משתמש:ז.ר./תורה חדשה מאיתי תצא

מהחידושים העיקריים בימות המשיח היא, שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת, והמלך המשיח (שיהיה בעל חכמה יותר משלמה המלך, ויהיה נביא גדול קרוב למשה רבינו), ילמד את כל העם, ויורה אותם דרך ה', ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים, וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם.

מקור הייעוד

בנבואת ישעיה אומר הנביא את דברי הקב"ה על אחד מייעודי הגאולה,

כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא

— ישעי' נא, ד

וחז"ל מפרשים ש"חידוש תורה מאתי תצא", "עתיד הקב"ה להיות יושב . . ודורש תורה חדשה שעתיד ליתן ע"י משיח".

זה דבר ברור שהתורה הזאת לא תהיה מוחלפת (ולא יהיה עוד הפעם מתן תורה, ואין צורך שיהיה עוד הפעם מתן תורה) כי הכל כבר ניתן בשעת מתן תורה, שזה כולל גם ה"תורה חדשה" שתתגלה לעתיד לבוא, ניתנה מאת ה' במתן־תורה, רק שהם בהעלם (כזה העלם שאינו במציאות), ורק מלך המשיח ש"בעל חכמה יהיה יתר משלמה, ונביא גדול הוא . . ולפיכך ילמד כל העם", שכיון ש"נביא גדול הוא" לכן תתגלה אליו ה"תורה חדשה (ש)מאתי תצא", וילמדה לכל העם.

החידוש של ה"תורה חדשה"

ישנם שני פירושים־אופנים בחידוש של ה"תורה חדשה" שיתגלה לעתיד לבוא:

חידוש א' - פנימיות התורה

החידוש הוא בהתגלות טעמי וסודות התורה – כדאיתא בירושלמי "יש דברים שמשיקין עליהם את הפה (משיקין השפתים עליהם וסותמין את הפה ואין לגלותן) כמא דאת אמר ישקני מנשיקות פיהו", וענינים אלו יתגלו ב"תורה חדשה" דלעתיד לבוא, ש"מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמי' ומסתר צפונותי'", וכפי שמצינו בכמה מקומות שמשיח ילמד פנימיות התורה את כל העם.

ובלימוד פנימיות התורה (למרות שמשה רבנו בודאי למד גם את פנימיות התורה, אך בפנימיות התורה) ישנם ריבוי דרגות (רזין דאורייתא, רזין דרזין וכו') עד אין קץ, הרי פנימיות התורה שמשיח צדקנו יגלה יהיה בעילוי שבאין ערוך לגבי הפנימיות התורה שלמדו לפני זה, ישפיע סודות התורה אשר עין לא ראתה, גם לא האבות ומשה רבנו, ורק למשיח יתגלה. והוא ילמד לכולם באופן של ראיה.

חידוש ב' - בהלכות התורה

ערכים מורחבים – ההלכה בימות המשיח, סעודת שור הבר והלווייתן

חידוש (גם) בהלכות התורה – כדאיתא במדרש בנוגע ללויתן ושור הבר, "כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו . . זו שחיטה כשירה היא (בתמי'), ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין . . אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חידוש תורה מאתי תצא" – חידוש בהלכות התורה ששחיטה כזו תהי' כשירה.

ההתגלות

אופן ההתגלות של התורה חדשה אפשר להיות בשלושה אופנים:

מהקב"ה

אופן ההתגלות מהקב"ה עצמו, על דרך הייעוד:

וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם

— ירמי' לא, לג.

כי בנוגע לימוד התורה, הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה (ידיעת אלקות) - יצטרכו לרב, ויהיה חילוקים (קטנם ועד גדולם). אך בנוגע ידיעת העצמות "ידעו אותי" יהיה אז באופן ש"ולא ילמדו . . כולם ידעו אותי".

ולמרות שאז "לא ילמדו איש את רעהו", הרי החיבור עם עצמות ומהות - "ידעו אותי" - יהיה על ידי הרבי הממוצע המחבר.

על ידי משה רבינו

יש מקום לומר שההתגלות של התורה חדשה תהיה על ידי משה רבינו, כי זה שמשה הור רבינו ומקבל את התורה הוא ענין נצחי.

