עתידין אילני סרק שיתנו פירות
עתידין אילני סרק שיתנו פירות הוא אחד מיעודי הגאולה. לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, יהיה נוסף לשפע הרוחני הרב, אף שפע גשמי מעל הטבע, וזה יהיה כדבר טבעי, אחד מהדברים המופלאים שחז"ל מספרים לנו הוא שאפילו אילנות שאין דרכם להצמיח פירות, לעתיד לבא כן יצמיחו פירות[1]. ואפילו גזע העץ עצמו יהיה ראוי לאכילה.
בנוסף לכך לעתיד לבא ארץ ישראל שתצמיח גלוסקאות (עוגות) וכלי מילת (בגדי משי).
מקור היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מנין שהעץ עתיד להיות נאכל? תלמוד לומר "עץ פרי"; אם ללמד שהוא עושה פרי, והלא כבר נאמר "עושה פרי"!? אם כן למה נאמר "עץ פרי"? אלא מה פרי נאכל, אף העץ נאכל.
ומנין שאף אילני סרק עתידים להיות עושים פירות? תלמוד לומר "ועץ השדה יתן פריו".
— תורת כהנים בחוקותי כו, ד.
יתיב רבן גמליאל וקא דריש עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר (תהלים עב, טז) יהי פסת בר בארץ ליגלג עליו אותו תלמיד ואמר אין כל חדש תחת השמש אמר ליה בא ואראך דוגמתן בעולם הזה נפק אחוי ליה כמיהין ופטריות ואכלי מילת נברא בר קורא
— שבת ל, ב.
מהות היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן הגאולה כל הצטרכויות האדם יהיו בתכלית השלימות[2] - "לחם לאכול[3]", גלוסקאות[4] יצמחו על העצים (על דרך לחם פנג), וכמו כן יצמחו על גבי העצים גם "בגד ללבוש" - כלי מילת[5].
בזמן הגאולה לא יצטרכו לשלבי הצמיחה של הטבע ולענייני הכנת המאכלים והלבושים כמו שהם עכשיו (הם כל ל"ט אבות מלאכה)[6], אלא תוציא האדמה מיני מאכל מוכנים וראויים לאכילה מיד, וכן בגדים מוכנים ללבישה.
ייעוד זה יתכן כתוצאה מכך שהטבע יתרומם מצד גילוי אלקות בגאולה[7].
כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כבר היה לעולמים |
- בתחילת הבריאה כל האילנות (אפילו אילני סרק) נתנו פירות[8].
- בעת בריאת העולם היה צריך להיות גם גזע העץ ראוי לאכילה[9].
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדם הישראלי נמשל לאילן, כמו שכתוב[10] "כי האדם עץ השדה", והפירות הם קיום מצות[11]. לכן יש להשתדל שכל הסביבה "תביא פירות" זאת אומרת יקיימו מצות, ואז נזכה כלנו לקיום היעוד ועץ השדה יתן פריו וגו', ואולך אתכם קוממיות, הן ברוח הן בגשם[12].
על ידי עבודה ושלימות בכוחות הפנימיים, יזכו לגלוסקאות. ועל ידי שלימות העבודה במקיפים יזכו לכלי מילת[13].
ענינים קשורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
פירות בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא מחזיר הפירות (מזהב) שהיה בבית המקדש הראשון, "שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם"[14].
מן (לחם מן השמים)[עריכה | עריכת קוד מקור]
"לחם פנג" הוא המן שהיה לבני ישראל כשהיו במדבר ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים, משתנה לכל הטעמים, ע"י עבודתינו לימוד טעמי תורה, יהיה בשלימות הגילוי לעתיד לבא[15].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כי אחד מהשנויים שע"י קללת חטא עה"ד הוא שבתחילה היו כל האילנות נושאות פרי (ב"ר ספ"ה). וא"כ הרי גם לע"ל צ"ל שיהי' כן שישאו אילני סרק פרי, וכמרז"ל בפירוש (תו"כ ר"פ בחוקותי; וצע"ק מסוף כתובות [ששם נאמר ש[רק] האילני סרק שבארץ ישראל יטענו פירות]).
- ↑ ראה התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 282.
- ↑ בראשית כח, כ.
- ↑ לחם ומיני מאפה.
- ↑ בגדים ולבושים
- ↑ ד"ה ולקחתם ה'תש"ז ע' 165. ועוד.
- ↑ אגרות מלך ח"ב ע' קא (הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים ח"ב ע' תרנג), ובהע' ד"ה הטבע יתרומם.
- ↑ בראשית רבה ספ"ה.
- ↑ לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
- ↑ דברים כ, יט.
- ↑ סוטה מו, א.
- ↑ אחש"פ תשכ"ה. אג"ק חכ"א מכתב ז'תתג, ע' נה-נו.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:2 - ↑ שיר השירים רבה פ"ג(, י). ש"פ בשלח תשמ"ז, התוועדויות ע' 451, ובהע' 142.
- ↑ ש"פ דברים תשמ"ט, התוועדויות ח"ד ע' 107.