קמע ליולדת ולתינוק
קמע ללידה קלה ולהגנה על היולדת והיילוד, הוא נייר מודפס הכולל את פרק קכ"א בתהילים, עם צירופי אותיות של פסוקים ושמות מלאכים אותו יש להניח בבית היולדת ובסמיכות ליולדת ולתינוק, כסגולה ללידה קלה, ולתוספת שמירה והגנה מעין הרע ורוחות רעות.
הוראת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ז קרא הרבי[1] לחדש את מנהג ישראל לתלות בבית היולדת דף עם שמות ופסוקי "שיר המעלות" וכדומה[2], כסגולה ללידה קלה, וכן לשמירה על היולדת והתינוק בתקופה שלאחריה.
הרבי הורה לתלות דף "שיר המעלות" גם בחדר הלידה וגם בבית שבו מתגוררים היולדת והתינוק.
לאור קריאת הרבי, הופקו על ידי חסידי חב"ד דפים שונים עם עיצוב מחודש של 'שיר המעלות' ושמות המלאכים הנפוצים במנהג ישראל לצרף לקמע זה, ובמרכזי חב"ד ברחבי העולם ניתן להשיג זאת הן ככרטיסים קטנים לתליה על העגלה ובמיטת התינוק, והן בפורמט המתאים לתליה על הקיר.
עיצוב הקמע[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם היוודע דבר ההוראה של הרבי, ניגשו אנשי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש אל הרב מרדכי שמואל אשכנזי עם מספר דפי סגולות ללידה קלה שהצילחו להשיג, ובקשו שיכריע אלו אלמנטים וכיתובים להעתיק מתוך הדפים, והרב אשכנזי הביא לו את הדף שנהגו במשפחתו להשתמש על פי המסורת שהוחזקה אצלם.
אנשי צא"ח פנו אל אמן היודאיקה ר' רפאל אבקסיס שיצייר ויעצב את הדף על פי הוראותיו של הרב אשכנזי, ושיגרו זאת אל הרבי שהתעניין ושאל שאלות שונות אודות הדף, ולאחר שקיבל הרבי את המידע אודות השתלשלות הענינים, הגיב ואמר: "לזה כוונתי, ותשואות חן"[3].
הקמע המעוצב ומופץ על ידי צא"ח שהיה למראה עיני הרבי, כולל ציור של שופר ומנורת המקדש, כאשר המנורה מצויירת עם קנים מלוכסנים, כפי שהרבי עורר והדגיש, וכן מסגרת עיטורים המורכבת מעלים וענפי רימונים, לאורכם משולבים כדים, ציפורים, דגים[4], וכינורו של דוד המלך.
בכותרת הקמע, מופיע ציור של שני לוחות הברית שראשם מרובע, כפי שהרבי עורר והדגיש, מהם יוצאות 'קרניים' של אור המופץ לכל רחבי תבל.
תוכן הקמע[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כותרת הקמע - למזל טוב, בשם ה' אלוקי ישראל א-ל גדול ונורא[5].
- מזמור קכ"א בתהילים - מזמור העוסק כולו בשמירה הגנה והצלה: "מאין יבוא עזרי - עזרי מהם ה' עושה שמים וארץ . . לא ינום ולא יישן שומר ישראל . . ה' ישמורך מכל רע . . מעתה ועד עולם".
- ש-ד-י קרע שטן - השם הקדוש הוא ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל, ונהוג לכתוב אותו גם על מזוזות הפתח לשמירה הגנה והצלה, והתיבות 'קרע שטן' הם גם הראשי תיבות של השורה השניה בתפילת אנא בכח, וחלק מהשם המפורש בן ה-42 אותיות[6].
- אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה - פנימה - בתיבה זו מופיעים ארבעה זוגות, כל זוג בשורה בפני עצמו, ותחתם במודגש התיבה 'פנימה', כלומר שרק להם תהיה הרשות להיכנס ולהתייחד בתוך הבית, זאת בנויגוד לשמות המלאכים הרעים והשדים המופיעים מחוץ לתיבה זו עם הסיומת 'וכת דיליה - חוץ', כלומר שהם יישארו בחוץ ולא תינתן להם הרשות להיכנס ולהזיק.
- מְכַשֵּׁפָ֖ה לֹ֥א תְחַיֶּֽה - מחוץ לתיבה מופיעים כל הצירופים האפשריים של תיבות הפסוק[7].
- סיני וסנסיני וסמנגלוף - בצד ימין של התיבה מופיעים שמות שלושת המלאכים השומרים על האדם מפני השדה לילית[8].
- לילית וכת דילה - חוץ, השדה לילית וכל ה'כת' שלה - המלאכים המקטרגים והמזיקים, יוותרו בחוץ ולא יזיקו[9].
