חב"דפדיה

אגודת חסידי חב"ד בישראל

גרסה מ־06:55, 5 בספטמבר 2023 מאת אלפא (שיחה | תרומות)
פירוש נוסף ערך זה עוסק באגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל. אם התכוונתם לאגודת חסידי חב"ד במדינה אחרת, ראו אגודת חסידי חב"ד (פירושונים).

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש (מכונה בר"ת אַגוּ"ח) הוקמה על ידי אדמו"ר הריי"צ כדי להוות ארגון-על של חסידות חב"ד בארץ ישראל (במקום ארגון כולל חב"ד[1]). האגודה תפקידה לייצג לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים להתוועדויות באהבת רעים בין החסידים[2]. לאחר השואה אגו"ח הקימה את כפר חב"ד וההתיישבות החב"דית בלוד. ולאחר קבלת נשיאות הרבי, בהוראת הרבי אגו"ח היתה מעורבת בהקמת צא"ח, רשת אהלי יוסף יצחק ונשי חב"ד. במהלך השנים קיבלה אגו"ח מהרבי משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילות חב"ד בארץ הקודש, בהנהגת (ועד) רבני חב"ד[3]. כיום פעילות אגו"ח מתבצעת על-ידי מטה משיח, התאחדות החסידים וועדת החינוך החב"די[4].

סמל אגו"ח
בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד
משלחת אגודת חסידי חב"ד בחג הפורים תשס"ג עם ראש ממשלת ישראל. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' שלמה קאליש, יו"ר אגו"ח הרב שלוימק'ה מיידנצ'יק, הרב שמואל גרייזמן, ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, ר' ישראל מיידנצ'יק, ר' מאיר זיילר, ר' אברהם מיידנצ'יק, הרב משה נפרסטק הרב נתן וולף ור' שניאור זלמן ברגר

אגו"ח בתקופת אדמו"ר הריי"צ

בחודש תמוז שנת תש"א ייסד אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל ומינה את הרבנים; הרב שאול דב זיסלין, הרב משה גוראריה והרב חיים יוסף רוזנבלום שיהיו חברי הנהלת אגו"ח ושתפקידם לבסס את אגודת חסידי חב"ד בכל רחבי ארץ ישראל. בשנים הבאות לצד פעולות נרחבות נערכו מספר שינויים בקרב חברי ההנהלה ובתש"ט לקראת הגעת החסידים שהגיעו לאירופה ביציאה מרוסיה, אגו"ח התארגנה מחדש בראשות היו"ר הרב אליעזר קרסיק ופעלה להתיישבות החסידים בלוד וכפר חב"ד ובנוסף דאגה להקמת מוסדות מתאימים.

לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ, אגודת חסידי חב"ד הוקם כארגון גג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, כולל כל הקהילות, מוסדות וארגונים.

בדורות הראשונים היה המוסד "כולל חב"ד" ארגון הגג של תנועת חב"ד בארץ הקודש. היו אמנם מוסדות פרטיים, אבל הכל תחת פיקוח ארגון הגג "כולל חב"ד".

בשנת תער"ב יסד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע את הישיבה "תורת אמת", כמוסד נפרד ובלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד", אך למעשה מנהליו הראשיים הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב מענדל נאה היו ראשי כולל חב"ד. כן היה גם לאחר פתיחת הישיבה "תורת אמת" בירושלים, בשנת תרפ"ב, בניהולו של הרב זלמן הבלין. בשנת תרח"צ יסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע את הישיבה "אחי תמימים" בתל-אביב, בניהולו של הרב אליעזר קרסיק, גם זה כמוסד בלתי תלוי במוסד הכללי "כולל חב"ד".

את אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש שיסד כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, היה למעשה ארגון גג חדש של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, אלא שארגון כולל חב"ד עירער על פרשנות זו. את הפתרון לשאלה סיים אדמו"ר הריי"צ באגרת מי"ט מנחם אב תש"ד, אל הנהלת "כולל חב"ד"[5]:

"בזה הנני להודיעם אשר כולל חב"ד וישיבת צמח צדק, מנהליהם ופקידיהם יחיו, ימלאו את כל פקודותי לאנ"ש שי' על ידי אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ויהיו נשמעים להוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו ובכל תוקף עוז כחם יעזרו ויתמכו להביא את הפועל את הוראות אגודת חסידי חב"ד הכללית באה"ק ת"ו"[6].

