הבדלים בין גרסאות בדף "בקיעת הנהר"
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "אחד מיעודי הגאולה הוא: '''"וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק ר...") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחד מיעודי הגאולה הוא: '''"וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַ[[נהר|נָּהָר]] בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון}} וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים"'''{{הערה|[[ישעיהו]] פרק י"א פסוק ט"ו}}. | אחד מיעודי הגאולה הוא: '''"וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַ[[נהר|נָּהָר]] בַּעְיָם רוּחוֹ{{הערה|בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון}} וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים"'''{{הערה|[[ישעיהו]] פרק י"א פסוק ט"ו}}. | ||
| − | על פי תורת החסידות, עניינו הוא כשם ש[[קריעת ים סוף]] לשתים עשרה חלקים בפנמיות היוותה קריעת וביטול ה[[צמצום|צימצומים]] וההגבלות שיוצרת ספירת ה[[מלכות]] שב[[עולם האצילות]], שנמשלת ל[[דיבור]], שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על ה[[מידות]] וה[[מוחין]] שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – [[עלמא דאתכסיא]], המלכות שבאצילות האור והחיות שב[[עולם האצילות]] נמשך ל[[עולם הבריאה]], כהכנה ל[[מתן תורה]]{{הערה|ראה פסחים קי"ח א'}}, לחבר את [[ | + | על פי תורת החסידות, עניינו הוא כשם ש[[קריעת ים סוף]] לשתים עשרה חלקים בפנמיות היוותה קריעת וביטול ה[[צמצום|צימצומים]] וההגבלות שיוצרת ספירת ה[[מלכות]] שב[[עולם האצילות]], שנמשלת ל[[דיבור]], שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על ה[[מידות]] וה[[מוחין]] שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – [[עלמא דאתכסיא]], המלכות שבאצילות האור והחיות שב[[עולם האצילות]] נמשך ל[[עולם הבריאה]], כהכנה ל[[מתן תורה]]{{הערה|ראה פסחים קי"ח א'}}, לחבר את [[י"ב השבטים]] שמקומם ב[[עולם הבריאה]] אל מקורם שב[[עולם האצילות]], שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו. |
כך יהיה גם [[לעתיד לבוא]]: היות ו[[תחיית המתים|יקומו לתחיה]] כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כול התורה כולה, כמו [[משה רבינו]] ו[[האבות]], [[תורה חדשה מאתי תצא|התורה שלימד]] [[מלך המשיח]] תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה{{מקור}}){{הערה|כפי שאומר [[רש"י]] על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" ([[שיר השירים]] פרק א' פסוק ב') [[דיבור המתחיל]] "כי טובים": "{{מונחון|מובטחים|עם ישראל}} מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"}} שלא התגלו לנו{{הערה|"כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – [[אגרת הקודש - פרק י"ט]]}}, ולכן כתוב על [[מלך המשיח]] שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מ[[האבות]], [[משה רבינו]], ואף מ[[אדם הראשון]] לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם. | כך יהיה גם [[לעתיד לבוא]]: היות ו[[תחיית המתים|יקומו לתחיה]] כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כול התורה כולה, כמו [[משה רבינו]] ו[[האבות]], [[תורה חדשה מאתי תצא|התורה שלימד]] [[מלך המשיח]] תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה{{מקור}}){{הערה|כפי שאומר [[רש"י]] על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" ([[שיר השירים]] פרק א' פסוק ב') [[דיבור המתחיל]] "כי טובים": "{{מונחון|מובטחים|עם ישראל}} מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"}} שלא התגלו לנו{{הערה|"כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – [[אגרת הקודש - פרק י"ט]]}}, ולכן כתוב על [[מלך המשיח]] שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מ[[האבות]], [[משה רבינו]], ואף מ[[אדם הראשון]] לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם. | ||
גרסה מ־02:17, 17 ביולי 2020
אחד מיעודי הגאולה הוא: "וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ[1] וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים"[2].
על פי תורת החסידות, עניינו הוא כשם שקריעת ים סוף לשתים עשרה חלקים בפנמיות היוותה קריעת וביטול הצימצומים וההגבלות שיוצרת ספירת המלכות שבעולם האצילות, שנמשלת לדיבור, שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על המידות והמוחין שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – עלמא דאתכסיא, המלכות שבאצילות האור והחיות שבעולם האצילות נמשך לעולם הבריאה, כהכנה למתן תורה[3], לחבר את י"ב השבטים שמקומם בעולם הבריאה אל מקורם שבעולם האצילות, שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו.
כך יהיה גם לעתיד לבוא: היות ויקומו לתחיה כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כול התורה כולה, כמו משה רבינו והאבות, התורה שלימד מלך המשיח תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה[דרוש מקור])[4] שלא התגלו לנו[5], ולכן כתוב על מלך המשיח שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מהאבות, משה רבינו, ואף מאדם הראשון לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם.
בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת הנהר" – קריעת ההגבלות של הבינה – שעניינה הוא מחשבה[6] המסתירה על עצם החכמה[7] בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם החכמה שבאצילות.
הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של ראיה[8] כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פיה ה' דיבר"[דרוש מקור] - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עימו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבע נחלים" – שבע המידות.
הערות שוליים
- ↑ בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון
- ↑ ישעיהו פרק י"א פסוק ט"ו
- ↑ ראה פסחים קי"ח א'
- ↑ כפי שאומר רש"י על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים פרק א' פסוק ב') דיבור המתחיל "כי טובים": "מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"
- ↑ "כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – אגרת הקודש - פרק י"ט
- ↑ שהיא למעלה מהמלכות – שהיא דיבור. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד
- ↑ שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך
- ↑ השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת, ולא כמו שמיעה שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם
