סוכר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוכר הוא חומר מהצומח שמשתמשים בו להמתקת מאכלים אחרים, ולעיתים אוכלים אותו בנפרד.

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

יש להקפיד שלא לשפוך בשבת מים חמים מכלי ראשון על סוכר אף שהוא בכלי שני מפני שהוא נמחה ויש בזה משום בישול[1].

הנהגות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הרש"ב לא היה משתמש בפסח בסוכר וסיפר את טעם הדבר לרב יעקב לנדא[2]: אדמו"ר הרש"ב ישב אצל אמו, הרבנית רבקה, יחד עם אחיו הגדול הרז"א וגיסו ר' משה הורנשטיין. גיסו סיפר שנכנס לבית-חרושת לסוכר לדירקטור, שם סיפרו לו שהסוכר לא רתח, הדירקטור יצא ושם איזו אבקה, והסוכר רתח. אדמו"ר הרש"ב זכר את הסיפור ואמר לר' יעקב: מה שאומרים שהחשש הוא שמא טבלו לחם, זה הבל. כשהסוכר רותח החום הוא אלף מעלות, ואי אפשר כלל להתקרב אליו. אך באבקת סוכר קיים החשש, היות והוא מתייבש בשטח פתוח, יכול משהו ליפול לתוכו. אך בסוכר נוקשה אין חשש.

כשנעשה ר' משה הורנשטיין גיסו של אדמו"ר הרש"ב ונודע לו שאדמו"ר הרש"ב אינו משתמש בצוקער בפסח, לא הבין מדוע, כי היה לו בית-חרושת של צוקער וידע שאין בסוכר שום חשש. אף על פי כן חשב שיקח כלים חדשים, ובעצמו ישגיח על כל דבר באופן שלא יהיה מקום לחשוש. וכך עשה, והביא הסוכר לגיסו אדמו"ר הרש"ב בערב-פסח [אחר חצות היום], ומקודם ביאר לו אופן עשיית הסוכר שאין בו שום חשש, והוסיף שאף על פי כן התנהג בסוכר הזה בזהירות יתירה. ובעת דברו הבחין בפני אדמו"ר הרש"ב שככל שמסביר לו יותר שאין מה לחשוש, נעשים פניו יותר רציניים (ויותר ניכרת בהם הבעת אי-שביעות רצון). לבסוף שם את הסוכר על השלחן. אדמו"ר הרש"ב לקח חתיכה אחת ושבר אותה, ובאופן פלאי מתוך הסוכר נפל שעורה[3].

אדמו"ר הרש"ב דאג שלא יהיה ביין של פסח סוכר[4], ואפילו באחרון של פסח דאגה הרבנית רבקה שלא יהיה בביתה סוכר במאכלי מזונות[5]. יש הטוענים שגם הרבי לא משתמש בסוכר בפסח[6].

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתיקות הצוקער וכדומה הוא מבחינת חסד שבחסד, ועל כן אין בכחו לקיים ולהעמיד מאכלים אחרים שלא יתקלקלו (בשונה מהדבש), לפי שהוא בבחינת ההתפשטות כטבע המים. ולכן הוא ממתיק דברים אחרים כמו מידת החסד[7].

הערות שוליים

  1. הלכתא רבתא לשבתא (נדפס בסוף סידור תהילת ה').
  2. קובץ יגדיל-תורה נ.י. גל' נב עמ' קמט
  3. לקוטי ספורים, עמ' רלב-רלג. שמועות וסיפורים, חלק א, עמ' קה, כפי ששמע מר' מאיר שלום בליז'ינסקי, ששמע בעצמו באטווצק מפי ר' משה הורנשטיין.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, חלק א, עמ' תו. ספר השיחות ה'ש"ת, עמ' 37.
  5. לקוטי ספורים, עמ' רלד.
  6. ראה ימי מלך חלק ג' עמוד 948.
  7. תורה אור הוספות שמות קז א.