אגו"ח בתקופת הרבי

בשנת תשי"א ייסד הרבי את ארגון צעירי אגודת חב"ד כמחלקה של אגו"ח והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ותורת החסידות.

אגו"ח החלה להתמקד בפעולות כלליות:

  • ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
  • דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
  • סיוע בהתפתחות כפר חב"ד
  • הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר
 
הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב

באגרות לאגו"ח ולמוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגודת חסידי חב"ד ואת מתווה הפעילות השגרתי:

  • א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגודת חסידי חב"ד באמצעות נציג.
  • ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגודת חסידי חב"ד שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.
  • ג. התנהלות אגודת חסידי חב"ד היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך[7].

תפקידי אגודת חסידי חב"ד

 
אנשי אגו"ח בביקור אצל אישי ציבור (טבת תש"ע)

תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי[8], כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

  1. ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
  2. תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
  3. פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח לרבי[9].
  4. פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
  5. ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
  6. תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח[10].
  7. כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח[11]. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח[12].
  8. שמירה על צביונה של חסידות חב"ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר[13]
  9. קשר עם אישי ציבור[14].
  10. דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט[15].
  11. שמירה על צורתם של בתי כנסת חב"ד ופיתוחם.
  12. ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות[16].
  13. אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד[17] ומשרות רבנות[18].
  14. סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות[19] (בניית מקוואות חב"ד על פי שיטת אדמו"ר הרש"ב[20] ועזרה ברכישת פיאות נוכריות[21]).
  15. השגת כתבי-יד מאדמו"רי חב"ד[22].

פעולות אגודת חסידי חב"ד

מאז הקמת אגודת חסידי חב"ד, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגודת חסידי חב"ד הייתה חלק מהקמת ופיתוח ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש מאז העליה לאחר היציאה מרוסיה ועד הקמת שכונות חב"דיות ברחבי ארץ הקודש.

אגו"ח פעלה בכל דרך להגשת מעטפת סיוע וגיוס תקציבים תרומות וקשרים עם בכירים, למוסדות וארגונים חב"דיים ארציים ומקומיים, ולמעשה אגוהיא עמוד התווך המרכזי להתפתחות ושגשוג וגם ניהול וייצוג חסידות חב"ד בארץ הקודש.

במהלך השנים אגו"ח פעלה רבות בהקמת ופיתוח ארגונים ארציים והיתה שותפה למאבקי הרבי למען ביצור היהדות והחסידות.

הקמת כפר חב"ד

  ערך מורחב – כפר חב"ד

בשנת תש"ד הציע לראשונה הרב אליעזר קרסיק יושב ראש אגודת חסידי חב"ד לאדמו"ר הריי"צ להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש.[23].

ההצעה הפכה למעשית לאחר מלחמת עולם השנייה אז יצאו חסידי חב"ד בהמוניהם מרוסיה, ראשי אגו"ח הרב אליעזר קרסיק והרב משה גוראריה נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש תשרי תש"ח נכנסו השניים לאדמו"ר הריי"צ ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית[24], ולאחריהם נכנס מר זלמן שז"ר ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש[25].

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו תש"ט, כאשר מר שזר הגיע להתוועדות בבית כנסת חב"ד ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת אדמו"ר הריי"צ, ששלח את הרב שמריהו גוראריה חתן אדמו"ר הריי"צ והרב בנימין גורודצקי בכדי שיעזרו להם[26]. בכ"ה באדר נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית[27]. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב בצרפת ובמדינות אחרות[28]. לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד אדמו"ר הריי"צ ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב אליעזר קרסיק, הרב שאול דובער זיסלין, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף ארץ הקודש תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור[29].

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

הקמת שיכון חב"ד בלוד

לאחר מלחמת העולם השניה והיציאה מרוסיה, כנזכר אגו"ח לפי הוראות אדמו"ר הריי"צ פעלו להקמת כפר חב"די, אך טרם הוקם הכפר החלה עליית החסידים לארץ הקודש, ואגו"ח ביצעו פעולות לסיוע בקליטת העולים החסידים ובחודשי החורף תש"ט, דאגו אגו"ח ליישב קבוצת חסידים בפאתי העיר לוד.

במקביל להתיישבות החסידים הוקמה במקום ישיבת תומכי תמימים על ידי הרב זושא וילימובסקי, ואגו"ח פעלו מאז ההתייסדות ובמשך כל השנים לתקציבים ופיתוח הישיבה, אשר נוהלה במשך שנים רבות על ידי הרב אפרים וולף אשר כיהן גם כיו"ר אגו"ח.

בשנים הבאות בסמוך למקום בו התיישבו החסידים, אגו"ח הקימו את שיכון חב"ד.

רשת אהלי יוסף יצחק

בקיץ תשי"א, מספר חודשים לאחר קבלת הנשיאות, פנה הרבי אל הרב זושא וילמובסקי והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם אדמו"ר הריי"צ, דוגמת רשת המוסדות שהוקמה באותה תקופה על ידי שלוחי הרבי במרוקו. בתחילה זה נשמע מאתגר מאוד, אבל הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים אגרת אחר אגרת, ובכולן תבע לייסד רשת חינוכית עצמאית שתוכר כ"זרם בלתי-זרמי" ולאחר שתדלנות ותיחכום רב מצד ר' זושא וילימובסקי הצליח לבצע את בקשת הרבי ולקבל אישור להקמת הרשת במסגרת "זרם בלתי-זרמי"[30].

אגודת חסידי חב"ד באותה תקופה בראשות הרב אליעזר קרסיק, הרב משה גוראריה והרב פנחס אלטהויז, פעלו רבות להקמת והתפתחות הרשת. ובשנים הבאות חברי הנהלות אגודת חסידי חב"ד לדורותיהם, עמדו לימין הרשת בכל פעולותיה.

מחלקות אגודת חסידי חב"ד

לפי הוראות הרבי, אגודת חסידי חב"ד הקימה מחלקות לפי תחומי פעילות ואגו"ח מסייעים למחלקות אלו.

צעירי אגודת חב"ד

מחלקה לצעירים - בחודש סיוון שנת תשי"א ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם צעירי אגודת חב"ד, על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער[31]. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד[32].

נשי ובנות חב"ד

במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו[33].

הארגון שהוקם בפועל על ידי ר' זושא וילימובסקי, נקרא "נשי ובנות חב"ד"[34].

לאחר יותר משנה מאז הקמת הארגון, כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח[35].

איגוד המשפיעים

בשנת תשמ"ז הקים הרב שמואל גרייזמן את איגוד המשפיעים במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד בארץ הקודש. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.

מטה משיח

לפי הוראת הרבי, אגו"ח הקימה את ארגון מטה משיח בארץ הקודש, אשר כיום מנוהל על ידי הרב שמואל הנדל ומהווה את חוד החנית של ענייני משיח וגאולה בארץ הקודש.

באירועי מטה משיח נוטלים חלק בראש רבנים חב"דיים וראשי אגו"ח לצד שלוחים וראשי מוסדות רבים.

מחלקת החינוך

ועדת החינוך החב"די - אותה ניהל הרב זושא פויזנר עד לפטירתו, עוסקת באיתור דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ"ש בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, ביקר ר' זושא במוסדות החינוך, וייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. נערכו ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה[דרושה הבהרה]. תחת המחלקה פעל בעבר מכון הוצאה לאור שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים[36].
החל משנת תשע"ג החלה הוצאה לאור מחודשת של ירחון חודשי הנקרא 'דרך המלך', העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי הרב ישראל יצחק זלמנוב והרב מנחם מענדל ערד[37].

יד לילד המיוחד

מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית תחת 'מחלקת החינוך'. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.

מחלקת מחנכים מייעצים

בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל ייעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, לייעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.

כולל יום שישי

בשנת תשס"ד נפתח בבית אגודת חסידי חב"ד 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב שלום בער לבקובסקי.

המטה לשלום העם והארץ

נוסד בשנת תשנ"ג במסגרת אגודת חסידי חב"ד, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של חב"ד בנושא שלימות העם ושלימות הארץ.

מכון הרבי - אוצרו של משיח

הוקם בשנת תשנ"ח כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.

מחלקת ניהול

 
כנס המנהלים, תשס"ח

נוסדה בשנת תשס"ב במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מדי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מהרבי בנוגע לאופן ניהול מוסדות חב"ד בארץ הקודש ובעולם. קובץ א' יו"ל בתשס"ג וקובץ נוסף יצא בשנת תשס"ד. בשנת תשס"ח יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.

חסדי שלמה ומשה

מרכז סיוע - בחודש אלול תשס"ז הכריזה אגודת חסידי חב"ד על הקמת מרכז סיוע לאנ"ש במציאת עבודה ועוד, על שם יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב שלמה מיידנצ'יק וסגנו הרב משה אשכנזי. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.


