הפאראד אצל הרבי

הרבי בפאראד בשנת תש"נ

פאראד הן תהלוכות ל"ג בעומר עם הרבי (כשחל ביום ראשון או בשנת הקהל) ליד 770.

היסטוריה

שדרת איסטרן פארקוויי בפאראד ל"ג בעומר (תשמ"ז)

הבמה בתהלוכת ל"ג בעומר תשנ"ג בקראון הייטס, צילום: אלי יונה

תהלוכת ל"ג בעומר תשפ"ג בקראון הייטס

התהלוכות החלו עוד קודם לנשיאותו של הרבי, בתור כינוסים שנתיים לילדים המשתתפים בקביעות בפעילות 'מסיבות שבת'. תהלוכות אלו התקיימו רק בחצר 770, ונועדו להפגין עוצמה יהדות ובכך להעצים את תחושת השייכות של הילדים לערכי היהדות. בכינוסים אלו השתתף הרבי עצמו ונשא דברים בפני הילדים.

בשנים הראשונות התקיימו הכינוסים במועדים שונים, והחל משנת תשט"ז הם החלו להתקיים בקביעות בל"ג בעומר בקביעויות בהן הוא חל בימי ראשון שהינו יום חופשי בבתי הספר העממיים.

תהלוכות אלו נקראות בשם 'פאראד' (מילה באנגלית שתרגומה הוא: מצעד) והן מתקיימות בשדירת איסטרן פארקווי, ובמשך השנים, הם קיבלו אופי מעט שונה, ואורגנו תחת הנהלת שיעורי לימודי הדת וצבאות השם בניו יורק.

משנת תשי"ז, התהלוכה מתקיימת רק כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע, משום שאז אין לימודים בבתי ספר הממשלתיים, כך שהילדים היהודים הלומדים בהם יכולים להשתתף. בשנת תשל"ו ובשנת תשמ"ח התקיים הפאראד לרגל שנת "הקהל", אפי' שלא חל ביום ראשון (אך בפאראד בשנת תשמ"ח הרבי לא השתתף). בשנת תשנ"ב התקיים פאראד כשלא חל ביום ראשון, והרבי שהה במרפסת הקומה השלישית של 770. בשנת תשפ"ג, התקבלה תשובה מהרבי לפני התהלוכה, שהוא יישתתף ב"פאראד".

בשנים האחרונות, הפאראד משודר בשידור חי על ידי ארגון זמן הגאולה, ב"לוויין" ("סאטעלייט"), לכל רחבי תבל.

עד שנת תש"נ הנחה את הפאראד הרב יעקב יהודה הכט, כשלאחר פטירתו מחליף אותו בנו ר' שמעון הכט.

השנים בהם מתקיים הפאראד בהשתתפותו של הרבי בהם נושא שיחת קודש ומעודד את הילדים העוברים לפניו בתהלוכה:

• תשי"ג - פאראד זה היה הכינוס הראשון לילדים בה נוכח הרבי לאחר קבלת הנשיאות, במהלך הפאראד עמד הרבי במרפסת ודיבר, והילדים ישבו למטה בחצר והקשיבו, את השיחות של הרבי תרגם לאנגלית הרב שלמה זלמן הכט. דברי הרבי בפאראד תשי"ג הוכנו כשיחה מיוחדת ומוגהת והופצה בעותקים רבים.

• תשט"ז - בשנה זו התקיים לראשונה הכינוס במתכונת של "פאראד", והשתתפו כאלפיים ילדים. נושא הפאראד היה שמירת השבת. לאחר הפאראד המשיכו הילדים לפארק לפעילות, והרבי הגיע גם לשם בהפתעה, וסקר את פני כל הילדים.

• תשי"ז - החל משנה זו הוחלט לערוך את הפאראד דווקא כשחל ביום ראשון, וכן לייעד את הפאראד במיוחד לילדים הלומדים בבתי ספר לא יהודים, אשר יש להם חופש, רק כאשר חל ביום ראשון, ואכן באותה שנה הגיעו אלפי ילדים שאינם שומרים תורה ומצוות. את הכינוס הנחה הרב יוסף גולדשטיין ואת שיחות הרבי תרגם הרב יעקב יהודה הכט אשר 'ירש' את התפקיד מאחיו.

