הידורים וחומרות בפסח
הידורים וחומרות בחג הפסח הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח כדי להישמר מחשש חמץ. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי האריז"ל, ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".
חסידי חב"ד נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות ממצה שרויה והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי רבותינו נשיאינו.
המקור לחומרות
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר[1]. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים[1]:
- כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, וענשה עליו כרת[2].
- כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"בל יראה ובל ימצא"[3].
- כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח[2].
והרדב"ז כתב שהסיבה שהחמירו בחמץ דוקא, אינה רק בגלל טעמים אלו, אלא בעיקר מכיון שחמץ רומז ליצר הרע, ולכן יש לבער אותו מכל וכל אפילו משהו[4].
בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב אדמו"ר הזקן[5] בשם האריז"ל, שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו[6] ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".
לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר באיסורי אכילה אחרים, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.
אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות[7].
אדמו"ר הרש"ב נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"[8].
היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן, אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.[דרוש מקור] כמו כן הורה הרבי שבחג הפסח על האדם להיות במקום דירתו הקבוע, והסביר זאת בכך "שקשה ביותר להדר כפי הרצון בעניני פסח - כשנמצאים במקום אחר"[9].
בערב פסח אחר חצות
יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.
הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ[10] שבזמן שאמר את סדר קרבן פסח היה יושב ושותה כוס תה.
חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו
ההכנות לפסח
- ניקיון: אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו בביטול, "ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן" לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי[11]
- הכנת מים: הבעל שם טוב הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג[12].
מצות
- בחירת החיטים למצות וקצירתן: הרבי הריי"צ בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו הרבי הרש"ב בקצירת החיטים למצה שמורה. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים[13]. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא הייתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - הייתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד[14].
- שמירת החיטים למצות: לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן[15].
- רכישת מצות ממוסד חב"די: על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו[16].
- הימנעות מאכילת מצת מכונה:
- הימנעות מאכילת מצה שרויה: נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית[17], אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית[18], ועוד[19]. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים[20].
מאכלי הפסח
- לא לכבד באכילה ושתיה: בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי[21].
- הימנעות מאכילה במזלג: אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית[22].
- זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה: הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו[23].
- זהירות בעת סינון המים: בשנת תשל"ז, כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת תומכי תמימים המרכזית, כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים[24].
מוצרים שאין משתמשים בהם
| ערך מורחב – איסור קטניות בפסח |
- קטניות: לפי פסק ההלכה של פוסקי יהדות אשכנז החל מתקופת הראשונים, אין אוכלים בפסח מיני קטניות, או מינים דומים שעקב הדמיון ביניהם לבין חמשת מיני דגן יש חשש שיבואו להחליף ביניהם, ולהיכשל באיסור חמץ[25].
- הימנעות משימוש בתבלינים: אדמו"ר הזקן מביא בשולחן ערוך[26] שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. בהגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים של הרבי[27] מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.
- יין-שרף (משקה אלכוהולי): תקנת הרבי הצמח צדק שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו[28] עם זאת, הרב חיים מרדכי פרלוב העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה[29].
- צנון: קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח[30].
- סוכר – אדמו"ר הרש"ב הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם הרבי הריי"צ והרבי[31]. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"[32]. הרבי אמר על כך: "איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו"[33].
- יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.
חומרות נוספות
- זהירות בדיבור אודות 'חמץ' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך[34].
חומרות מקובלות בין חסידי חב"ד
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:
- לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.
- רכישת כל המוצרים לפני החג – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
- הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל[35]. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן[36] ויין[37].
- הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו[38].
- שימוש במצות חבורה – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
- שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ.
- קילוף כל הפירות והירקות – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר).
- בישול האוכל קודם חג הפסח - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.
- שימוש בירקות מסויימים בלבד – יש הנוהגים[39] להשתמש בבישולים בחג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל בלבד, היות ובעבר לא היו אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים.
חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו
- אכילת דגים: רבותינו נשיאנו אכלו דגים בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך[40].