בול חב"ד

  ערך מורחב – בול חב"ד

במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת אדמו"ר הזקן[38]) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב שלמה מיידנצ'יק, לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור 770.

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח תשס"ד.

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול שהורכבה מחברי אגודת חסידי חב"ד הפעילים, "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם רבני חב"ד בארץ הקודש.

בראש הועדה להנפקת הבול עמד המשפיע הרב עופר מיודובניק.

כינוסי תורה

בשנת תשס"ד ארגן הרב שלמה מיידנצ'יק כינוס תורה ב-770 בכפר חב"ד. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד פסח ולאחר מכן נערכת התוועדות חסידית עם המשפיע ר' עופר מיודובניק.

 
כינוס תורה, תשס"ח

חברי אגודת חסידי חב"ד

האגודה נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט כאגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה מיוצגים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגודת חסידי חב"ד מתאריך י"ט תמוז תש"א (אגרות קודש שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.[39].

תש"א-תש"נ

ככל מוסד, יש לאגודת חסידי חב"ד הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד מתאריך ט' אלול ה'תשי"א (אגרות קודש חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי תמימים, תורת אמת, כולל, כפר חב"ד, צעירי אגודת חב"ד וכו').

וכך גם כותב הרבי באגרת למוסדות חב"ד בארץ הקודש מתאריך י"ג כסלו תשי"ב (אגרות קודש חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או באגרות קודש חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יושבי ראש במשך השנים:

תש"נ-תשס"ב

בשנת תש"נ הורה הרבי להפעיל מחדש את אגודת חסידי חב"ד. לתפקיד יו"ר אגודת חסידי חב"ד מונה הרב שלמה מיידנצ'יק. עמו היו החברים:

בשנת תנש"א צורפו החברים[41]:

תשס"ב-תשס"ד

בשנת תשנ"ו יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגודת חסידי חב"ד את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגודת חסידי חב"ד הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגודת חסידי חב"ד מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגודת חסידי חב"ד, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:

כמו כן מונה למזכיר, הרב ראובן קופצ'יק, למנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב ישראל מיידנצ'יק ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

לאחר שנת תשס"ד

 
כינוס אגודת חסידי חב"ד לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגודת חסידי חב"ד הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אבא זלמנוב והרב בנימין ליפשיץ, איש אגודת חסידי חב"ד ר' דובער מנדלסון. מזכיר אגודת חסידי חב"ד הרב ראובן קופצ'יק, מנהל הפרויקטים ר' מנחם מענדל בליניצקי, מנהל בית אגודת חסידי חב"ד הרב ישראל מיידנצ'יק, חבר אגודת חסידי חב"ד הרב אברמי מיידנצ'יק חברי איגוד המשפיעים שעל ידי אגודת חסידי חב"ד הרב זאב וולף קסלמן והרב אברהם מייזליש, ועוד.

בחג הפסח בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגודת חסידי חב"ד במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר[42], בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר צעירי חב"ד ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב נחמן מיידנצ'יק כיורשו של אביו).

בערב שביעי של פסח תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: יוסף הכט ואליהו יוחנן גוראריה - מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף[43]. לקביעה זו הצטרפו: הרב ישעיה הרצל, הרב ברוך בועז יורקוביץ', הרב גדליהו אקסלרוד, הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יגאל פיזם, הרב שלום דוב ליפשיץ והרב זכריה גורי[44].

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה[45]. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, ובחודש אייר תשע"ג התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה[46].

במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני בית דין רבני חב"ד, כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

ע"פ הצעת הרב מרדכי שמואל אשכנזי[47] באסיפת העמותה יוסיפו את ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), וכעבור חודשיים תתקיים אסיפה נוספת בה יוסיפו עוד ששה חברים שייבחרו על ידי הרב יוסף יצחק וילשאנסקי, הרב שלמה רסקין והרב יוסף גינזבורג, וכך ישאר המצב בעמותה שקול ויוכל לתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק.

מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

 
ההחלטה מתשע"ג

הצעת הפשרה התקבלה, כך שיצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך כ"ו סיוון ה'תשע"ג (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה.

בפועל[47], האסיפה השניה לא יושמה על אף פניות חוזרות ונשנות של הרב אשכנזי, וזאת בעקבות התגדותו של בעל השליטה בפועל בעמותה – הרב יוסף יצחק אהרונוב.