על ידי מלך המשיח

ערך מורחב – תורתו של משיח

ועוד אופן הוא, שההתגלות של התורה חדשה תהיה על ידי משיח שילמד את כל העם. בפשטות הוא האופן העיקרי שהרבי מביא, כמובא לעיל.

נלמד מפי מלך המשיח יוכלו ללמוד בבת אחת את החומר הנלמד באחידות, כי משיח ילמד באופן של ראיה.

הבנת התורה

הבנת התורה בימות המשיח תהיה תלויה גם כן ברמות. זאת מוכיח הרבי מכך שנאמר על העתיד-לבוא: "כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" מוכח, שגם אז יהיו כאלה שייקראו "קטנים" בידיעה וכאלה שייקראו "גדולים".

אלא שכמובן, ה"קטנים" ייקראו כך רק יחסית לגדולים של אז. אולם ביחס לתלמידי-החכמים של היום, גם אלה הקטנים ביותר - יהיו הם "גדולים" מאין כמותם, כי אז ינסקו גם היהודים הפשוטים ביותר לרמות ידיעה עצומות בתורה.

(דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר במסכת שבת (ג, ב), כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם).

אמנם יש מקום להקשות מחלקו הראשון של הפסוק הנזכר: "לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו" - מה שאומר, שכולם ידעו את התורה היטב ולא יזדקקו איש לעזרת רעהו.

משיב על כך הרבי, שרק "אותו" - את הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו - כולם ישיגו ויכירו במידה שווה. אולם בכלל-הידיעה בתורה אכן יהיו קטנים וגדולים, והקטנים יזדקקו להיעזר בגדולים. באופן נוסף מסביר הרבי שבדרגות נמוכות בידיעת השם בימות המשיח לא יצטרכו ללימוד מאחר אך בשביל להתעלות לדרגות גבוהות יותר יעזרו{{הערה|בעניין הסיוע והעזרה בהבנת התורה, מעניין לציין מסקנה של הרבי בקשר למחברי ספרים מקרב גדולי-ישראל, על בסיס דבריו של רבי יהונתן אייבשיץ: "רוח השם נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ השם בידם הצליח". דברים שעולה מהם, כי יכולות להיות דקויות-הבנה אמיתיות בחיבוריהם של גדולי-ישראל, שהמחברים עצמם לא מודעים להן, ואחרים, גדולים מהם, יחדשו להם אותן! וכמו, לדוגמה, שבתורה שבכתב ישנם עניינים שעל הבנתם אפילו משה רבינו עצמו צריך להיעזר בקדוש-ברוך-הוא. עובדה זו מקשר הרבי לכך שמשיח ילמד תורה את כל עם ישראל ומשה והאבות בכללם.}} בסיוע מהרב.

נגלה דתורה

בימות המשיח יהיה אז השלימות בהלכות התורה, ויצטרכו לדע את דיני והלכות התורה, ולכן ילמדו אותם, אבל לא תהיה שכחה, ולכן מאוד מהר נדע את הכל. ולכן נמשיך אחר כך ללימוד פנימיות התורה, כי בזה יהיה עיקר הלימוד, לייחד יחודים עליונים, כי הטוב לא יהיה יותר מעורב ברע אז לא יצטרכו יותר לברר את ההלכות.

בנוגע נגלה דתורה האבות ומשה רבינו, לא יצטרכו לקבל דין והלכה ממשיח, ולא עוד אלא שהם ילמדו אחרים, כי בודאי יקיימו את הציווי "ושננתם לבניך" אלו התלמידים, ומצוה על כל חכם ללמד את כל התלמידים.

ובמילא יהיה כמה וכמה אופנים בלימוד נגלה דתורה - לימוד מפי האבות, לימוד מפי משה רבנו. ומכיון שכולם יהיו יחד הרי יהיה באופן שכל אחד נכווה מחופתו של חברו.

אך זה יהיה בעיקר בימות המשיח. אל בזמן אחרי תחיית המתים, אז יהיה כבר מצוות בטלות לעתיד לבוא.

כבר היה לעולמים

זה ש­משיח "ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה'", למרות שבזה נכלל גם "דברים הסתומים כו'", זה לא חידוש ממש, כי בתורה אי אפשר להיות חידוש (אמיתי), כפסק הרמב"ם שתורה הזאת "אין לה לא שינוי ולא גרעון ולא תוספת".

