אחי תמימים בופאלו

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אחי תמימים בופולו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ישיבת אחי תמימים בופאלו ניו-יורק היא ישיבה שנוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ באלול תש"ג, אך אז הייתה רק ההתחלה, ועיקר בנינה היה במשך שנת תש"ד, שבמהלכה קנו בנין מיוחד לישיבה.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תש"ד התרחבה מאד עבודתו של אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, שבע ישיבות חדשות נוספו במשך שנה זו, ברחבי ארצות הברית, ושתי ישיבות נוספות בשנת תש"ה.

הנהלת הישיבה נמסרה להר"ר יהודה צבי פוגלמן, שהתעסק גם בשאר עניני הפצת היהדות שבעיר, אך עיקר התעסקותו הייתה בעניני הישיבה, כפי שכותב לו רבנו בי' מ"ח תש"ד:

"במענה על מכתבו, שמחתי במאד מאשר דיבר ברבים והצעתו בדבר חיזוק היהדות בכללות, אבל עיקר התעסקותו לבד מעניני הישיבה (כפי אשר דברנו אשר ראשו ורובו צריך להיות מסור ונתון לישיבה, א) ללמוד ולחנך את תלמידיו יחיו ולהשפיע עליהם בעניני הטבת המדות בכלל ובעניני כבוד אב ואם ודרך ארץ בפרט. ב) להשיג עוד תלמידים. ג) בדבר הבית דירה והכנסה) הוא להתענין בעניני חינוך כמו מסבות שבת ולעורר לי[סד] בית ספר לילדות על ידי שייסד תחלה ווינטער קלאס ולדבר לפניהן אשר יבחרו בקאמיטא לזה, והסדר בזה הוא אשר יעורר את הועד של הישיבה לייסד לעידיס אוקזילערי עבור הישיבה ובשעת האספות לעורר על דבר התיסדות בית רבקה או בית שרה, והעיקר להתחיל מהאחיות של התלמידים, והשי"ת יצליח לו. עליו לשים לב ודעת איך לקרב את הצעירים, לדבר לפניהם באנגלית לקרבם לעניני יהדות ולקבוע להזדמן ולהתועד ביום א' וכן בכל יום חופש מעבודה"[1]

בשנות היו"דים סייע בניהול הישיבה הרב יהודה לייב פוזנר.


סגירת הישיבה ופתיחתה מחדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כעבור כמה שנים נסגרה הישיבה מחמת כמה סיבות, ובמשך השנים נעשו נסיונות לפותחה מחדש כפי שהעיד הרב מוטל זייאנץ מברזיל: "לקראת חג השבועות תש"כ נסעתי לרבי, ובמהלך הביקור נכנסתי ל'יחידות' שם ביקשתי ברכה מהרבי עבור פתיחת בית חרושת לייצור מעילים, הרבי שלל זאת והורה לי לנסוע לבופולו ולפתוח שם מחדש את סניף ישיבת אחי תמימים שפעלה במקום ונסגרה, באומרו (תוכן): "איך אפשר לישון בלילה כשהישיבה של מו"ח סגורה?"[2].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


  ערך זה הוא קצרמר בנושא מוסדות וארגונים. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. מתוך ה"מבוא" לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח'.
  2. הרב מוטל זייאנץ מספר הסיפור.