תהלים קי"ט
תהלים קי"ט אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי-דָ֑רֶךְ
|
---|
א: אַשְׁרֵ֥י תְמִֽימֵי-דָ֑רֶךְ הַֽ֝הֹלְכִ֗ים בְּתוֹרַ֥ת יְהוָֽה: ב: אַ֭שְׁרֵי נֹצְרֵ֥י עֵדֹתָ֗יו בְּכָל-לֵ֥ב יִדְרְשֽׁוּהוּ: ג: אַ֭ף לֹֽא-פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ: ד: אַ֭תָּה צִוִּ֥יתָה פִקֻּדֶ֗יךָ לִשְׁמֹ֥ר מְאֹֽד: ה: אַ֭חֲלַי יִכֹּ֥נוּ דְרָכָ֗י לִשְׁמֹ֥ר חֻקֶּֽיךָ: ו: אָ֥ז לֹא-אֵב֑וֹשׁ בְּ֝הַבִּיטִ֗י אֶל-כָּל-מִצְוֹתֶֽיךָ: ז: א֭וֹדְךָ בְּיֹ֣שֶׁר לֵבָ֑ב בְּ֝לָמְדִ֗י מִשְׁפְּטֵ֥י צִדְקֶֽךָ: ח: אֶת-חֻקֶּ֥יךָ אֶשְׁמֹ֑ר אַֽל-תַּעַזְבֵ֥נִי עַד-מְאֹֽד: |
תהלים קי"ט הוא המזמור ה-119 בספר התהלים. הוא מסודר על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת - כשיש שמונה פסוקים המתחילים עם כל אות.
חיבורועריכה
מזמור זה הוא לקט משירות שאמר דוד המלך במאורעות וזמנים שונים. בינהם יש כמה בולטים:
- זְמִרוֹת הָיוּ לִי חֻקֶּיךָ - פסוק זה אמר דוד כשהיה בורח משאול המלך, וכשהיה מתבונן בזה שכל העולם תלוי בהלכה אחת של התורה, וכמה שהעולם לא תופש מקום אצל התורה, זה היה מעודד אותו[1]. הגמרא אומרת שבגלל שקרא לתורה זמירות, לכן נענש שמת עוזא בגלל דוד, שאמר להטעין את ארון הברית על העגלה.
מבנה הפסוקיםעריכה
סידורו על פי אותיות האל"ף בי"תעריכה
מזמור זה מסודר על פי סדר אותיות האל"ף בי"ת, ויש בו שמונה פסוקים על כל אות ואות, ולכן נקרא[3] בשם תמניא אפי - שמונה פנים.
המפרשים מבארים למה דוקא שמונה פסוקים, שזהו על שם מעלות כבוד התורה שהובאו במסכת אבות: א. נוי ב. כח ג. עושר. ד. כבוד. ה. חכמה. ו. זקנה. ז. בנים. ח. שיבה.
המהר"ל מפראג מבאר[4] על פי חכמת הקבלה: המספר שבע, מורה על הגבול מצד מציאות העולם. והמספר שמונה, מתייחס לתורה שקדמה לעולם - בלי גבול. ולכן מזמור זה המדבר רבות במעלת התורה, מסודר לפי שמונה פסוקים על כל אות.
מילות הפסוקיםעריכה
בכל פסוק מוזכרת לפחות אחת מעשר מילים, המסמלות את חילוקי התורה השונים: דרך, תורה, עדות, פיקודים, מצווה, אמירה, דיבור, משפט, צדק, וחוקים.
מנהגיםעריכה
בקשר ללימוד הש"סעריכה
בקונטרס אחרון - פרק ט' - האגרת האחרונה של ספר התניא, כותב האדמו"ר הזקן שבכל עיר יש לחלק את הש"ס גמרא בין התושבים כדי שיסיימו אותו בכל שנה; ומזכיר שם שעל כל אחד מהלומדים, לומר כל יום את תהלים קי"ט.
האדמו"ר הריי"צ מסביר[5] את הקשר בין שני ההוראות[6], שתמיד צריכים להיות שני הענינים; גם תורה - הבנה שכלית, וגם תפילה ביטול לה' בקבלת עול.
בכותרת המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק, נכתב: "זה המזמור נכבד מאוד וחיברו דוד על שמונה א"ב וכל אות ח' פסוקים ובכל פסוק יש בו דרך או תורה עדות פקודים מצוה אמירה דיבור משפט צדק חוקים. כל המזמור הוא מוסר ובקשות גדולות שמן הראוי כל אדם לאומרו בכל יום והוא הכנה גדולה לעבודת הקדוש ברוך הוא".
עדותיךעריכה
במקומות בהם מופיעה המילה "עדותיך (סימן לאותיות: פר"ץ ב"ן דמ"ה (חוץ מצדק עדתיך)) בכתיב מלא - עם וא"ו, יש לקרוא את הד' בשווא ולא בחולם ואת הוא"ו לקרוא בחולם[7].
בחסידות חב"דעריכה
לקראת י"א ניסן תש"פ, חיבר התמים מאיר ששונקין ניגון[8] לכבוד יום הולדתו ה-118 של הרבי[9] על הפסוקים:
כָּלְתָה לִתְשׁוּעָתְךָ נַפְשִׁי לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: כָּלוּ עֵינַי לְאִמְרָתֶךָ לֵאמֹר מָתַי תְּנַחֲמֵנִי: שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב:
— פסוקים פא, פב, קסב
ביאורי תורת החסידותעריכה
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתךעריכה
פירוש מילות הפסוק: "האר עיני שאוכל להבין דברים נפלאים ונעלמים".
לפי זה, אי אפשר לומר, שהפסוק מתייחס לתורת הנגלה, כי בנגלה לא שייך דבר שכל נפלא ונעלם. כי למרות שיש ענינים עמוקים ומוקשים, הרי על ידי עיון ומאמץ יכול להבין, ולא שייך על זה בקשה מה'.
לכן בהכרח לומר, שהבקשה היא על תורת הנסתר, שהיא דבר נפלא ומכוסה לגמרי[10], שהיא תתגלה בימות המשיח, בתורה חדשה שילמד מלך המשיח. וכיום יש לנו טעימה מתורה זו, כפי שנתגלתה בתורת הקבלה והחסידות[11].
גֵּר אנוכי בארץעריכה
פירוש המילה גֵּר הוא, דבר עראי וזמני. שזה מה שדוד אומר, שהוא גר בענינים הגשמיים, שלא תופסים אצלו מקום. ועבודה זו צריכה להיות גם אצל כל אחד, וזאת - כשמתבונן איך שכל הגשמיות היא דבר זמני; ואילו נשמתו היא "חלק אלוקה ממעל ממש - דבר נצחי, ואז ממילא לא יתפעל מכל היש הגשמי, ואדרבה הגשמיות תסייע לו לעבודת ה'.
וזה (שכל יהודי יכול להגיע למדריגה של "גר" בגשמיות - שלא תתפוס מקום אצלו) הוא בכוח נשיא הדור; שעל ידו, העבודה להתקשר לרוחניות, היא בנקל יותר[12].
טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסףעריכה
בחסידות מבואר[13] שטוב לנשמה לימוד תורה, אפילו אם זה רק ב"פיך" - שרק אומר בפיו את אותיות התורה[14], אך אינו מבין מה שאומר, "מאלפי זהב וכסף" "אלפי" מלשון אולפנא - הלימוד והרגילות (בארמית), בזהב שמורה על היראת ה', ובכסף המורה על אהבת ה', שהנשמה הייתה רגילה בהם בהיותה למעלה. וזאת משום שדוקא במצוות בעולם הזה ממשיכים את העצמות.
טוב טעם ודעת למדני כי במצוותיך האמנתיעריכה
בחסידות[15] מבואר, ש"במצוותיך האמנתי" מתייחס לענינים נשגבים במצוות - מה שהמצוות הם רצונו של ה', והיא למעלה מכל ההשגה שאנחנו יכולים להשיג בפרד"ס, גם למעלה מהסוד. ולכן שייך בזה רק אמונה.
וזוהי הבקשה שמבקש דוד שיגלה לנו גם את סודות התורה שלמעלה מכל הבנה - המדריגה של במצוותיך האמנתי.
לעולם דברך ה' נצב בשמיםעריכה
הבעל שם טוב מפרש[16], שתמיד העשרה מאמרות אתם ברא ה' את העולם, נצבות ועומדות בעולמות להחיותם, ואם לרגע אחד יפסיקו לפעול, יחזרו כל העולמות לאין ואפס - כמו לפני בריאת העולם.
מאויבי תחכמניעריכה
הרבי מבאר[17], שתחכמני דוקא מאויבי, שכאשר היצר הרע והסטרא אחרא שוללים ענין מסויים, או אומרים לעשות ענין אחר, מזה דוקא "תחכמני" שאז היהודי יכול לדעת שהנכון לעשות הוא בדיוק ההפך[18].
