תהלים קכ"ב

תהלים קכב שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי
א: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ: ב: עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם: ג: יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו: ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָ-הּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה': ה: כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד: ו: שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ: ז: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: ח: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: ט: לְמַעַן בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.

"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי " הוא מזמור קכ"ב (הפרק ה-122) בספר תהלים. פרק זה נכלל בתפילת שחרית של שבת והתוכן שלו עוסק בירושלים בבנינה ובעליה לרגל לבית המקדש.

מזמור זה הוא השלישי ב-15 פרקי 'שיר המעלות'.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מהכניסה לשנת הקכ"ב ביום ההולדת ה-121, ועד ליום ההולדת ה-122.

תוכן המזמור

בספר ואני תפלתי שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מופיע בתיאור המזמור שהוא "פיוט נפלא המוקדש לעיר הקודש ירושלים, עיר של יראה ושלום. הוא חובר על ידי דוד ברוח הקודש, כאשר הוא רואה בעיני קודשו את העיר ובית המקדש גדושים בעול רגל שמחים המגיעים מכל שבטי ישראל" (ובתמציתיות יותר בכותרת המזמור שבתהילים אוהל יוסף יצחק: "מספר המשורר משבח ירושלים והניסים שנעשו בירושלים").

הגמרא מבארת כיצד ייתכן שדוד המלך מספר על העלייה לבית המקדש בעוד בימי חייו הוא עדיין לא נבנה, שדוד המלך אמר לפני הקב"ה שהוא שומע בני אדם שאומרים "מתי ימות זקן זה, ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל, ושמחתי", כלומר ששמח על ההשתוקקות של בני ישראל לבית המקדש, על אף שתלו את הדעת בכך שהוא יעבור מן העולם.

גם את המשך המזמור מסבירים חז"ל, שדוד המלך שיבח את הקב"ה שהצלחתו במלחמות הוא בזכות "שערייך ירושלים", בזכות חכמי ישראל שהתאספו בשערי העיר ירושלים ללמוד תורה.

בנוגע לכינוי של ירושלים 'כעיר שחוברה לה יחדיו', מפרשים חז"ל במספר אופנים, הן מצד זה שהיא "עושה את כל ישראל חברים", כשכולם נפגשים בה יחד בעלייתם לרגל, והן כעיר שמחברת את העולם העליון עם העולם הגשמי.

את אמירת המזמור כחלק מתפילת שחרית של שבת תיקן האריז"ל, כשהוא חלק מעשרת המזמורים הנוספים בשבת לפסוקי דזמרה ומזכירים בכך את עשרת הדיברות בזכותם קיים העולם.

הקשר המיוחד בין אמירת המזמור לשבת, היא מכיון שיש שביתה מעניני העולם בעולם שנה נפש, וכמו שירושלים היא שביתה מעניני העולם במקום, כך השבת היא שביתה מעניני העולם בזמן.

ארבעת הפסוקים החותמים את הפרק כתובים בחריזה.

בביאורי תורת החסידות

• ששם עלו שבטים - אף שמקומם של השבטים הוא בעולם הבריאה, בעיתים מזומנות הם 'עולים' בעולם האצילות.
• למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך - הנשמות נקראות 'אחים' ו'רעים' לבחינת זעיר אנפים, ובזכותך עבודתם בתורה ומצוות בעולם הזה, נעשה בחינת 'אדברה', התגלות והשפעה של ה'שלום' שהוא בחינת היסוד בבחינת המלכות ('בך'), ועל ידי זה נעשה גילוי האורות של אצילות בעולמות בריאה יצירה עשיה.
• שאלו שלום ירושלים - עצם ההשתוקקות של בני ישראל לגאולה בכל מקום שהם, למעמד ומצב של 'ירושלים' שענינו הוא שלימות היראה, פועל זה עליהם שעבודתם תהיה בשלווה ובמנוחה, בבחינת 'ישליו אוהביך'.
• אדברה נא שלום בך - במזמור נכפל ארבע פעמים ענין השלום, כיון שבכוחה של ירושלים לאחד את עם ישראל, כפי שהדבר בא לידי ביטוי אף בהלכה שבירושלים כל ישראל מתעלים לדרגת 'חברים' ונאמנים אף על הקודש, וזאת מצד הגילוי שכינה שבבית המקדש, והביטול של היהודים כלפי גילוי אור זה.

ניגונים על הפרק

כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו, לקראת י"א ניסן תשפ"ב חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק.

כמידי שנה ועדת הניגונים ליובאוויטש בררה מתוך 81 הניגונים שהגיעו לידי הועדה, ולבסוף נבחר ברוב קולות הניגון 'שיר המעלות לדוד', שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי ר' יענקי מרטון, והוא עבר מספר הוספות ושינויים.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהילים 'אוהל יוסף יצחק
• יהל אור על תהילים פרק קכ"ב
• [media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2023/03/28-03-2023-10-23-26-5783.pdf קובץ י"א ניסן שנת הקכ"ב]
• נחמי' משה דייטש ושניאור זלמן פרקש, ביאורים על קאפיטל קכ"ב