• תש"כ - בשנה זו היה נראה בתחילה למארגנים, שהפאראד לא יהיה מוצלח מספיק, אך כשיצא הרבי וראה את הילדים, אמר שהכל נראה בסדר, בשנה זו היה דגש מיוחד על ציון 200 שנה להסתלקות הבעל שם טוב.

• תשכ"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, השמועות אומרות שהיה זה בעקבות מחלוקת שפרצה בין מארגני הפאראד.

• תשכ"ו - בשנה זו קיבל הפאראד שדרוג רציני, והוכנה לרבי בימה גבוהה מיוחדת, והשתתפו כחמשת אלפים ילדים.

• תשכ"ז - הפאראד התקיים בימי ערב מלחמת ששת הימים והרבי נשא שיחה פתאומית בה דיבר על המצב הקשה השורר בארץ, וחיזק את הביטחון והאמונה בקב"ה ובכך שהמלחמה בוודאי תסתיים בניצחון לעם ישראל, שיחה שלימים התבררה כנבואה אלוקית. בפאראד השתתפו כ־20.000 ילדים. זו הייתה גם השנה הראשונה שהכינו שני סטענדערים - אחד (גדול) לרבי, ואחד למנחה, ולא כפי שהיה עד אז שבעת התרגום הרבי שליט"א זז לצד.

• תש"ל - בשנה זו דיבר הרבי בפני הילדים כשלושת רבעי השעה. היה זה חידוש גדול כיוון שבתהלוכות בשנים עברו דיבר הרבי עד רבע שעה. גם הפעם הרבי דיבר אליהם רבע שעה ואחר-כך דיבר בארוכה שוב על 'מיהו יהודי', וזו הייתה סיבת אריכות הדברים. בתהלוכה זו גם הוצגו לראשונה פלטפורמות יהדות ("מוצגים") שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול כ"ק אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה.

• תשל"ג - בשנה זו הרבי לא יצא לפאראד, ובשבת גילה הרבי את הסיבה לכך, מכיוון שבאותו זמן התרחש מאורע מסויים של היפך אהבת ישראל. הרבי התבטא על כך ש"אינו יכול לצאת" וש"רבי שמעון בר יוחאי יהיה נוכח ב'פאראד', כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר יהיה נוכח ב'פאראד', ואותי סוגרים בחדר כמו רשב"י במערה!". באותו ל"ג בעומר ראו על הרבי רצינות מיוחדת וכולם הבינו כי אצל הרבי אהבת ישראל היא מעל הכל, כפי שמסופר ביומנים המפורטים שהתפרסמו בשבועון בית משיח ובתשורות, מל"ג בעומר תשל"ג ומהם הזמינים באתר מפתח.

• תשל"ו - באותה שנה ל"ג בעומר לא חל ביום ביום ראשון, אך בהיות שהרבי קרא לשנה זו "שנת החינוך" - התקיימה התהלוכה בשנה זו באמצע השבוע והרבי יצא לתהלוכה כבכל שנה. כמו כן בתהלוכה זו הושקע מאמץ גדול בבניית פלטפורמות יהדות שנסעו על גבי משאיות ענק אל מול אדמו"ר שליט"א, מנהג שהמשיך להתפתח בכל השנים שלאחרי זה. בשנה זו אף היה מתוכנן גשם מוחלט, וכאשר כתבו לרבי העניק הרבי את ברכתו, ובאמת בשעות שלפני הפאראד ירד גשם זלעפות אך ברגע שהרבי יצא לפארארד הפסיק הגשם באחת עד סיום הפאראד, כאשר בכל השכונות הסמוכות ממשיך לרדת גשם כרגיל.

• תש"מ - בשנה זו עורר הרבי לערוך תהלוכות ל"ג בעומר בכל העולם כולו, ואכן מלבד הפאראד בנוכחות הרבי, התארגנו בריכוזים היהודים בעולם תהלוכות מופארות, הפאראד בשנה זו היה מושקע במיוחד, וגם מקומו של הרבי הוכן וקושט בצורה מלכותית מאוד, והרבי היה מאד שבע רצון, במהלך הפאראד נשא הרבי שיחה גם ברוסית, כדי להעבירה ליהודי ברית המועצות.

• תשמ"ג - הרבי נכח בפאראד למעלה מ־3 שעות, ונופף בשלום לכל המוצגים והקבוצות, לאחר התהלוכה, עבר הרבי בדרכו לאוהל ליד הפארק בה שיחקו הילדים.

• תשד"מ - הרבי דיבר למעלה משעה בפאראד, והורה למנחה לתרגם רק את הנקודות, לאחר הפאראד שאל הרב יעקב יהודה הכט את הרבי אם הוא מרוצה, והרבי ענה "מאד!".

• תשמ"ז - מהחידושים של שנה זו, היה, תערוכת מוצגים מיוחדת המתארת את כל גלויות עם ישראל, וניצבה לאורך השדרה. לאחר הפאראד, נסע הרבי לאוהל, ולאחר תפילת ערבית, הודיע שמכיוון שבבוקר לא התקיימה חלוקת דולרים, יתקיים כעת השלמה.

• תשמ"ח - בקשר עם שנת הקהל, המארגנים ביקשו לקיים פאראד, אף על פי של"ג בעומר לא היה ביום ראשון. כשהבין הרב יעקב יהודה הכט שהרבי לא יצא, כתב לרבי שבלי השתתפותו אין סיבה לתהלוכה. הרבי ענה לו שזה "היפך דעת רשב"י", ועדד אותו להמשיך בסידור התהלוכה.

• תש"נ - השנה האחרונה לעת עתה בה נראתה לעיני בשר נוכחות הרבי מלך המשיח שליט"א בתהלוכה. על פי התחזיות היה אמור להיות יום גשום במיוחד, אך בפועל החל הגשם רק כאשר הרבי נכנס ל770. במהלך הפאראד היו מספר מחזות נדירים: כשעברו מול הרבי כ־200 ילדות שנקראו בשם חיה מושקא על שם הרבנית, היו פני הרבי רציניות. כאשר עברו קבוצת ילדים מתופפים והכריזו מול הרבי יחי, הגיב הרבי בתנועת עידוד נדירה בשני ידיו. בסוף הפאראד חילק הרבי מטבע מיוחד שהודפס לרגל הפאראד.

• תשנ"ב - במשך הפאראד (שלא היה ביום ראשון), שהה הרבי בקומה השלישית של "770", ובניגוד לפעמים הקודמות בהן שהה במרפסת הפונה לרחוב יוניון - בגלל כינוס הילדים, שהה בצד הפונה לאיסטערן פארקוויי.

• תשנ"ג - המארגנים סידרו מקום לרבי (עם וילון) בתקווה שהרבי יצא, אך לפועל הרבי לא יצא. במהלך הפאראד נעצרה קבוצת מתופפים - ילדי "אהלי תורה" מול חלונות חדרו של הרבי והכריזו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד".

• תשנ"ז - השנה הראשונה לאחר ג' תמוז תשנ"ד בה התקיימה ה"פאראד". תפילת שחרית הוקדמה כדי שהרבי יוכל להשתתף בפאראד, ואכן הרבי יצא לתהלוכה כשהקהל שרים 'אני מאמין'. במהלך הפאראד ירד גשם שוטף שלא הפריע לניהולה התקין של התהלוכה. בין המוצגים שעברו מול המלך המשיח: 'רכבת הגאולה', 'קבוצה תשנ"ז - שנה תמימה', ועוד.

• תשס"ד - תפילת שחרית הוקדמה לשעה 9 כדי שהרבי יישתתף בפאראד. הרבי נכנס לתהלוכה בשירת "אני מאמין", לאחר התהלוכה צעדו רבבות המשתתפים ל"לונה פארק" מיוחד שהכינו עבור התהלוכה, כמידי שנה.

