וארו עם ענני שמיא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־04:31, 12 בספטמבר 2024 מאת יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: התאמה לסגנון חב"דפדיה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
המחשה של עננים מעל 770, עליהם מופיע כיתוב של ייעוד הגאולה: "וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא"

"וארו עם ענני שמיא", נאמר אודות מלך המשיח, שיופיע עם ענני שמיא.

במקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מלך המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר דניאל[1] נכתב: "חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי".

ומפרש רש"י: "כבר אנש אתה - הוא מלך המשיח".

ובגמרא[2] מקשים מהפסוק[3] "עני ורוכב על חמור", ומתרצים: שאם בני ישראל יהיו במצב שזכו, וכמו כן אם הגאולה יהיה באופן של אחישנה, אז יופיע על ענני שמיא.

בני ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי אומר[4] שבעצם גם לכל בני ישראל יעשה הקב"ה נס ויתן להם את האפשרות "לעוף" עם העננים שישאו היהודים לקראת הגאולה, על דרך שכתוב וארו עם ענני שמיא בנוגע למלך המשיח. ולא יצטרכו לבא לידי "טריין'ס" או "פליין'ס" ח"ו[5].

בכל שבת וראש חודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעתיד לבא בני ישראל יעלו לבית המקדש בירושלים בכל שבת וראש חודש, שנאמר[6] "וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְפָנַי אָמַר ה'".

והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים, והם מתפללין שם בבקר, והוא שהנביא מקלסן[7] מי אלה כעב תעופינה[8].

לפי זה גם מוכיח הרבי[9] שאפשר שהגאולה תגיע בשבת ואין חשש של "תחומין" היות ש"אין תחומין למעלה מעשרה" טפחים.

כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשם שהיה ביציאת מצרים ענני הכבוד[10].

מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

העבודה בענינים רוחניים - מלמעל"ט - מביאה לוארו עם ענני שמיא, והעבודה בענינים חומריים - מלמטלמ"ע - מביא לעני ורוחב על החמור[11].

על ידי העבודה של זריזות[12].

גם כשיש רוחות המנשבות, יש להפכם לעניני שמיא. דוגמא לדבר שיכולים לנצל כח הפועל, כדי לעשות אור בבית[13].


הערות שוליים

  1. ז, יג.
  2. מסכת סנהדרין מח, א.
  3. זכריה ט, ט.
  4. כ"א מנ"א תשמ"ט, התוועדויות ס"ע 189. לקו"ש חכ"ג ע' 240. ערב פסח תשנ"ב.
  5. לקו"ש חל"ז ע' 136.
  6. ישעי' סו, כג.
  7. ישעי' ס, ח.
  8. ילקוט שמעוני רמז תקג.
  9. פרשת פנחס תשמ"ה.
  10. התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1312.
  11. לקו"ש ח"א ע' 70.
  12. התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1616.
  13. התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' 446.