נשיאי ישראל יהיו במעלתם גם אחרי ביאת משיח, החל מנשיא הראשון משה רבינו, מעלתו בתור מקבל התורה ישאר גם לאחרי ביאת משיח, שהרי מתן תורה לא תהיה עוד הפעם.

גואל אחרון בכח גואל ראשון.

ילמד תורה באופן של ראי', דוגמא ללימוד בעבר באופן כזה סופרה על ידי האריז"ל, שארע לו בשבת אחת שבמשך זמן שינה של חצי שעה קיבל מלמעלה סודות תורה עליונים שמשך הזמן הדרוש לגלותם בדיבור או בכתב הוא שישים או שמונים שנה.

במ"ת לא היה שכחה.

מעשינו ועבודתנו

חורה חדשה

לימוד התורה עכשיו חינוך והכנה לתורה של לעתיד לבא.

הכנה לה"תורה חדשה" הוא לחדש חידושים, חידושי תורה.

ע"י לימוד והפצת הענין דחידוש הבריאה בכל רגע שזהו מהענינים העקריים דתורת החסידות, מקרבים ענין . . תורה חדשה.

החידוש בתורה - פנימיות התורה

על ידי "כתית - למאור", על ידי השעבוד בגלות - מגלים סוד טעמי' לעתיד לבא.

הלימוד באופן של ראיה

עבודתינו באופן שהלימוד הוא באופן של התאמתות דראי', הוא הכנה לזה שמשיח ילמד באופן של ראי'.

ולא ילמדו, ידעו אותי, מקטנם ועד גדולם

על ידי לימוד התורה באופן של "ושננתם" שדברי תורה חדודין בפיך, הרי זה הכלי וממשיך את קיום הייעוד ש"ולא ילמדו איש את רעהו".

לעתיד כולם ידעו "אותי" בשווה, על ידי לימוד הרמב"ם עתה, כיון שלימוד הרמב"ם הוא (והרמב"ם כתב את ספרו באופן שזה) לקטן ולגדול בשווה.

כתוב בזהר "כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא", זאת אומרת, שעוד לפני הגאולה תהיה ההכנה מעין השכר שבזמן הגאולה, וכיון שבזמן הגאולה כתוב "ולא ילמדו . . כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם", לכן ההכנה לזה היא שגם הקטנים ירבו בחכמה.

על ידי שכל אחד מקיים את השליחות הפרטית שלו, שבזה ישנם חילוקים וכל אחד שונה (ישובי אוהל, בעלי עסק, ועל דרך זה בן חמש למקרא, בן עשר למשנה כו'), הרי זה מביא להשכר בידיעת אלקות שבה ישנם חילוקים "למקטנם ועד גדלם".

על ידי העבודה והשליחות שיש לכולם בשווה, לעשות דירה בתחתונים, שמצד נקודת השליחות ש"שלוחו של אדם כמותו" הרי כולם שווים, זה מביא שלעתיד לבא "כולם ידעו אותי" (הקב"ה עצמו) שבידיעה זו (ידעו אותי) לא יהיה חילוקים, וזה יהיה אצל כולם בשווה.

טעימה, מעין, והתחלה

לימוד פנימיות התורה הוא מעין גילוי פנימיות התורה של לעתיד לבא. ואף על פי כן מובן שיהיה חידוש גדול בגילוי פנימיות התורה לעתיד לבא לגבי הלימוד עכשיו.

עניני גאולה ומשיח, לקוטי שיחות, הוא מעין תורתו של משיח.

כשלומדים תורה שאופן של "ושננתם" שדברי תורה חדודין בפיך, עד כדי כך שלדבר זה כבר מחודד בפיו כל כך שאינו צריך לרב, הרי זה מעין לעתיד לבא ש"לא ילמדו איש את רעהו".

מהחידושים לטובה של דורנו, שבנות לומדים (נוסף על ההלכות הצריכות להן) גם עוד עניני תורה (תורה שבעל פה וטעמי ההלכות), שזהו "טעימה" של מעין ודוגמת המצב של הגאולה שאז "באותן הימים תרבה הדעה והחכמה".

‏‏