תהלים צ"א

תהלים צא יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן
א: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: ב: אֹמַר לַ-ה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ: ג: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: ד: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת־כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: ה: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: ו: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: ז: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: ח: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: ט: כִּי־אַתָּה ה' מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: י: לֹא־תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא־יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: יא: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל־דְּרָכֶיךָ: יב: עַל־כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן־תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: יג: עַל־שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: יד: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: טו: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: טז: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי:

"יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן" הוא מזמור צ"א (הפרק ה-91) בספר התהלים. הוא נאמר פעמים רבות, ויש בו סגולה לשמירה מן המזיקים. מזמור זה מכונה גם "שיר של פגעים" על שמירתו מפגעים רעים.

חיבורו

במזמור זה לא הוזכר שם מחברו. יש מפרשים שמשה רבינו אמרו כשבירך את שבט לוי סמוך למיתתו (על שם ששבט לוי יושב בצל העזרה של בית המקדש.

ויש מפרשים, שמשה אמר אותו כשעלה להר סיני (כש"ישב בסתר עליון") כדי להישמר מהמזיקים.

מזמור זה גם אמרו, דוד המלך ובת שבע, כשברכו את שלמה המלך ביום המלכתו.

וגם אמה של רבקה אמנו ברכתה במזמור זה לפני נישואיה עם יצחק אבינו.

תכנו

במזמור זה קורא המשורר לכל בני אדם לחסות תחת כנפי השכינה, ואז לא תשלוט בהם כל רעה, פחד, ומזיקים.

אמירתו וסגולותיו

מזמור נאמר פעמים רבות, כשרובם לשמירה מן המזיקים.

• בקריאת שמע שעל המיטה אומרים את החלק הראשון של מזמור זה (עד סוף פסוק ט'), לשמירה מן המזיקים.
• במוצאי שבת, בתפילת ערבית לפני עלינו לשבח, אומרים את כל מזמור זה לשמירה בכל השבוע
• בהלוית המת, אומרים מזמור זה שבע פעמים, בשביל לשמר את המת מן המזיקים^{[דרוש מקור]}

בחסידות חב"ד

בשנת תשנ"ג היה זה פרק התהלים שהרבי אמר (לפי מספר שנותיו) החל מי"א ניסן, לרגל זה הולחן הניגון אורך ימים שהם המילים מהפסוק האחרון של המזמור: "אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי".

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ==הערות שוליים==