בין השמשות הוא קצר מאוד וכהרף עין. להלכה אנו פוסקים כשניהם לחומרא, בכניסת השבת כרבי יהודה, וביציאתה כרבי יוסי[10].

משפחתו[עריכה]

  • בנו רבי יוסי בן רבי יהודה מוזכר פעמים רבות במשניות.

הערות שוליים

  1. אביו נקבר בסמוך.
  2. אביו היה התנא רבי אלעאי הזקן.
  3. למעט, אולי, רבי מאיר, אודותיו נאמר "סתם משנה - רבי מאיר".
  4. איגרת רב שרירא גאון, עמ' 102-103, מהדורת הרב בנימין מנשה לוין, חיפה, ה'תרפ"א.
  5. מסכת שבת פ"ח ה"א, וראה נדרים מט, ב.
  6. ליקוטי תורה פרשת מסעי צו ד.
  7. התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 1332.
  8. אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כולו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.
  9. מסכת ברכות, ב, ב.
  10. אדמו"ר הזקן, פסקי הסידור, סדר הכנסת שבת.