• תשס"ז - בשעה 11:00 לערך יצא כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ע"ג שטיח אדום אל הבימה שהוכנה מראש. לאחר אמירת שנים-עשר הפסוקים והכרזת יחי אדירה ע"י חיילי צבאות ה', נעמדו כולם בחדרת קודש לשמיעת שיחה מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, ואחרי השיחה החלה התהלוכה לעבור על כביש השירות של איסטערן-פארקוויי, אל מול פני הקודש. תחילה עברו נציגי משטרת ניו-יורק, השמירה וההצלה וטנק מצוות, ובין העוברים אח"כ היו מקהלה איירית שניגנו בכליהם את הניגון "ווי וונט משיח נאו", קבוצה גדולה של אופנוענים, הגנרלים של צבאות ה', וחיילי צבאות ה' מכל מוסדות החינוך. רבים מהמוסדות הקימו מוצג מיוחד, כשהסימן המאחד היה - כיצד במשך כל הדורות התכוננו לקראת הגאולה, החל מהמוצג הראשון של ישיבת "אהלי תורה" - אברהם אבינו, וכלה במוצג של תלמידי ה"קבוצה" מאה"ק המדגים את ימות המשיח והגאולה בפועל - "ונהרו אליו כל הגוים", "תורה חדשה מאתי תצא", "וכתתו חרבותם לאתים", "ומלאה הארץ דעה את ה'". ביוזמת כמה אברכים מהשכונה, הוטס מטוס מיוחד הנושא שלט "Salute to Moshiach" ("הצדיעו למשיח") עם תמונת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. כן נתלו על הבנינים הסמוכים שלטי "Messiah is Here" ("משיח כבר כאן") ודגלי משיח, בנוסף לדגלי משיח קטנים שחולקו לכל הילדים. כן הורמה לאוויר בלון ענק עם הכיתוב "נמצאים כבר בימות המשיח, צריכים רק לפקוח את העיניים". בסיום התהלוכה (בסביבות השעה 2:00) הכריזו ושרו תלמידי התמימים (ואחריהם כל הקהל) את הכרזת הקודש "יחי" אל מול פני הקודש. תפילת מנחה התקיימה במועדה, וכרבע שעה לאחר מכן התקיימה חלוקת הדולרים הקבועה של יום ראשון, לאחר החלוקה נחנך המקוה החדש בקראון הייטס.

• תש"ע - הרבי נכנס לתהלוכה בשעה 11:27 לערך, בשירת "אני מאמין". לפני י"ב הפסוקים והכרזת יחי - אמרו את פרק קל"ג, לזכות הרב שלום רובאשקין. אח"כ, בשעה 11:50 לערך, החלה לעבור התהלוכה. לאור הוראת הרבי אודות הכנת העולם לקבלת פני משיח, כאו"א מהמוצגים ללא יוצא מן הכלל הי' בעניני גאולה ומשיח. הפּאַראַד הסתיים בשעה 1:30 לערך, לאחר כניסת הרבי לחדרו, עם שירת "יחי" אדירה. במשך היום היו מתקנים וכו' בקינגסטון ועמפּאיער כרגיל, והחידוש השנה – "מאהל הגאולה", שבו היו מבחנים וחידונים וכיו"ב בנושא הגאולה ומשיח, נושאי פרסים, והשתתפו בו אלפי ילדים. חלוקת הדולרים כמידי יום ראשון, התקיימה כרבע שעה לערך אחרי תפילת מנחה, עקב ה"פאראד".

• תשע"א - הרבי מלך המשיח נכנס לתהלוכה לפני אמירת י"ב הפסוקים ומאחז"ל, בעת שירת "אני מאמין". כהמשך לשנה הקודמת, כל המוצגים שעברו מול הרבי היו בעניני משיח וגאולה. וכן הוקם גם בשנה זו "מאהל הגאולה".