בכ"א שבט תשע"ו, יום קודם כניסת הרב אהרונוב למאסר, בזמן בו הייתה מחשבה לקיים את הפשרה שנקבעה על ידי רבני חב"ד בהסכמת שני הצדדים, נערכה אסיפת מחטף, בה הוחלט על צירופם של ארבעה חברים חדשים לעמותה שימנעו כל פשרה בעתיד, הלא הם: אריאל למברג, נפתלי ליפסקר, מוטי הלפרין וחיים קפלן[48].

לאסיפה זו חלק מחברי העמותה לא קיבלו הזמנה כלל (כפי שהחוק מחייב) וחלקם קיבלו בצהרים את ההזמנה לאסיפה שנערכה בבוקר[47].

לאחר דיונים משפטיים ארוכים שהתקיימו לאורך השנים, ובמיוחד לאחר פירוק עמותת אגו"ח בידי בית המשפט לאחר מאסר אהרונוב, ביום ראשון כ' תמוז תשפ"ג, בית המשפט המחוזי - מרכז, נתן פסק דין סופי בדבר המשך תפקודה של אגו"ח, במסגרת הפסק דין הוחלט שתוקם ועדת איתור שתמנה חמישה נציגים: הרב ברוך בועז יורקוביץ' רב קהילת חב"ד לוד ונציג רבני חב"ד[49], ר' יצחק בלוי (בנו של ר' יוסף בלוי), עו"ד משה אליה, עו"ד אורי קידר (נציג הרב אהרונוב), ונציגת רשם העמותות הגב' ר. רובין. ועדת האיתור הנ"ל תתכנס החל מחודש אלול תשפ"ג על-מנת לבחור חברים חדשים לאגו"ח, כשבין הקריטריונים נכתב שחברי אגו"ח החדשים לא יוכלו להיות החברים שנרשמו ברשם העמותות כחברים הנוכחיים[50][51]. לאחר הפסק, כתב הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, שתמך במחטף ובמינוי אהרונוב ליו"ר, מכתב מחאה חריף ושנוי במחלוקת[52], ובו קרא לחסידי חב"ד שלא לשתף פעולה כלל עם העסקנים שהובילו למהלך. בנוסף, כתבו חברי הבי"ד מכתב חריף לעו"ד ופרסמו אותו בין אנ"ש[53].

בתגובה למינוי חברי ועדה להרכבת אגו"ח, פנו ארגונים ואישים שונים לבית המשפט, בתביעה לדיון חוזר וכל אחד מהתובעים מבקש שימנו אותו לחבר הועדה. בתגובה הוגשו מסמכים המבטלים תביעה זו. והדיונים טרם הסתיימו (נכון לאב תשפ"ג).

החברים כיום

באתרי העמותות של משרד המשפטים וכיו"ב בהם מוצגים פרטי חברי העמותות - מובהר כי אגו"ח בפירוק ואין נושאי משרה כלל.

טרם הפירוק אלו היו חברי עמותה:

