תומכי תמימים נתניה: הבדלים בין גרסאות בדף
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
===ספר הערות - אב מלך=== | ===ספר הערות - אב מלך=== | ||
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים | במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת [[תשע"ד]] כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]], בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו. | ||
===ספר הערות -הגדת מלך=== | ===ספר הערות -הגדת מלך=== | ||
גרסה מ־23:11, 20 באפריל 2016
| תורת מנחם | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]לוגו הישיבה | |
| אפיון | ישיבה קטנה |
| תאריך יסוד | אלול תשנ"ד |
| מיקום | נתניה |
| ראש הישיבה | הרב משה אורנשטיין, מייסד הישיבה |
| משגיח ראשי | הרב יצחק גנדל |
| משפיע ראשי | הרב ששון גבאי |
| מנהל גשמי | ר' אפרים חגג'. בעבר: ר' אמנון פרידמן |
| מספר תלמידים | 120 |
| ספר פלפולים | מנחת התמימים |
| קובץ הערות | שיח תמים, אב מלך |
ישיבת תומכי תמימים נתניה היא ישיבה קטנה לצעירים, המונה כ-120 תלמידים ונחשבת לישיבה ברמה גבוהה. הישיבה עומדת בראשות הרב משה אורנשטיין, ותחת מוסדות חב"ד בנתניה בראשות השליח הרב מנחם וולפא.
הקמת הישיבה
ישיבת תומכי תמימים בנתניה, נפתחה בחודש אלול שנת תשנ"ד.
לאחר השיחה של הרבי בהושענא רבה בשנת תשנ"ב, בה ביקש הרבי להקים ישיבות 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, על דרך הדפסת התניא, כתב השליח בנתניה הרב מנחם וולפא, לרבי, כי הוא מקבל על עצמו להקים ישיבה. הרב וולפא קיבל תשובה של הסכמה וברכה על הקמת הישיבה. הישיבה עצמה נפתחה רק שלוש שנים מאוחר יותר לקראת שנת הלימודים תשנ"ה, בראשותו של הרב משה אורנשטיין שהיה אז אברך צעיר לאחר חתונה.
מבנה הישיבה
בתחילת ימיה של הישיבה השתכנו הבחורים בוילות ששכרה הישיבה. שם גם היה המטבח והזאל.
כעבור שנתיים עברה הישיבה לבניין בית הכנסת של ויז'ניץ בעיר, שם פעלה ישיבה בעבר. בקומת הקרקע של הבניין עוד פעל בית הכנסת, והכניסה לישיבה היה מפתח צדדי. הזאל וחדר האוכל היו בקומה מתחת לקרקע, ובקומה ראשונה ושניה היו חדרי הפנימיה. המבנה לא הלם את צורכי הישיבה, היו חסרים כיתות לימוד, והזאל היה צפוף. בעיה נוספת וחריפה יותר, עזרת הנשים של בית הכנסת הייתה מסדרון מרכזי מחדר המדרגות לחדרי הפנימיה. בשל כך בזמני התפילה בשבתות נאסרה תנועת הבחורים מהאולם למטה לחדריהם.
בשל שלל הבעיות שהיו במבנה, כשנוספו עליהם קשיים כספיים בתשלום השכירות נאלצה הישיבה להתפנות, ובתחילת שנת הלימודים תש"ע עברה למתחם 'לנ"י' שבמרכז העיר. המתחם החדש כלל פנימיה גדולה, כיתות לימוד, חצר ומבנה גדול מרווח.
כעבור שלש שנים בי"ג אלול תשע"ב נאלצה הישיבה להתפנות גם משם, ובמשך חצי שנה לא היה מבנה קבע לישיבה[1]. הישיבה נדדה ממקום למקום, כשבחלק מהזמן שכנו בבית מלון גלי צאנז והמלך כורש או ישנו בכיתות הלימודים. בחודש כסלו נבנו קראוונים ליד בנין הכיתות החדש, אך בי"ט כסלו קיבלה הישיבה צו פינוי ואחרי שהפסידה במשפט בה' טבת נאלצה להתפנות מהקראוונים, ורוב הבחורים עברו לישון בביתם של צוות הישיבה וחסידי קהילת חב"ד נתניה. רק באמצע החורף בכ"ד טבת תשע"ג תמו הנדודים והישיבה נכנסה לקמפוס "בית שמואל" בחדרה. עקב בעיות באישורי העיריה למבנה בחדרה, עם סיום זמן חורף תשע"ד עזבה הישיבה את חדרה ונכנסה בד' אייר למבנה בית הכנסת ויז'ניץ שבנתניה בו שכנה החל משנתה השלישית. בשונה מהפעם הקודמת, כעת מוקם הזאל בבית הכנסת הגדול של ויז'ניץ, כמו כן נפתרו שאר הבעיות שהקשו על הישיבה בפעם הקודמת בה נשכר המבנה מויז'ניץ.
