משה שילת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב משה שילת

הרב משה שילת (יליד שנת תשל"ו, 1976) הוא עסקן חב"די העומד בראש מספר ארגונים הקשורים בהפצת המעיינות, פעילי חב"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות ועוד, והחל משנת תשע"ד נושא בתואר 'מנהל האגף לפרוייקטים מיוחדים' בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. שילת נחשב לאיש אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי ואחראי על תרומותיו באמצעות 'קרן מרומים'.

בנוסף, עוסק שילת בכתיבה ועריכה והוציא עשרות כותרים פרי הגותו ועריכתו, מלבד טורים שבועיים שמפרסם בעיתון 'שבת בשבתו', 'קרוב אליך' (שהיה בין המקימים שלו) ובשבועונים מזדמנים.

תולדות חיים[עריכה]

הרב שילת נולד ביישוב מעלה אדומים בכ"א כסלו תשל"ו, לאביו הרב יצחק שילת מחשובי הרבנים בציונות הדתית, תלמידו המובהק של הרב צבי יהודה קוק, ומייסד ישיבת 'ברכת משה', ולאמו הרבנית יהודית שילת, מנהלת 'פורום תקנה', ומהדמויות הבולטות בקרב נשות הציונות הדתית.

כבר בילדותו נחשף לפעילות החב"דית שהתקיימה ביישוב בו התגוררה משפחתו, והוא החל להשתתף בשיעורי תניא שהפעיל שליח הרבי במקום.

בחודש אדר תש"נ בעת לימודיו בכיתה ט' בישיבה לצעירים של ישיבת מרכז הרב בקרית משה בירושלים, הצטרף אל דודו לנסיעה לחצר הרבי, שם החליט כי מקומו בחב"ד, והוא התקשר לרבי.

עם סיום לימודיו בישיבה לצעירים, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים קרית גת, ובשנת תשנ"ו נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר נישואיו עם רעייתו ברכה ליבי למשפחת קירשנבאום, קבע את מגוריו בנתניה והצטרף לצוות החינוכי בישיבת חב"ד המקומית.

במקביל לעבודתו בישיבה, החל לסייע לרב מנחם פרלשטיין בארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, ולאחר שנתיים של עבודה משותפת, נפרדו דרכיהם.

לאחר שעזב את הישיבה, הצטרף לצוות התלמוד תורה בעיר, שם סייע בין היתר בארגון מבצעי לימוד[1].

במקביל לעבודתו בתלמוד תורה, הקים את ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות. לאחר תקופה פרש מעבודתו בתלמוד תורה, ועבר להתגורר בכפר חב"ד.

לזוג שילת שמונה ילדים.

פעילות ציבורית[עריכה]

תורת חב"ד לבני הישיבות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת חב"ד לבני הישיבות

בחודש ניסן תשנ"ט, הקים את ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות, והחל לעסוק באופן ממוסד בהפצת תורת החסידות בקרב הציבור הציוני דתי ממנו הגיע.

הפעילות בראשיתה כללה הפעלה של מערך שיעורים בישיבות ההסדר ברחבי הארץ מאת טובי המשפיעים החב"דיים בארץ, שהלך והתרחב עם השנים. לפעילות זו הצליח לרתום את הרב עדין שטיינזלץ, הרב יהושע שפירא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, והחוזר של הרבי, הרב יואל כהן.

לאחר שהתמסד מערך השיעורים, החל בהוצאת רבעון בשם 'מעיינותיך' העוסק במחשבת החסידות, ומופץ בקרב הציבור הדתי-לאומי, ובארגון התוועדות שנתית בי"ט כסלו, אליה נהרו אלפים מבני הציונות הדתית.

במקביל, עמל להוציא לאור חוברות המתאימות את רעיונות תורת החסידות לסגנון המקובל בקרב הציבור הציוני דתי, והצליח להכניס את הלימוד בחוברות אלו כחלק ממסלול הלימודים במוסדות, ולקבל הכרה רשמית בחומר לימוד זה מטעם המדינה.

בשנת תשס"ט העלה לרשת אתר אינטרנט המרכז את ההוצאות לאור שיצאו מטעם הארגון, ושיעורי וידאו בתורת החסידות שנמסרים על ידי משפיעים ומרצים מהשורה הראשונה.