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אתרי אגודת חסידי חב"ד

פעילות

שונות

הערות שוליים

  1. ↑ כולל חב"ד היה עד אז ארגון על של חב"ד באה"ק. הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמוד רפו. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח אגרת ב'תסה
  2. ↑ מתוך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט תמוז ה'תש"א: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותל' התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.
  3. ↑ בתשובה של הרבי לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת חנוכה ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.
  4. ↑ ראה לדוגמא: לקראת הסגר: אגו"ח תחלק עשרות אלפי מסיכות לאנ"ש  
  5. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, ח"ח אגרת ב'תסה
  6. ↑ הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק מג
  7. ↑ אגרות קודש חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח ועוד אגרות. וכך כותב הרבי באגרת להנהלת אגודת חסידי חב"ד, מיום י' במנחם אב שנת תשי"ב: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ"ד סיון, ח' תמוז, שני מכתבים מט"ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד וי"ג תמוז. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגודת חסידי חב"ד במשך שלושת השנים שעברו (אגרת מתאריך כ"ג מנחם אב תשט"ז. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגודת חסידי חב"ד וצעירי אגודת חב"ד (אגרות קודש חלק כ"ה ע' קנ"א. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך. (אגרת מיום כ"ד סיון תשי"א)
  8. ↑ במכתב מיום ט' באלול תשי"א (הודפס באגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.
  9. ↑ מכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד
  10. ↑ תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.
  11. ↑ מכתב הרבי לעסקני חב"ד בטבריה מיום א' בחשוון שנת תשט"ז. הודפס באגרות קודש חלק כ"א ע' שי"ד
  12. ↑ לדוגמא: בשנת תשמ"ט פנה הרב איתן יעקב פיזם מקריית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים"
  13. ↑ ממכתב הרבי מיום כ"א בסיוון שנת תשי"ד
  14. ↑ אגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט ואגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב
  15. ↑ מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך כ"א בסיוון שנת תשי"ד באגרות קודש חלק ט' ע' קכ"ו-ז ובמכתב נוסף אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח.
  16. ↑ לדוגמא מכתב כ"א בסיון שנת תשי"דו אגרת מתאריך י' במנחם אב שנת תשי"ב
  17. ↑ אגרות קודש חלק ח' ע' ש"ז.
  18. ↑ אגרות קודש חלק י' ע' ק"ד
  19. ↑ לדוגמא באגרת מתאריך י' במנחם אב שנת תשי"ב:וכן באגרת בחלק י' ע' ק"ד
  20. ↑ מכתב לאגו"ח מתאריך י"ג בניסן שנת תשי"ג:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח
  21. ↑ אגרת מתאריך ו' בטבת שנת תשט"ו אל הרב שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד
  22. ↑ אגרת מתאריך כ"א בסיוון שנת תשי"ד (הודפס באגרות קודש חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מארץ הקודש ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא"ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב
  23. ↑ הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' אליהו צבי דונחין, העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!  
  24. ↑ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה באתר הרשמי של כפר חב"ד.
  25. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 83.
  26. ↑ ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מכ' בטבת תש"ח[דרוש מקור]
  27. ↑ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמ' 93.
  28. ↑ נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".
  29. ↑ פלישה באישון לילה באתר   מתוך הספר עבד אברהם אנכי
  30. ↑ שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן תשס"ה, עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי
  31. ↑ אגרות קודש, כ"ד סיון תשי"א: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".
  32. ↑ "פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ"ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חב"ד בפ"ע, וכן איגוד נשי חב"ד, שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".
  33. ↑ מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד סיוון ה'תשי"א
  34. ↑ הפרטיזן פרק יא - אודות ייסוד ארגון 'נשי חב"ד'
  35. ↑ מכתב מיום כ"ח תמוז תשי"ב: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהווה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו".
  36. ↑ 'חינוך בדרך המלך' גליון 14.    
  37. ↑ לצפיה בגליונות: 1, 2, 3.
  38. ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ח עמוד רכו.
  39. ↑ על פי תקנון האגודה: כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב ארץ ישראל המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותיה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה. למעשה אין חברים מכלל עם ישראל באגו"ח אלא חברי הנהלה
  40. ↑ עפ"י צילום מכתב הרב ירוסלבסקי בשם בית הדין מי"א תמוז תש"נ
  41. ↑ מכתב המינוי    
  42. ↑ הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק  
  43. ↑ הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!"  
  44. ↑ המכתב  
  45. ↑ סקירה על המצב בעמותה כיום  
  46. ↑ פסיקת הבוררות
  47. ↑ 47.0 47.1 47.2 עמותת אגודת חסידי חב"ד באה"ק בסכנת פירוק  
  48. ↑ שלושת הראשונים הינם עובדים בצא"ח, וכניסתם בשלב קריטי זה לעמותה נועדה אך ורק בכדי לשמור על הכסא מפני כל איום אפשרי.
  49. ↑ בהמשך לבקשה של עשרות רבני חב"ד ועשרות מוסדות חב"דיים שבקשו שהוא ייצג את רבני חב"ד בועדה
  50. ↑ להעיר שחלק מחברי אגו"ח הנוכחיים שהתמנו על-ידי הרב שלמה מיידנצ'יק לא נרשמו ברשם העמותות כחברים רשמיים מה שגורם שיוכלו להמשיך לכהן כחברי אגו"ח, והפעם באופן רשמי.
  51. ↑ אחרי שנים: אגודת חסידי חב"ד לקראת הבראה  
  52. ↑ מכתב על טופס מכתבים רב קהילה ולא כמזכיר בי"ד
  53. ↑ https://col.org.il/news/146694
  54. ↑ לקוטי מענות קודש קיץ נ"ב, נ"ג, נ"ד - ליקוט נ"ג.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=אגודת_חסידי_חב%22ד_בישראל&oldid=631954"