דבר מלכות בראשית

דבר מלכות בראשית היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת בראשית תשנ"ב.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.

ההתוועדות

להתועדות נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 1:45, כשהקהל מנגן ניגון שמחה.

אחרי ברכת בופה"ג ניגנו "זאל שוין זיין די גאולה", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בחוזק רב ביד ימין, ואח"כ ביד שמאל.

שיחה א' ארכה רבע שעה, מהשעה 2:00 עד השעה 2:15. את השיחה פתח במילים: "ס'איז דאך ידוע דער פתגם פון נשיא דורנו אז אזוי ווי ס'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי איז דערנאך דער שנה הבאה לאחריו" [= הרי ידוע הפתגם של נשיא דורנו, שכפי שמעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך הוא אח"כ השנה הבאה לאחריו], והמשיך לדבר אודות מעלת שנה זן - "נפלאות בכל", נ' פלאות, ושבת בראשית, וחודש תשרי - אותיות רשית חסר א' וכו'. בתוך השיחה היו מילים מפורשות על "נשיא דורנו שמדבר על מעלת 'בש"ז' דהשנה, אף שנמצא כבר כתוב בלוח, כי ע"י הדיבור דנשיא דורנו מוסיף בזה תוקף ונתינת כח"..

אחרי שיחה זו ניגנו "שובה ה'", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' בחוזק, וכמה פעמים בשתי ידיו הק' ביחד. במהלך הניגון טעם כ"ק אדמו"ר שליט"א מהמזונות (שלא כרגיל).

שיחה הב' ארכה מהשעה 2:30 עד 3:30. לאחרי שיחה זו ניגנו "אתה בחרתנו". אח"כ סימן להש"ץ לנגן שיבנה בית המקדש, ובהמשך - ניעט ניעט ניקאווא.

אח"כ הייתה מכירת המצוות ע"י הר"י פינסאן. כשנגמר התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן את ניגון ההקפות לר' לוי יצחק, ובתנועה הידועה החל לעודד בתנועות נמרצות.

שיחה הג' ארכה כ-5 דקות, מהשעה 3:45 עד 3:50. ובה הזכיר אודות חלוקת המשקה, והסיום בענין של מעשה בפועל ושהזמן גרמא - לימוד שיעורי חת"ת והשתתפות בסיום הרמב"ם שיתקיים בניו יורק (באם יתעכב משיח צדקנו).

אח"כ התחילה חלוקת המשקה. הריל"ג העמיד 36 קנקנים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א מזג מכל קנקן לכוסו, ומיד מזג מכוסו לכל קנקן (חוץ מהקנקן השני שלא מזג מכוסו לתוך הקנקן). בסיום שאל את הריל"ג אם כולם עברו, והחל לנגן (שוב) את ניגון ההקפות לר' לוי יצחק.

אח"כ הזכיר אודות ברכה אחרונה, בירך ונעמד לתפילת מנחה.

ההתוועדות הסתימה בשעה 4:05.

סיכום

"	עוד והוא העיקר: שיתוסף בהכרת כל העולם כולל אוה"ע, במעלתם ושבחם של ישראל – "בראשית בשביל ישראל", וכן – שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ועד – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר נוסף לז' הארצות יהי' לנו גם את קיני קניזי וקדמוני	"

"	ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו	"

• אות א: הרבי מביא את הפתגם של רבותינו נשיאינו, ש'ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה', ומחפש את המיוחדות של שבת בראשית: לכאורה, הראשית מתחילה כבר מתחילת חודש תשרי, החל מראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות, מדוע דווקא ההנהגה בשבת בראשית נמשכת לכל השנה? הרבי מבאר, ששבת בראשית מסמלת את המעבר והיא הממוצע המחבר בין החודש הגדוש בחגים ובמועדים, להמשך השנה. ומשום שהיא השבת האחרונה של החודש, אז היא 'העליה והשלימות' של חודש תשרי וכמו כן, גם משום שהיא ההתחלה האמיתית של העבודה הרגילה, של השנה הבאה.
• אות ב' - ג': הרבי מביא את דברי חז"ל על המילה "בראשית": ש"בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". שפירושם על המילה בראשית, לא באה לשלול את הפירוש הפשוט על המילה, אלא להוסיף שעל התורה ועם ישראל נקראים 'ראשית'. אך בפשטות שני הפירושים שונים מאוד: חז"ל מתייחסים לתורה וישראל, אך כלל לא לבריאת העולם. אלא שהרבי מבאר, שחז"ל מתכוונים, שבריאת העולם נועדה לתורה ולעם ישראל - שנקראים ראשית, לא מדובר רק שהם לגמרי למעלה מהבריאה, אלא איך שהם חלק מהבריאה, הם ראשיתה של הבריאה.
• אות ד' - ה': הרבי מוסיף, שהחידוש בכל הנאמר הוא שלא התורה ועם ישראל הם ה'ראשית', אלא במצב שהם נמצאים בתוך העולם הגשמי והחומרי - הם 'ראשית'. ומזה גם הקשר עם הרש"י הראשון על בראשית, שאומר שזה שהצורה התחילה עם "בראשית", הוא בשביל להראות שהארץ שלו ונתנה לבני ישראל. שהחידוש הוא לא שהתורה וישראל הם למעלה מהעולם, אלא אף כשנצמאים בעולם הגשמי והחומרי עם כל אומות העולם וטענותיהם.
• אות ו': לאור הנאמר מובן מעלתה המיוחדת של שבת בראשית: שני מעלותם של בני ישראל, הם גם בהבדל בין חודש תשרי לבין שאר החודשים: בחודש תשרי מגלה המעלה של בני ישראל שהם למעלה מהעולם, במיוחד בשמיני עצרת ובשמחת תורה שאז הם שמחים עם התורה ולמעלה מהענינים ווהטרדות הפוקדות אותם, אך לעומת זאת בשאר החודשים מודגש עניין העבודה בעולם עצמו. ובשבת בראשית, מצוין שני הענינים: גם מעלתה של התורה ועם ישראל שהם 'ראשית' - למעלה מהעולם, וגם המעלה השניה, שהם 'ראשית' של העולם.
• אות ז' -ח': הרבי מוסיף, שמשום שהעולם נברא בשביל ישראל והתורה, וזה מתגלה בעולם הזה, ולכן, שאף שבני ישראל שוהים בגלות, גם אז הם רואים איך שנשמתם היא 'ראשית', ופועלת בעולם הזה. הרבי מבאר שהציווים של 'דינא דמלכותא דינא', 'לא ימרדו באומות' וכיוצא בזה, הטעם להם זה לא משום שלבני שיראל יש פחד ויראה מהמלכות, אלא שהקב"ה קבע ורוצה בכך, ואין זה נוגע לעם ישראל כלל.
• אות ט' - י': הרבי מבהיר שלאור כל זאת, מובן עד כמה 'מושללת בתכלית' ההכרזה שהתפרסמה אז שעם ישראל צריכים להיכנע ללחץ של האומות בקשר לארץ משום שאסור להתגרות באומות, והצלת וקיומה של ארץ ישראל תלויה בחסדיהם של האומות חלילה. הרבי מסיים את השיחה בתקווה שהם יחזרו בדבריהם.

קישורים חיצוניים

• השיחה: מוגה (אידיש)  •  תרגום ללשון הקודש  •  גרסת טקסט  •  בלתי מוגה
• סיכומים: דף סיכום  •  דבר מלכות לנוער  •  דבש מלכות  •  דף עזר  •  הוראות ונקודות
• שיעור בשיחה מאת הרב חיים יוסף גינזבורג באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב