תומכי תמימים לוד
| תומכי תמימים לוד | |
|---|---|
 חזית בנין הזאל | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | שבט תש"ט |
| מיקום | לוד |
| מייסד | אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש |
| ראש הישיבה | הרב יצחק אייזיק קעניג |
| משגיח ראשי | הרב יוסף יצחק בוטמן |
| מנהל גשמי | הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב מנחם לרר, הרב אליקים וולף |
| מספר תלמידים | 330 |
| ספר פלפולים | 100 |
| קובץ הערות | הערות התמימים ואנ"ש |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית לוד היא ישיבה קטנה מרשת ישיבות תומכי תמימים השוכנת בעיר לוד.
היסטוריה
הישיבה בפרדס
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של אדמו"ר הריי"צ והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית בבריחה הידועה דרך לבוב, ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ברוסיה בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים ובירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
בתחילת חודש שבט תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב שרגא מלך קפלן, הרב אריה זאב ליפסקר, הרב דב בעריש רוזנברג ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' אפרים וולף ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת תומכי תמימים במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' אפרים ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כר"מ הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' אפרים שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' אפרים שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' אפרים שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. אדמו"ר הריי"צ בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט, בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה[דרוש מקור].
האגרות הראשונות מאת אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וולף. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
התפתחות הישיבה
בקיץ תשי"א עברה ישיבת 'אחי תמימים' שבתל אביב על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
על העתקת הישיבה, דיווח הרב שלמה חיים קסלמן לרבי ביום ח' באייר תשי"א: "מראש חודש אייר הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
בשנת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
בערב י"ט מרחשון תשכ"ז התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו אייר תשכ"ח הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב אפרים וולף בסיוע בנו ר' ברק'ה וולף. ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון והרב ישראל גרוסמן. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת הקורונה, הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. בחודש סיוון תש"פ נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ[1]. עד חודש אלול נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם בית ספר למלאכה שבכפר חב"ד. בחודש חשוון תשפ"א, התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.
בראשות הישיבה כיום עומד הרב יצחק אייזיק קעניג. המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן והמנהל הרוחני הוא הרב מנחם מרדכי קעניג. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב מנחם לרר הרב שלום בער חדד, והרב אליקים וולף.
נכון לשנת תשפ"ג לומדים בישיבה למעלה מ-330 תמימים.
מטות בישיבה
בישיבה פועלים ארגונים המופעלים על ידי התמימים בישיבה יחד עם סיוע ועידוד מהנהלת הישיבה.
- את"ה - תחת מטה זה עומד כל נושא מבצעי הרבי בישיבה כגון מבצע תפילין, מבצע חנוכה, מבצע פורים, מבצע עשרת הדיברות, מבצע שופר ועוד.
- הערות התמימים ואנ"ש - תחת מטה זה עומד כל מפעל ההוצאה לאור של חידושי התורה בישיבה ולהפיצם בישיבה ובבתי כנסת ורבנים ברחבי העולם.
- מטה לקוטי שיחות - האחראי על סדר לקוטי שיחות המתקיים בכל יום בישיבה אחרי תפלת ערבית
- מטה משיח וגאולה - האחראי על סדר משיח וגאולה המתקיים בכל יום בישיבה, בסדר הכנה, ולאחר התפילה, למטה שלוחה נוספת בשיעור ב' תחת המטה הכללי, המפעילות את שיעורי משיח וגאולה לאחר תפילת שחרית בשיעור
יו"ר מטה ש"ב- התמים מענדי קריכלי
- מטה רשימות - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד הרשימות, והאחראי על סדר רשימות שנערך בכל שבוע בישיבה
- מטה wlcc- האחראי על הקרנת וידאו של הרבי בכל מוצאי שבת ב'זאל', הקרנת פארבריינגען של הרבי בכל ליל שישי, והקרנת קטעים יומיים בפנימיית הישיבה
- מטה רמב"ם - האחראי על סדר הלימוד בשיעור היומי ברמב"ם המתקיים בכל יום בהפסקה
- מטה תניא - האחראי על סדר תניא בעל פה המתקיים בכל יום לפני סדר חסידות בוקר
- מטה שעה שישית - האחראי על 'סדר השכם' בשעה שש מדי שבת
- מטה דעם רבינ'ס שפראך - האחראי על החדרת ה'קאך' בלימוד שפת האידיש ובהדפסת מילונים שבועיים לשיחות הלקו"ש באידיש. המטה נסגר בשנת תשפ"ב
צוות הישיבה
- ההנהלה
- הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש הישיבה
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ראשי ומשגיח ראשי
- הרב מנחם מרדכי קעניג - מנהל רוחני
- הרב שלום דובער אדרי - משגיח ומשפיע בש"ב
- הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) - משפיע ומשגיח בש"א
- שיעור א'
- הרב אריה קדם - ר"מ ומג"ש בגמרא לגירסא
- הרב מנחם מענדל לוין - משפיע
- הרב שלום לסקר - ר"מ
- הרב משה שלמה לויטין - משפיע
- הרב עשהאל ישעיהו - מג"ש בגירסא
- הרב חיים קוט - ר"מ
- הרב מנחם מענדל לווינזון - משפיע ומג"ש בגמרא לגירסא
- הרב צבי הלפרין - ר"מ, מג"ש בגירסא ומשיב בסדר 'הכנה'
- הרב אליהו ליפש - משפיע ומשגיח ב'סדר הכנה' ובתפלת ערבית
- הרב מנחם מענדל ליפקין - ר"מ
- הרב ברוך מרגליות - משפיע ומג"ש בגמרא לגירסא
- שיעור ב'
- הרב דב קוק - ר"מ
- הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר 'גמרא גירסא'
- הרב יהודה לייב זילברשטרום - ר"מ ומשיב ב'סדר הכנה'
- הרב חיים זעליג אלטהויז (לוד) - משפיע
- הרב מנחם מענדל כץ - ר"מ
- הרב מאיר מזרחי - מג"ש בחסידות בוקר ומשיב ב'סדר הכנה' ו'גירסא'
- הרב אברהם יצחק בראך - משפיע ומשיב ב'סדר גירסא'
- הרב חננאל חדד - ר"מ
- הרב נטע זאב גרליצקי - משפיע
- שיעור ג'
- הרב יצחק אייזיק קעניג - ראש ישיבה, ר"מ
- הרב שלום דובער אדרי - משפיע
- הרב מתתיהו ווינברג - ר"מ
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משפיע ומשגיח
- הרב דוד בייטש - ר"מ
- הרב מנחם מרדכי קעניג מג"ש בחסידות בוקר
- הרב שמעון גופין - משפיע ומשיב בגמרא לגירסא
- הרב מנחם יהושע טייטלבוים - ר"מ
- הרב חננאל חדד - משפיע
- כללי
- הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים בגמרא לגירסא, שו"ע ומשיב בסדר גמרא לגירסא
- הרב שמעון גופין - עורך המבחנים בגמרא לגירסא ומשיב בסדר גמרא לגירסא
- הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'
- הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר גמרא לגירסא
- הרב יהודה בן חיים - מזכיר ההנהלה הרוחנית
- ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה
- ר' שמעון ישעיהו - מנהל המטבח
- ר' שניאור זלמן מחפוץ - מדריך
- ר' אהרון מיראשווילי - מדריך
- ר' ציון אמיתי - מדריך
צוות בעבר
- ר' יעקב בלינוב
- ר' משה דובער הלוי הבר
- ר' יעקב זכריה קטן
- הרב יצחק אהרן אקסלרוד
- הרב אליעזר ברוד
- הרב אהרון כהן
- הרב מנחם מענדל חפר
- הרב משה הבר
- הרב מרדכי שניאור
- הרב זושא פוזנר
- הרב חיים אשכנזי
- הרב זאב וולף סגל
- הרב מנחם יעקב רייניץ
- הרב ישראל משה דירינפלד
- הרב אריה יצחק מלכיאלי
ראו גם
לקריאה נוספת
- זושא וולף, ימי תמימים - ארכיון הישיבה, תשס"ד-תשע"ב.
- זושא וולף, דובר שלום - קורות חייו של הרב שלום דובער וולף ממנהלי הישיבה, תשס"ט.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - על ייסוד הישיבה, תשע"ב.
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - קורות חייו של הרב זושא וילימובסקי, ממייסדי הישיבה.
קישורים חיצונים