שלום רב לאוהבי תורתךעריכה
בחסידות[19] מדייקים מכך שכתוב דווקא "אוהבי תורתך" לא "לומדי תורתך", שבכדי להגיע לבחינת "שלום רב" - גילוי אור ושפע רב, זהו רק על ידי שאוהבים את התורה - כשמתבוננים בזה שהתורה היא רצונו וחכמתו של הקב"ה. כלומר, שאוהבים את התורה לא בגלל היותה חכמה נפלאה, אלא בגלל האלוקות שבה.
וזה שכותב דוקא אוהבי תורתך ולא מצוותך, הוא כי בביטול שבלימוד תורה יש מעלה לגבי הביטול שבקיום המצוות: בביטלו שבקיום המצוות זה קבלת-עול כמו של עבד - שאינו חודר בו בפנימיות. אבל בלימוד התורה, כשלומד, התורה חודרת בו ונעשית חלק ממנו, עד ש"דבר הוי' זו הלכה...היא המדברת מתוך גרונו"[20].
כמוצא שלל רבעריכה
ר' לוי יצחק - אביו של הרבי כותב[21] , ש"כמוצא שלל רב" ראשי תיבות כשר - שהשלל הם הניצוצות שירדו לקליפות בשבירת הכלים. וכשהאדם על יד עבודתו מעלה אותם משם, נעשים "כשר".
הרבי מוסיף[22], שזה מתבטא גם בכל מילה בפסוק:
כמוצא - כאשר יהודי מבצע את עבודתו כפי שצריך, הקב"ה מסייע לו בעבודה, והיהודי מניב תוצאה שלא ציפה אליה בכלל (כמו מציאה שהאדם לא ציפה לה).
שלל - שלל הוא ביזת המלחמה שבכדי לקבל אותו יש צורך ביגיעה רבה. כך בעבודת הבירורים יש צורך ביגיעה.
רב - השינוי שפועל בעבודתו הוא רב מאוד. לא רק שמגלה את ה' בעולם, אלא עוד יותר, הוא גם פועל שכל העולם הגשמי יהיה "אין" רוחני.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ רש"י סוטה לה עמוד א
- ↑ גמרא מנחות מג ב
- ↑ גמרא ברכות ד עמוד ב
- ↑ דרך חיים ו א
- ↑ שיחת י"ט כסלו תש"ד ס"א (סה"ש תש"ד ע' 48)
- ↑ שהובאו דוקא בסוף התניא, שמזה מובן שיש בזה דיוק ולימוד מיוחד
- ↑ פתיח האדמו"ר הריי"צ לתהלים אוהל יוסף יצחק
- ↑ לשמיעת או הורדת הניגון
- ↑ שאז החל הוא והחסידים לומר קאפיטל קי"ט
- ↑ ראה רש"י פרשת וירא יח יד
- ↑ על פי ספר המאמרים מלוקט חלק ה עמוד רע"א
- ↑ משיחת שבת פרשת וישלח תשט"ז
- ↑ תורה אור וישב כו ד
- ↑ בתורה שבכתב
- ↑ ד"ה טוב טעם ודעת למדני, י"ג תשרי תש"ג
- ↑ שער היחוד והאמונה - פרק א', ולמרות שהובא במדרש תהלים, נקרא על שם הבעל טוב, כי הוא פעל שיהיה דרך בעבודת השם (ליקוטי שיחות עמוד 331 הערה 29).
- ↑ אגרות קודש חלק כו עמוד י"ט באגרת לאלוף אריאל שרון
- ↑ על דרך הסיפור הידוע עם תלמידי התמימים ששהו בשנחאי - סין, והייתה להם קושיא בנוגע לחג השבועות מתי יחגגו כי חצו את קו התאריך. הם שלחו מברק לאדמו"ר הריי"צ אך בפועל המענה התעכב. לבסוף, הם שאלו את ראש הישיבה המתנגד שהיה שם (שהצר רבות את צעדיהם), ועשו בדיוק הפוך מהכרעתו. וכשהגיע המענה מהרבי, ראו שפסק כמוהם - הפוך מפסיקתו של הרב הליטאי
- ↑ ספר המאמרים תש"ד עמוד 81
- ↑ מתוך ליקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 313
- ↑ ליקוטי לוי יצחק - אגרות, עמוד קצ"ח
- ↑ שיחת ליל ד' של חג הסוכות תשמ"ה
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|