המבנה החדש
בשנת תשע"ב החלה הנהלת הישיבה בבניית קמפוס חדש לישיבה, בסמוך לתלמוד תורה, מה שעתיד להיקרא "קריית החינוך חב"ד נתניה". בניין הכיתות הושלם לקראת שנת הלימודים תשע"ג. בשנת תשע"ה החלו בבניית בנין הפנימיה והזאל.
נכון לשנת תשע"ה מונה הישיבה כמאה ועשרים בחורים.
מבצע תורה
בשנת תש"ע נוסד בישיבה "מבצע תורה" ייחודי, בו לומדים התלמידים סוגיות נבחרות מספרי ראשונים ואחרונים המוזכרים ומבוארים בתורתו של הרבי[2] וכן סוגיות בתורת החסידות.
התמימים המצטיינים במבצע - המהווים בדרך כלל את רוב תלמידי הישיבה - משתתפים ב"מסע התמימים", הנערך מידי שנה אל המקומות הקשורים להיסטוריית ליובאוויטש, בפרט בדורות האחרונים[3].
ספר הערות - אב מלך
במסגרת מבצע תורה שהתקיים בישיבה בשנת תשע"ד כתבו קרוב לחמישים מתלמידי הישיבה המשתתפים במבצע, הערות וחידושים בתורתו של רבי לוי יצחק אביו של הרבי, בקשר עם שנת השבעים להסתלקותו.
ספר הערות -הגדת מלך
לכבוד מלאות שבעים שנה להגדה של הרבי, הוציאה ישיבת תות"ל נתניה ספר שכולו מוקדש להערות ופלפולים של התלמידים בהגדת הרבי. הקובץ – כקודמו בסדרה, "אב מלך" (שהוקדש כולו להערות ולפלפולים בתורת רבי לוי יצחק, לרגל מלאות שבעים שנה להסתלקותו) – יצא לאור, במסגרת מבצע "יגיעה בתורה". במסגרת המבצע למדו התמימים, בין היתר, את ההגדה של הרבי ואף נבחנו עליה לעיון. המבצע "יגיעה בתורה" נפתח בראשית הקיץ הקודם (תשע"ה) ונמשך ב'שטורעם' גדול עד ב' ניסן השנה. שיאו של המבצע, מסע התמימים בעקבות ערי ילדותו של הרבי באוקראינה. החיות הרבה שהפיח המבצע המיוחד בלימודים ובאווירה החסידית, אין לתאר במילים.במסגרת זו יצא לכבוד י"א ניסן, הספר המהודר "הגדת מלך",[4]פרי עטם של התמימים, משתתפי המבצע.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה: הרב משה אורנשטיין.
- משגיח: הרב יצחק גנדל.
- הרב שלמה רוזנבלט - משפיע שיעור א' - משפיע ראשי
- הרב נחום בורביץ - משפיע שיעור ב'
- הרב לוי סגל - משפיע שיעור ב'
- הרב ששון גבאי - משפיע שיעור ג'
- הרב שמעיה העכט - ר"מ שיעור א'
- הרב נפתלי מינצברג - ר"מ שיעור ב'
- הרב אריה לייב כהן - ר"מ שיעור ב'
- הרב ישראל אלפנביין - ר"מ שיעור ג'
- הרב דניאל קהלני
- צוות הישיבה בעבר
- הרב משה שילת - משפיע בשיעור ב' בישיבה (כיהן בתפקיד עד תשס"ג).
- הרב שמואל רוז - ר"מ בגירסא (כיהן בתפקיד עד שנת תשע"א).
- הרב בנימין זאב גנדל - משפיע (כיהן בתפקיד בשנים תשע"א - תשע"ג וכיום משפיע ב"ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (נצרת עילית) קטנה").
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דיווח באתר חב"ד אינפו
- ↑ כגון "שב שמעתתא", "אתוון דאורייתא", "מנחת חינוך" ועוד.
- ↑ צרור ידיעות על המסעות לאורך השנים - באתר חב"ד אינפו.
- ↑ [1] הספר להורדה באתר חבד אינפו