יריד החסידות[עריכה]

בשנת תשע"א הקים יריד ספרים ענק בסמיכות למקום ההתוועדות השנתית בי"ט כסלו, במהלכו נמכרו מאות אלפי ספרי חסידות, ובשנים שלאחר מכן הכפיל את ההצלחה, והגיע לשיאים חסרי תקדים בהפצת ספרי חסידות בקרב קהלים שונים שנהרו אל המקום באלפיהם.

לקראת היריד בשנת תשע"ד ניהל מערכת מסועפת שהוציאה לאור תוך חודשים ספורים עשרות ספרי חסידות של גדולי התנועה החסידית בעריכה מחודשת ומפוארת ובאותיות מאירות עיניים, ובכך הצליח להוזיל באופן משמעותי את המכירה ולאפשר מחיר אחיד של כל הספרים ב-25 שקלים (4 ב-100). מגמה זו נמשכה גם בשנה שלאחר מכן, כשבסך הכל הודפסו מטעמו קרוב למאה ספרי חסידות וסיפורת.

בשנת תשע"ה נמכרו ביריד מעל ל-330,000 ספרים, והוא התפרש על פני ארבעה ימים, כשהיום הראשון הוקדש למכירה נפרדת לנשים.

במקביל ליריד מתקיימים לאורך ארבעת הימים מבחנים בחסידות מטעם תכנית 'לב לדעת', תערוכה אמנותית מתחלפת, וכ-13 אירועים תרבותיים המושכים כולם יחד קהל של למעלה מ-50,000 איש[2].

בשנת תשע"ז נשבר השיא, והשתתפו ביריד ובהתוועדות כ-70,000 יהודים!

גזבר צדקה[עריכה]

לאור הצלחתו הגדולה בקרב הציבור הדתי לאומי, קנה את אמונו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, שהפקיד אותו על קרן של כספי צדקה שהקים הנקראת 'קרן מרומים'.

כספים אלה, מחולקים על ידו (בעיקר כהלוואה) לשלוחים, מנהלי מוסדות חב"ד ופרוייקטים ארציים (דוגמת הארגון פעילי חב"ד וכדו'), כשבמקביל הכספים מחולקים גם לפעילים שאינם נמנים על חוגי חסידות חב"ד, כפי רצונו של מייסד הקרן.

צעירי אגודת חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פעילי חב"ד

בעזרת תרומותיו של הנגיד יצחק מיראלשווילי, הכריז בחודש אלול תשע"ג על פתיחת מיזם חדש בשם 'פעילי חב"ד' שנועד לצרף את כלל חסידי חב"ד בארץ לפעילות של השלוחים.

הארגון, מתקצב ומסבסד את פעילותם של אנ"ש, ומסייע להם במציאת מקומות פנויים בהם יוכלו לפעול מבלי לפגוע בפעולותיו של השליח המקומי.

בראש הפעילות והקשר עם הנציגים הוצב ר' שלום סגל האחראי על הצד הטכני, ומידי תקופה מתקיימת הגרלה בין הפעילים על נסיעה לרבי.

לאחר ההצלחה במיזם 'פעילי חב"ד', הקים את האגף לפרוייקטים מיוחדים שתחת צעירי אגודת חב"ד, במסגרתו יזם בין השנים תשע"ה-תשע"ו את יציאתם של שלוחים מיוחדים לבתי רפואה, למכללות ומוסדות להשכלה אקדמית, ולקניונים, וכן סייע בהקמת ארגון המרצים 'פרדס - במה לחכמה יהודית'.

תקנת הרמב"ם היומי[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תקנת הרמב"ם

בשנת תשע"א הצליח שילת להגיע לשיתוף פעולה עם מינהל החינוך הדתי לאומי[3], ובשיתוף איתם הקים את פרוייקט "חמ"ד של תורה", המעודד את לימוד ספר הרמב"ם כפי תקנתו של הרבי.

בשנת תשע"ה נערכו בהיכל 'יד אליהו' בתל אביב שתי כנסים מסכמים (נפרדים) לרגל סיום מחזור הלימוד, בהשתתפות כוללת של 20,000 נערים ונערות. את האירוע כיבד בנוכחותו הרב ישראל מאיר לאו רבה הראשי של תל אביב והאמנים ישי רביבו, אברהם פריד, ישי לפידות וקובי סלע. במהלך האירוע נערך גם חידון מסכם על הרמב"ם כשאת השאלות שאל ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, ובסיומו הוכתרו חתן וכלת הרמב"ם[4].

