הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת הבוכרים (קטנה)"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 32: שורה 32:
 
*הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.
 
*הרב ברוך שניאור נחשון - [[משפיע]] שיעור ב'.
 
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]] שיעור א'.
 
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]] שיעור א'.
 +
*הרב נחום רביסקי - משפיע שיעור ג'.
 
*הרב אושריאל דהן - ר"מ שיעור א'.
 
*הרב אושריאל דהן - ר"מ שיעור א'.
 
*הרב טוביה יעקובוביץ - משיב בנגלה.
 
*הרב טוביה יעקובוביץ - משיב בנגלה.

גרסה מ־18:51, 19 בדצמבר 2022

ישיבה קטנה הבוכרים
תות"ל פתח תקווה 1.jpeg
שבת אבות ובנים בישיבה. ג' תמוז תשע"ט
אפיון ישיבה קטנה
תאריך יסוד אלול תשע"ו
מיקום כפר חב"ד
ראש הישיבה הרב יצחק אהרון אקסלרוד
משגיח ראשי הרב יוסף יצחק בקשי
מספר תלמידים 50

ישיבה קטנה הבוכרים (מכונה גם: ישיבה קטנה כפר חב"ד) היא ישיבה קטנה שהוקמה בר"ח אלול תשע"ו בעיר פתח תקווה על ידי הרב יצחק אהרן אקסלרוד העומד בראשה והועברה בשנת תשפ"א למתחם ישיבת הבוכרים שבכפר חב"ד. הישיבה מתאפיינת בגישה נינוחה יותר לתלמידים אך לא מתפשרת ברמה החסידית.

היסטוריה

הישיבה הוקמה על ידי הרב יצחק אהרון אקסלרוד בתמיכתו של ר' אלון דביר מרמת אביב. במהלך השנה הראשונה להקמתה עזב ר' אלון דביר את ניהול הישיבה, ומתוך כך נקלעה לקשיים גשמיים. בחסדי ה' יצאה הישיבה מהמשבר ומאז היא גודלת בכמות ובאיכות.

ישיבה זו קמה במטרה לפעול בשיטה מיוחדת שבה תמימים חסידיים שקשה להם לשבת בשיעורים ארוכים וכיוצ"ב יבואו אליה - מתחם גדול, מגרש ספורט, אוכל טוב, טיולים ומבצעים לרוב, שימת דגש על יחס אישי לכל בחור וכל שיעור בישיבה הינו כשלשת רבעי שעה.

בראשית שנת תשפ"א עקב עלויות גבוהות של שכירות במתחם הישיבה בפתח תקוה, עברה הישיבה למתחם ישיבת הבוכרים (אור שמחה) בכפר חב"ד.

נכון לשנת תשפ"ב לומדים בישיבה כ-50 תמימים.

בשנותיה הראשונות של הישיבה במשכנה בפתח תקווה, נקראה בשם תומכי תמימים[1] פתח תקווה. עם המעבר למתחם ישיבת הבוכרים אור שמחה, החליט ראש הישיבה שהישיבה תישא את השם 'ישיבת הבוכרים', לאור זאת שבזמנו כתבו לרבי סברא להוריד את השם 'ישיבת הבוכרים', והרבי ענה בפתק חריף ביותר שתוכנו[2]: "אפשר להוריד את השם ישיבת הבוכרים בתנאי שתורידו ביחד עם זה גם את השם שלי[3]". הישיבה מכונה גם 'ישיבה קטנה כפר חב"ד' ואף השם 'פתח תקווה' דבק בה והיא מכונה בו עדיין בפי תלמידיה ובוגריה.

הערות התמימים ואנ"ש

בשנת תשע"ט הוציאה הישיבה את הגליון הראשון של קובץ הערות התמימים ואנ"ש ראשון[4]. לרגל י"א ניסן תשפ"ב הוציאה הישיבה לאור את קובץ הערות במתכונת ייעודית על הלכות קריאת שמע[5], ובקשר לכ"ח סיון תשפ"ב יצא לאור קובץ הערות התמימים ואנ"ש השלישי[6].

צוות הישיבה

לקריאה נוספת

  • חידוש ישיבתי בעולם הישיבות החב"די, שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 36

קישורים חיצוניים


הערות שוליים