- אכילת שום: למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך[41].
- אכילת חלב ומוצרי חלב: אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר בית דין צדק קראון הייטס[38].
- שטיפת הביצים לפני החג: אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, על אף שסבתו - הרבנית רבקה - העידה שאין נוהגים כך[42].
- בית נפרד לפסח[43].
- שימוש בכלי חרס וכלים צבועים: למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים[44] - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך[45].
קישורים חיצוניים
- חומרות בפסח
הרב יוסף אברהם הלר, ראש כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי - חומרות או הידורים? • ראיון מקיף ומרתק
ראיון עם הרב יוסף ישעיה ברוין על הידורים וחומרות בפסח - שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח
- בחב"ד "הפסח אינו נאכל"
מתוך עיתון 'בקהילה' - הרב ירוסלבסקי במכתב חריף נגד השהייה בפסח במלונות
, שבט ה'תש"פ
- אודיו
- שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא
- פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא
- מכון הלכה חב"ד: חומרות והידורים בפסח • ברוך בעוז יורקוביץ'
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א.
- ↑ 2.0 2.1 רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.
- ↑ תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.
- ↑ שו"ת הרדב"ז חלק ג' סימן תקמו.
- ↑ שו"ת שלו סימן ו.
- ↑ באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. ובשיחת אחש"פ תש"מ, ש"כדאי לחפש היכן הוא המקור בכתבי האריז"ל". מאמר זה נתבאר באריכות בשיחה שם, ובשיחת פסח שני ה'תש"מ.
- ↑ שאלות ותשובות מן השמים, סימן עא.
- ↑ יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט, עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב פולע כהן חלק א' עמוד 321.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לז ע' 150. קובץ מענות קודש תש"נ, מענה קסב. פורסם קודם לכן ביומן "פאקס א שיחה" גליון 37
- ↑ ימי בראשית עמוד 130.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג.
- ↑ עדות ר' זלמן משה היצחקי ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה באוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח.
- ↑ לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד.
- ↑ עדות הרב יעקב לנדא; יגדיל תורה (שם), ע' קנ.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות.
- ↑ ליובאוויטשע מצה עמודים 11-16.
- ↑ יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.
- ↑ כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.
- ↑ ספר המנהגים עמוד 41.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.
- ↑ היום יום כ' ניסן. וראה מאמר הרב יעקב הורביץ מדוע אין מכבדים באכילה ושתיה בחג הפסח הערות וביאורים אהלי תורה פרשת קרח ג' תמוז תשפ"ב עמוד 125.
- ↑ משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.
- ↑ לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846.
- ↑ עדות הרב טוביה זילברשטרום, גליון התמים (בית משיח), ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.
- ↑ שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן תנג, סעיפים א-ו. ראה בהרחבה בערך איסור קטניות בפסח.
- ↑ אורח חיים סימן תסז, סעיפים כא-כב.
- ↑ סדר הגדה.
- ↑ ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, יי"ש של פסח.
- ↑ לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.
- ↑ ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, אכילת צנון.
- ↑ ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, השימוש בסוכר ובתה.
- ↑ הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.
- ↑ 'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, מצה שרויה - וחלוטה, הערה 5.
- ↑ כך הסביר הרב יעקב לנדא; הובא בשמו אצל הרב שלום דובער רייכמן, גליון התמים (בית משיח) - ניסן-אייר תש"ע, ע' 56.
- ↑ אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח (אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב).
יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף. - ↑ יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.
- ↑ 38.0 38.1 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה. המשפיע הרב שלמה זרחי מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו המשב"ק ר' שלום בער גנזבורג את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי.
- ↑ דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'קבוצה'.
- ↑ ראה אוצר מנהגי חב"ד, אכילת דגים.
- ↑ עדותו של הרב יעקב לנדא, מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד
- ↑ ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, רחצת קליפות הביצים.
- ↑ לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.
- ↑ ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט ואילך.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, כלי חרסינה וקישוטים.