תומכי תמימים נתניה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←המבנה החדש: עדכון) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
=== המבנה החדש === | === המבנה החדש === | ||
בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש. | בשנת [[תשע"ב]] החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך ל[[תלמוד תורה]], מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים [[תשע"ג]]. בשנת [[תשע"ה]] החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת [[תשע"ז]] התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו. | ||
[[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]] | [[קובץ:בניין הישיבה החדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|בניין הישיבה החדש]] | ||
גרסה מ־22:03, 28 באוגוסט 2017
| תורת מנחם | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]לוגו הישיבה | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ד |
| מיקום | נתניה |
| ראש הישיבה | הרב משה אורנשטיין, מייסד הישיבה |
| מנהל גשמי | ר' משה טרעגער . בעבר: ר' אמנון פרידמן, ר' אפרים חגג' |
| מספר תלמידים | 120 |
| ספר פלפולים | מנחת התמימים, תפארת מלך |
| קובץ הערות | שיח תמים, אב מלך, הגדת מלך |
ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא.
הקמת הישיבה
ישיבת תומכי תמימים בנתניה, נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.
לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב, בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותם של הרב משה נפתלין והרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.
מבנה הישיבה
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[1]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בה' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, בפעם הזאת היה הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ, אך כעבור שלוש שנים בשנת תשע"ז נאלצה הישיבה לעבור משם - עקב העברת בעלות של הבנין - ומשם עוברים ל'שכונת דורה' בו ילמדו בבניין הזאל והכיתות החדש.
המבנה החדש
בשנת תשע"ב החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך לתלמוד תורה, מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים תשע"ג. בשנת תשע"ה החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל, בשנת תשע"ז התקיים חנוכת הבית לזאל החדש ובתחילת שנת הלימודים נכנסו תלמידי הישיבה ללמוד בו.
נכון לשנת תשע"ז מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.
מבצע תורה
בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי[2] וכן סוגיות בתורת החסידות.
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים[3].
ספרי הערות ופלפולים
בשונה מהנהוג בישיבות קטנות בעולם שלא להוציא - ספרים, ישיבה זו כבר הוציאה כמה וכמה ספרי הערות ופלפולים במהלך השנים:
- ספר הערות ופלפולים - מנחת התמימים.
- ספר הערות - אב מלך במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
- ספר הערות - הגדת מלך המבצע תורה שהחל בראשית קיץ תשע"ה, כלל 4 חלקים, כשאחד מהם הוא: לימוד ההגדה של הרבי לרגל מלאות 70 שנה להוצאתה בפעם הראשונה. עם סיומו של המבצע, הוציאה הישיבה ספר עם הערות וחידושים של הבחורים על ההגדה, שנקרא בשם "הגדת מלך"[4].
- ספר הערות ופלפולים. - תפארת מלך
צוות הישיבה
- ראש הישיבה: הרב משה אורנשטיין.
- משגיח: הרב יצחק גנדל.
- הרב שלמה רוזנבלט - משפיע שיעור א'
- הרב לוי סגל - משפיע שיעור א'
- הרב נחום בורביץ - משפיע שיעור ב'
- הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג' - משפיע ראשי
- הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - משפיע שיעור ג'
- הרב שמעיה העכט - ר"מ שיעור א'
- הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור א'
- הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
- הרב ישראל אלפנביין - ר"מ שיעור ג'
- הרב התמים מנחם מענדל אורנשטיין - ר"מ שיעור ג'
- הרב דניאל קהלני
- הרב דניאל מוסטר
- צוות הישיבה בעבר
- הרב משה שילת - משפיע בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד תשס"ג).
- הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת תשע"א).
- הרב בנימין זאב גנדל - משפיע (כיהן בתפקיד עד שנת - תשע"ג וכיום משגיח ב"תומכי תמימים (נצרת עילית)]] קטנה").
- הרב אמנון פרידמן - מנהל הישיבה עד לשנת תשע"ד
קישורים חיצוניים
- ספר פלפולים מנחת התמימים - אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
- ↑ כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.
- ↑ צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים - באתר חב"ד אינפו.
- ↑ הספר להורדה
.