תהלים קכ"א

תהלים קכא שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים
א: שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: ב: עֶזְרִי מֵעִם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: ג: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: ד: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה: ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: ו: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ז: ה' יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ח: ה' יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

"שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים" הוא מזמור קכ"א (הפרק ה-121) בספר תהלים. פרק זה נכלל בקריאת שמע שעל המיטה, בתפילת שחרית של שבת ובקידוש לבנה, וכן מהווה סגולה ליולדת ולתינוק, ולאור קריאת הרבי נוהגים לתלות אותו בבית בו הם נמצאים.

בשל תוכן המזמור, רבים נוהגים לומר אותו בעת צרה ומצוקה, כתחיה ותפילה לה' שיושיע אותם.

מזמור זה הוא השני ב-15 פרקי 'שיר המעלות', והוא מתייחד בכך שהינו היחיד שפותח ב'שיר למעלות' ולא כמו שאר הפרקים שפותחים בצמד המילים 'שיר המעלות'.

תוכן המזמור

בספר ואני תפלתי שהתוכן שלו היה למראה עיני הרבי, מופיע בתיאור המזמור: "הנושא העיקרי במזמור נפלא זה הוא ההשגחה העליונה רבת החסד".

המזמור מתחלק ל-2 חלקים, והוא כתוב בצורה סימטרית כשבכל אחד מהם ארבעה פסוקים בעלי מספר מילים שווה.

• פסוקים א'-ד': מעין דו שיח הכולל את תיאור מצבו הנואש של המתפלל ובקשתו לתפילה, והתחזקות בטחונו בה' שיגן עליו ויושיע אותו.
• פסוקים ה'-ח': מעין תשובה שעונים למתפלל ומחזקים אותו ששום מאורע לא יפגע בו, וה' ישמור עליו.

שימושים וסגולות

ערך מורחב – קמע ליולדת ולתינוק

בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן, נוהגים לומר את המזמור מידי יום כחלק מסדר קריאת שמע שעל המיטה לקראת סופה, קודם הקטע 'גד גדוד יגודנו', וכמו כן הוא נכלל בברכת קידוש לבנה (ככל הנראה בשל האזכור של השמש והירח).

בנוסף, מיוסד על כתבי האריז"ל, נוהגים לומר מזמור זה עם שלושת המזמורים שאחריו בסדר התפילה בפסוקי דזמרה קודם ברוך שאמר, כשיחד עם שאר המזמורים שמוסיפים, הוא משלים למספר עשר.

בכתבי האריז"ל מבואר שהשינוי 'שיר למעלות' רומז לספירת המלכות, שנקנית ב-30 מעלות, ובמזמור זה נכפל הלשון שמירה שש פעמים כנגד ו' קצוות, ובשבת הוא זמן החיבור של המלכות עם המאציל, בזכות אבות העולם, ובכך מקבלת את כל ההשפעות והברכות ונשמרת מכל רע.

שימוש נוסף של מזמור זה, הוא בקמע ליולדת ולתינוק כסגולה ללידה קלה ושמירה על היולדת והתינוק, ולאור קריאת הרבי, נוהגים לתלות אותו בכל מקום בו הם שוהים.

בתורת החסידות

• אשא עיני אל ההרים - דוד המלך, משורר המזמור, וכן כנסת ישראל - הם בחינת מלכות, ומבקשים לעורר את המידות דעולם האצילות.
• ההרים - האבות הקדושים, וכמו שההר נראה למרחוק וככל שמתקרבים אליו הוא נראה גדול יותר, כך האבות הקדושים ככל ש'מתקרבים' אליהם - נעשים 'גדולים' יותר.
• אשא עיני - תוכן הבטה זו הוא עניין ההסתכלות המעוררת את ההסתכלות העליונה של הקב"ה בכנסת ישראל, היות שבהבטה חזקה יש כח לעורר את מי שבו מסתכלים ש'יחזיר' הבטה, וזהו קשר פנימי שמעוררים מלמטה.
• מאין יבוא עזרי - אין זו רק שאלה, כי אם חלק מהתשובה, שהעזר יבוא מבחינת 'אין', שהוא עתיקא קדישא, שאין שם בחינת שמאל שינגד ויפריע להמשכה זו.
• עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ - הסיבה לכך שעזרי הוא מעם ה', היא כיון שהוא מחדש את הבריאה בכל רגע מחדש, 'עושה שמים וארץ', ממילא פשוט שביכולתו לעזור ליהודי, והחידוש הוא, שהעזר שמגיע מבחינת 'אין' שהוא עתיקא קדישא - חודר עד לגשמיות, בחינת שמים וארץ.
• עושה שמים וארץ - הקב"ה כופה את השמים והארץ שיסייעו ליהודי בעבודת השם שלו.
• לא ינום ולא יישן שומר ישראל - בחינת עתיק, גם המילה 'שומר' רומזת לבחינת המקיף, כנהוג שהשומר עומד ושומר מחוץ לבית ו'מקיף' עליו, וכן הקליפה ש'שומרת' על הפרי ומקיפה אותו.
• ה' צילך - מלבד הפירוש הפשוט שה' שומר ומשגיח על האדם באופן תדיר כמו הצל המלווה אותו, הבעל שם טוב מפרש שהקב"ה גם הוא כמו 'צל' של האדם, ומתנהג בדומה להנהגתו, וכשיהודי עוזר לחברו, הקב"ה עוזר לו, וכשהוא מראה לחבר פנים שמחות, כך גם הקב"ה מראה את עצמו אליו, והבחינה נמשכת לאדם היא בחינת המקיף הגבוה, דוגמת הצל, שאינה יכולה להתלבש בכלים.
• על יד ימינך - השפעה זו נמשכת על ידי בחינת 'אברהם אוהבי', מידת החסד שהיא בחינת ימין.

ניגונים על הפרק

כפי הנוהג שהשתרש במשך השנים לחבר ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א מידי שנה לקראת יום ההולדת בי"א ניסן, עם התחלת אמירת מזמור התהילים האישי המתאים למספר שנותיו, לקראת י"א ניסן תשפ"ב חיברו עשרות חסידים ניגונים שונים על הפרק, כשבשנה זו קיבל הדבר נופך מיוחד בשל ציון היובל המיוחד של 120 שנה להולדת הרבי.

כמידי שנה נבחר ניגון ע"י ועדת הניגונים ליובאוויטש - 'אשא עיני אל ההרים', שחובר על ידי הבעל מנגן החסידי ר' שלום ברוכשטט.

מלבד ניגון זה, התקבלו בין אנ"ש עוד מספר ניגונים על המזמור:

• 'עזרי' - ניגונו של הזמר החסידי ר' אברהם פריד, שהופק כקליפ מיוחד בשיתוף עם האחיינים שלו, לקראת האירוע החגיגי של חסידי חב"ד לקראת י"א ניסן בקראון הייטס.
• 'שיר למעלות' - ניגון שהתאים ר' אלאור ולנר למזמור כמידי שנה, מתוך מטרה להקל על שינון ואמירת פרק התהילים של הרבי על ידי תלמידי מוסדות חב"ד.

קישורים חיצוניים

• קובץ י"א ניסן - שנת הקכ"א, ביאורי המפרשים מתוך תהילים 'יהל אור', ולקט ביאורי רבותינו נשיאינו על הפרק