תהלים פ"ט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חלונית
-| כותרת = תהילים פ"ט{{ש}}{{כתב קטן|מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי}}
+| ניקוד = כן
-| רוחב = 30%
+| כותרת = תהלים פ"ט{{ש}}מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי
 | תוכן = <poem>
 '''א:''' מַשְׂכִּיל לְאֵיתָן הָאֶזְרָחִי.
@@ שורה 110: / שורה 110: @@
 </poem>
 }}
-'''תהילים פ"ט''' הוא המזמור ה-89 ב[[תהילים|ספר תהילים]], והוא הפרק החותם של 'ספר שלישי' בתהילים.
+'''תהלים פ"ט''' הוא המזמור ה-89 ב[[תהלים|ספר תהלים]], והוא הפרק החותם של 'ספר שלישי' בתהלים.
 המזמור עוסק במלכות בית דוד, בנפילתה, ובבקשה לתקומתה בגאולה השלימה, והוא מהווה מעין יחידה אחת והמשך אחד עם מזמור פ"ח שלפניו{{הערה|שם=הקדמה|התבאר בהרחבה ובאריכות בשיחת ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ז, ח"י אלול תשמ"ו, ליל הושענא רבה תשמ"ח, ועוד, נערך כביאור אחד שלם בהקדמת לקובץ י"א ניסן שנת הפ"ט.}}.
@@ שורה 124: / שורה 124: @@
 המזמור מתחיל בדברי שבח לה', ולאחר מכן מתאונן על אריכות הגלות וביטול מלכות בית דוד.
-ב[[תהילים אוהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "המשורר מאונן ומקונן בהספד מר על החלאים והיסורים שסובלין ישראל בגלות ומזכיר הכל בפרטות".
+ב[[תהלים אהל יוסף יצחק]] מופיע בכותרת המזמור: "המשורר מאונן ומקונן בהספד מר על החלאים והיסורים שסובלין ישראל בגלות ומזכיר הכל בפרטות".
 בחלקו הראשון של המזמור{{הערה|עד פסוק לט.}} מספר המשורר בשבחו של הקב"ה, כפי שהוא מעיד על עצמו: "חסדי השם עולם אשירה", ובחלק השני מקונן על אריכות הגלות. אף שהיה ניתן לחשוב שכל הקדמת השבח היא להגדיל את הטענות שבחלק השני, וכפי שכתב האבן עזרא שאחד מחכמי ספרד היה מדלג על המזמור הזה מפאת הטענות הקשות שכלולות בו כלפי הקב"ה, אך כיון שזהו חלק מהמזמורים של דוד '''נעים''' זמירות ישראל, מוכרחים לומר שכוונת המשורר היא בעיקר לסיום המזמור, להגדיל את ההדגשה שלו על הבטחון העצום שלו שבוודאי למרות הקושי והגלות, תבוא הגאולה במהרה{{הערה|שם=הקדמה}}.
 ==בתפילה==
-הפסוק האחרון במזמור (שחותם גם את 'ספר שלישי' שבתהילים), הוא הפסוק הפותח את ברכת 'ברוך השם לעולם' (שלא נהוגה כיום בהרבה מהנוסחים ולאורך הדורות יצאו עליה עוררין), וכן את הקטע ב[[פסוקי דזמרה]] בין מזמורי התהילים ל[[ויברך דוד]], כפי שכתב האבודרהם שהטעם לכך הוא כיון שבפסוקי דזמרה אומרים את הפרקים האחרונים של סיום התהילים, אומרים את הפסוקים של סיומי הספרים{{הערה|הובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=149 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)] על המקום.}} (פסוק זה גם מסיים את רוב הפרשיות שבזוהר{{הערה|ראו פירוט בקובץ יא ניסן שנת הפ"ט עמוד 105 בהערה, והביאור בזה בגוף השיחה שם.}}, ולעיתים בראשי התיבות 'בילא"ו'.}}.
+הפסוק האחרון במזמור (שחותם גם את 'ספר שלישי' שבתהלים), הוא הפסוק הפותח את ברכת 'ברוך השם לעולם' (שלא נהוגה כיום בהרבה מהנוסחים ולאורך הדורות יצאו עליה עוררין), וכן את הקטע ב[[פסוקי דזמרה]] בין מזמורי התהלים ל[[ויברך דוד]], כפי שכתב האבודרהם שהטעם לכך הוא כיון שבפסוקי דזמרה אומרים את הפרקים האחרונים של סיום התהלים, אומרים את הפסוקים של סיומי הספרים{{הערה|הובא ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=149 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)] על המקום.}} (פסוק זה גם מסיים את רוב הפרשיות שבזוהר{{הערה|ראו פירוט בקובץ יא ניסן שנת הפ"ט עמוד 105 בהערה, והביאור בזה בגוף השיחה שם.}}, ולעיתים בראשי התיבות 'בילא"ו'.}}.
 בנוסף, הפסוק "אשרי העם יודעי תרועה", נאמר לאחר ה[[תקיעת שופר|תקיעות]] בראש השנה על ידי הבעל תוקע, כשהרבי נוהג לומר זאת בנעימה מיוחדת.
@@ שורה 153: / שורה 153: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=109 תצלום המזמור בתהילים אוהל יוסף יצחק]'''
+*'''[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=109 תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק]'''
 *'''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40475&pgnum=1 קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט]''', קה"ת תש"נ
 *'''[https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/67/index.htm יהל אור - פרק פ"ט]'''
@@ שורה 161: / שורה 161: @@
 *[https://chabad.info/wp-content/uploads/2016/07/27-07-2016-00-23-59-song24.mp3 לשמיעת הניגון] מושר על ידי חיילי צבאות ה'
+{{תהלים}}
 {{הערות שוליים}}
-{{תהילים}}
+[[קטגוריה:תהלים|פט]]
-[[קטגוריה:תהלים]]