ישראל מאיר לאו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ישראל מאיר לאו
הרב לאו.jpg

הרב לאו בדינר לישיבת תומכי תמימים רמת אביב, (תשס"ט)
תאריך לידה כ"ב סיון תרצ"ז
מקום לידה פיוטרקוב טריבונלסקי, פולין
תפקידים נוספים הרב הראשי לישראל ורב ראשי לתל אביב - יפו

הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב סיון תרצ"ז) שימש כרב הראשי למדינת ישראל (א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג) וכיום מכהן כרב העיר תל אביב - יפו, וכנשיא "מכון הרב הרצוג".

תולדות חיים[עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכה]

נולד בשנת תרצ"ז בפיוטרקוב טריבונלסקי שבפולין, כבן הזקונים לאביו הרב משה חיים לאו ואמו חיה (לבית פרנקל), נצר לשושלת רבנים. אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר עלה לישראל לפני מלחמת העולם השנייה, נפתלי לאו-לביא (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.

את שנות המלחמה הראשונות עבר בגטו פיוטרקוב טריבונלסקי, הגטו הראשון בפולין הכבושה. בתשרי תש"ג גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה (שם נספו בי"א במרחשוון ה'תש"ג) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בכסלו תש"ה, במהלך סלקציה, הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח למחנה עבודה, אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר צ'נסטוחובה, משם הגיעו למחנה הריכוז בוכנוולד. במחנה זה סייע לרב לאו ושמר על חייו חייל רוסי.

כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בהיותו בן 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים לארץ ישראל באנייה מטרואה והובלו למחנה המעצר בעתלית.

לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור בקריית מוצקין, שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב מרדכי פוגלמן, רבה הראשון של קריית מוצקין. לאו השלים את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה שבקריית שמואל הסמוכה. את השכלתו התורנית רכש לאחר מכן בישיבות קול תורה, כנסת חזקיהו ופוניבז'. בסיום לימודיו, בהיותו בן 22, [[נישואין|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, לימים רבה הראשי של תל אביב. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז הארץ. הוא שימש כמורה לתנ"ך בפתח תקווה ואחר כך בתיכון בתל אביב.

קריירה רבנית[עריכה]

הרב לאו שימש במספר תפקידים רבניים. התחיל כרב בית הכנסת "אור תורה" (שבדרום תל אביב), בשנת ה'תשכ"ה (1965) נתמנה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" בתל אביב, ובשנת ה'תשל"א (1971) מונה לרב שכונות צפון תל אביב.

לראשונה נתמנה כרב עיר בשנת תשל"ט (1978), אז נבחר לכהן כרב הראשי של נתניה. בשנת תשמ"ג (1983) נבחר לכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית. בשנת תשמ"ח (1988) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי של תל אביב-יפו במקום חותנו שהלך לעולמו. הוא כיהן בתפקיד יחד עם הרב הספרדי של העיר, הרב חיים דוד הלוי, עד לבחירתו למשרת הרב הראשי האשכנזי לישראל, וחזר אליו לאחר שנסתיימה כהונתו כרב הראשי לישראל.

בשנת תשנ"ג (1993) נבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי לישראל, וכיהן בתפקיד עשר שנים (משך הכהונה הקבוע בחוק), עד שנת תשס"ג (2003), ובתפקיד הרב הראשי נבחר הרב יונה יחיאל מצגר. בשנת תשס"ה (2005) נבחר בשנית לכהן כרב הראשי לתל אביב-יפו, ומאז הוא משמש בתפקיד זה. לקראת הבחירות לתפקיד נשיא מדינת ישראל ב-תשס"ז, שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך.

קשריו עם הרבי[עריכה]

הרב לאו אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב לאו עמד בקשרים עם הרבי, התייעץ עמו בתדירות ואף ביקר אצלו מספר פעמים. הרב לאו עומד בקשרים חמים ביותר עם חסידות חב"ד, פעמים רבות הוא מוזמן כאורח הכבוד למעמדים חבדיי"ם, ונואם בהם נאומים מלאי תוכן.

בספרו "אל תשלח ידך אל הנער" בו הוא מספר על חייו , על ההצלה מגיא ההריגה בבוכנוולד ועד לעלותו על כס רבה הראשי של ישראל.

פרק מיוחד בספר מוקדש לקשר עם הרבי וחב"ד. במהלך 14 העמודים בהם מספר הרב לאו על כך, הוא מתאר בין היתר יחידות מרגשת עם הרבי אל תוך הלילה, בה שאל הרבי את הרב לאו כיצד הוא מסביר את העובדה שבמשך ההיסטוריה היו היהודים בראש המהפכות הגדולות בעולם, ודווקא בישראל מזה 40 שנה מחזיקה רק מפלגה אחת בשלטון בישראל מבלי יכולת לנצח אותם בבחירות. הרב לאו השיב לרבי בסיפור מרטיט, ועל פי עדותו, הרבי הזיל דמעות למשמע הסיפור.

הרב לאו מתאר בספר את התוועדות פסח שני אצל הרבי בה נכח יחד עם חמיו הרב יצחק ידידיה פרנקל, את הנבואה המדהימה של הרבי כי יתמנה לרב הראשי לישראל.

משפחתו[עריכה]

הרב לאו אב לשמונה. בניו:

חתניו:

  • הרב אליעזר סורוצקין, רב שכונת רמת אפרים וראש מוסדות "עוללים" בנתניה ומנכ"ל ארגון לב לאחים.
  • הרב בנימין קאהן, מנהל ישיבת "חיי משה" בירושלים, על שם רבי משה חיים לאו הי"ד רבה של פיעטרקוב.
  • הרב יחזקאל שיינפלד, רב בית כנסת ברמת אביב.
  • הרב אריאל שוייצר, דיין בבית הדין לממונות בירושלים.
  • הרב משה קירשטיין, ראש ישיבת "נתיבות יצחק" בתל אביב ובנו של הרב ישראל שאול קירשטיין, מראשי ישיבת ההסדר קריית שמונה.

ספריו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הקודם:
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
הרב הראשי האשכנזי
א' ניסן תשנ"ג - כ"ט אדר תשס"ג
הבא:
הרב יונה יחיאל מצגר