עם סיום מחזוור הלימוד העשרים ותשע, הורחבה הפעילות אל הציבור הכללי, ובשיתוף פעולה עם רבני הציונות הדתית בישיבת מעלה אדומים ועם הרב חיים סבתו, הוקם גוף בשם 'הרמב"ם היומי בקיצור ובשלימות', המפעיל רשת של שיעורי רמב"ם ברחבי הארץ לפי המסלול של פרק אחד ליום, מסבסד ספרי לימוד המבארים את הרמב"ם, ומתגמל את מוסרי השיעורים[5].

על הקשר עם הנציגים המקומיים, מופקד ר' שמואל רייניץ.

פעילות כללית[עריכה]

בשנת תשע"ב החל לפרסם טור שבועי קבוע העוסק ברעיונות מתורת החסידות, המתפרסם בעיתון הציוני דתי 'שבת בשבתו'.

כמו כן, במסגרת פעילותו יזם את הוצאתם לאור של 'אוצר לקוטי שיחות', 'אוצר מאמרים' ו'אוצר התוועדויות', המלקטים פנינים ממרחבי תורתו העצומה של הרבי, ומנגישה אותם לציבור הכללי.

בנוסף לכך, עומד הרב שילת מאחורי ההוצאה לאור של ספרים המבארים את תורת החסידות, כגון שיעורי הרב יואל כהן על ספר התניא, וסדרת הספרים 'המעיינות - שערים נפתחים בתורת חסידות חב"ד' שהחלה לצאת בשנת תשע"ד.

הוצאה לאור[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כי קרוב, קרוב אליך

במקביל לפעילות הממוסדת והעיונית להפצת תורת החסידות בקרב הציבור הדתי-לאומי, יוזם הוצאה לאור של עלונים ומגזינים לכלל שדרות הציבור.

בשנת תשע"ד החל בהוצאה לאור של הגליון השבועי 'קרוב אליך' יחד עם אנשי ישיבת ההסדר ברמת גן תלמידי הרב שפירא הנמנים על אנשי הזרם הדתי-לאומי העוסקים בתורת החסידות. העיתון נושא את הסלוגן 'עבודת ה' ברוח חסידית', ומשתדל להביא מגוון דעות וכתבות בקשת רחבה, המחברים ציבור רחב לרעיונות מתורת החסידות.

בשנת תשע"ו החל בהוצאה לאור של מגזין 'אור וחיות', המהווה מקבילה למגזין 'מעיינותיך' ומגיש ברובו את אותם התכנים בעיצוב ושפה המותאמת לציבור החרדי.

בשנת תשע"ט יזם את הוצאתו לאור של הגליון הדו-שבועי 'כי קרוב', המיועד לציבור החרדי המקורב לחב"ד, ולציבור החב"די עצמו.

ספריו[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה
  • טעימות - אוסף טורים במחשבת חב"ד שהתפרסמו בעלון 'שבת בשבתו', ישראל תשע"ג.
  • מועדים לחסידות - אוסף מקורות בהארה המיוחדת של זמני השנה בעבודת ה' המתחדשת (עורך שותף), ישראל תשע"ה.
  • י"ט כסלו - ענייני דיומא מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש, ישראל תשע"ו.
  • שווה לכל נפש - חגים - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ו.
  • שווה לכל נפש - תפילה - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.
  • שווה לכל נפש - עבודת ה' - סדרת מאמרי חסידות בלשון עברית עכשווית, ישראל תשע"ז.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

טורים פרי עטו

הערות שוליים

  1. הרב שילת סקר בפני ההורים את הפעילות החסידית בתלמוד תורה קישור לאתר חב"ד אינפו
  2. 'התוועדות לכל האומה', שבועון כפר חב"ד גליון פרשת וירא תשע"ז.
  3. פרטים מורחבים על הפעילות באתר הפרוייקט.
  4. כתב שטורעם, עוצמה: 20,000 איש בסיום הרמב"ם - באתר קישור שטורעם כ"ו בכסלו תשע"ה.
  5. הציונות הדתית לומדת רמב"ם - סקירה מקיפה על הפעילות באתר קישור חב"ד בישראל.