• תשע"ג - בשנה זו, מקומו של הרבי נבנה כמו בכל "פאראד", אך השביל היה ארוך יותר ובימת הרבי עמדה יותר לכיוון הכביש. הרבי מלך המשיח שליט"א נכנס לפאראד בעת שירת "אני מאמין", בשעה 11:02 לערך, כאשר באוויר מרחף מטוס ועליו נכתב (באנגלית): "הצדיעו לרבי מלך המשיח". לאחר י"ב הפסוקים, הכרזת יחי אדירה ושירת "ווי וואנט משיח נאו" - עברו המוצגים מול הרבי מלך המשיח. בין המוצגים: ילדי ה"אפשערניש", השתלשלות התורה - מלשכת הגזית בביהמ"ק עד בית משיח - 770, נפילת מסך הברזל - הקרמלין שמאחוריו "דגל משיח" ענק, הפצת המעיינות ו"הארמון למלך המשיח" בכפר חב"ד. קבוצת המתופפים, עצרה מול הרבי והכריזה "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

• תשע"ד - כשנה שעברה, מקומו של הרבי נבנה יותר לכיוון הכביש. לאחר שהמנחה הודיע על כניסתו של הרבי מלך המשיח שליט"א, פצחה התזמורת בשירת "אני מאמין". לאחר אמירת י"ב הפסוקים והכרזת יחי אדירה, שרו כולם "ווי וואנט משיח נאו". לאחמ"כ עברו המוצגים, שהראשון שבהם הוא "טנק המבצעים". בין המוצגים שעברו מול הרבי: ילדי ה"אפשערניש", ארמון למלך המשיח, עשרת הדברות, הברכות בעת ראיית פני המלך המשיח, ועוד. במהלך הפאראד, ריחף מעל ראשי הילדים בלון ענק עליו נכתב: "נמצאים בימות המשיח, רק צריכים לפתוח את העיניים" והכרזת "יחי". לאחר כניסת הרבי מלך המשיח שליט"א לחדרו המשיכו התמימים לרקוד "יחי".

• תשע"ז - מעל השלט שליד מקומו של הרבי נכתב "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא". הרבי מלך המשיח שליט"א נכנס בשירת "אני מאמין", ולאחמ"כ התחילו בי"ב הפסוקים. הכריז יחי הת' אברהם פרישמן באוויר ריחף מטוס עליו נכתב: "הצדיעו לרבי מלך המשיח" (באנגלית), עם תמונתו הק' ודגל משיח. הפאראד הסתיים בשירת "שיבנה בית המקדש". במהלך הפאראד אמר המנחה שהי' צפוי לרדת גשם שוטף במהלך הפאראד, ובמקום זאת שרר מזג אוויר נאה במשך כל זמן התהלוכה!

• תשפ"ג - יום קודם התהלוכה אישר הרבי את השתתפותו בפאראד לרגל שנת הקהל - אפי' שזה לא הי' ביום ראשון. לאחר כניסת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ושירת "אני מאמין" עלו הילדים בזה אחר זה להכריז את שתים-עשרה הפסוקים ואת הכרזת הקודש 'יחי אדונינו', ולאחר מכן פתח כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בשיחה קצרה, ובסיום השיחה, הזיז השמש את המיקרופון של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לצד, והחלק המרכזי בפאראד, בו עוברים כל הילדים, החל. תחילה עברו חלק מהמוצגים, ובהמשך צעדו כל הילדים כשהם נעצרים כולם מול הרבי להצדיע ולהכריז את הכרזת הקודש 'יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', אחרונים עברו ילדי ה'חאלקה' על גבי אוטובס שני קומות מיוחד ולאחריו עבר המוצג המרכזי, של תלמידי הקבוצה המסמל את עשרת המבצעים כפי שהם עוברים בשער העיקרי, לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש ולאחריו עברו רכבי ההצלה והשמירה של שכונת המלך, קראון הייטס. לאחר שעברו כל המוצגים, החזיר השמש את המיקרופון של הרבי מלך המשיח שליט"א, ולאחר שלוש שעות בהם שהה עם הקהל, יצא כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לקול שירת הקהל 'יחי אדונינו'.

לקריאה נוספת

• מנחם זיגלבוים, סיפור של חג ל"ג בעומר - פרקים מיוחדים אודות הפאראד אצל הרבי.
• מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גיליונות שנד-שנה, מדור ניצוצי רבי, הוראות ושיחות הרבי בפאראד במשך השנים.

ראו גם

• תהלוכת ל"ג בעומר

קישורים חיצונים

• יומני פאראד אצל הרבי, זמינים באתר מפתח
• גלרייה מרהיבה של ל"ג בעומר עם הרבי מכל שנות הנשיאות, באתר 'לחלוחית גאולתית'