- לתמלמיי כמיללבד לתארוליב - ראשי תיבות של שלושת הפסוקים בתהילים[10]: "לֹֽא־תִ֭ירָא מִפַּ֣חַד לָ֑יְלָה מֵ֝חֵ֗ץ יָע֥וּף יוֹמָֽם׃ כִּ֣י מַ֭לְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּ֑ךְ לִ֝שְׁמׇרְךָ֗ בְּכׇל־דְּרָכֶֽיךָ׃ לֹא־תְאֻנֶּ֣ה אֵלֶ֣יךָ רָעָ֑ה וְ֝נֶ֗גַע לֹא־יִקְרַ֥ב בְּאׇהֳלֶֽךָ".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שיחת הרבי על תליית 'שיר המעלות' בבית היולדת והתינוק ובבית הרפואה
- הדפס עתיק של קמע ליולדת (א) • (ב) • (ג) • (ד), בארכיון ספריית ליובאוויטש
| הריון ולידה | ||
|---|---|---|
| פרו ורבו · תכנון המשפחה · עיבור · הריון · עיבור ולידת הנשמה · הפלה · ירידת הנשמה לגוף · לידה · קמע ליולדת ולתינוק · קריאת שם · שלום זכר · ליל הברית · ברית מילה · פדיון הבן · מכון פוע"ה · שפרה ופועה · אות בספר התורה לילדי ישראל | ||
הערות שוליים
- ↑ קדם לכך בקשה ששלח לרבי ר' מרדכי גולדשמיד שאחותו (למשפחת נוסבכר) ילדה תאומים יומיים קודם לכן, בי"ז כסלו, וכיון שהיתה זו לידה מוקדמת - הם היו נתונים בסכנה בריאותית. במקביל, לקחו בני המשפחה מהרב מרדכי שמואל אשכנזי דפי שיר המעלות שהיו מחזיקים אצל היולדת על פי מסורת משפחתית, ואכן בצורה מעוררת השתאות התאומים הבריאו ויצאו ממצב סכנה.
- ↑ ראו לדוגמא בספר בחיבור 'שימוש תהילים' מתקופת הרמב"ן, שמציע את פרק א' כסגולה לאשה בהריון, ואת מזמור קכ"ו כסגולה לשמירה על היולדת ([blog.nli.org.il/sodot-psalms/ בלוג הספריה הלאומית].
- ↑ 'הרב אשכנזי' עמוד 475. וראו לעיל בהערה הראשונה בפסקה 'הוראות הרבי'.
- ↑ המהווים סימן לדבר שעין הרע לא שולטת בו (ברכות נה, ב: "ר' יוסי בר' חנינא אמר מהכא (בראשית מח, טז) וידגו לרוב בקרב הארץ מה דגים שבים מים מכסים עליהם ואין עין רעה שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין רעה שולטת בהם"), וכן סמל לפריה ורביה (כפי שנאמר בברכת יעקב למנסה ואפרים: "וידגו לרוב בקרב הארץ", וכפי שפירש שם רש"י: "וְיִדְגּוּ – כַּדָּגִים הַלָּלוּ, שֶׁפָּרִים וְרָבִים, וְאֵין עַיִן הָרָע שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם (בראשית רבה צז, ג; ברכות כ, א)).
- ↑ שני חלק המשפט מבוססים על פסוקים שמשמעותם הוא בטחון בה' ואי-חשש מאויבים ומקטרגים: ההתחלה מבוססת על לשון הפסוק בדברי דוד לגליית הפשתי: "וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֔י אַתָּה֙ בָּ֣א אֵלַ֔י בְּחֶ֖רֶב וּבַחֲנִ֣ית וּבְכִיד֑וֹן וְאָנֹכִ֣י בָֽא־אֵלֶ֗יךָ בְּשֵׁם֙ ה' צְבָא֔וֹת אלוקי מַעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר חֵרַֽפְתָּ", והסיום הוא מלשון הפסוק דברים ז, כא: "לא תערוץ מפניהם כי ה' אלוקיך בקרבך א-ל גדול ונורא".
- ↑ בחלק מהקמעות, נהוג לכתוב את כל ה'אנא בכח'. שורה זו היא גם כנגד ספירת הגבורה.
- ↑ שמות כב, יז.: מכשפה לא תחיה // תחיה מכשפה לא // לא תחיה מכשפה // תחיה לא מכשפה // מכשפה תחיה לא // לא מכשפה תחיה.
- ↑ על פי הסיפור המובא במדרש 'אלפא ביתא דבן סירא' שלילית מאסה באדם הראשון וברחה ממנו לים סוף וחברה לאשמדאי מלך השדים. לאחר שאדם התפלל לה', נשלחו מלאכים אלו להחזיר את לילית, ולאחר שלא הצליחו לשכנע אותה לחזור, כיון שטענה שלאחר שחברה לאשמדאי אסורה היא לחזור לבעלה הראשון, עזבו אותה המלאכים אך השביעו אותה שלא תפגע בצאצאיו של אדם הראשון לרעה אם תראה קמע שעליו כתובים שמותיהם (אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, אלפא ביתא אחרת לבן סירא לד, ה, ושם בסיום הסיפור: "ולכך אנו כותבים שמותם בקמיע של נערים קטנים ורואה אותם וזוכרת השבועה ומתרפא הילד"). וראו עוד בהערה הבאה.
- ↑ ראו בהערה הקודמת, וכן בזוהר חלק ג, עז א: "לְלִילִית קַדְמִיתָא . . נַפְקַת לְעָלְמָא, וּבַעְיָא רַבְיָיהָא, וְחָמַת רַבְיֵי בְּנֵי נָשָׁא, וְאִתְדַּבְּקַת בְּהוּ, לְקָטְלָא לְהוּ, וּלְאִשְׁתְּאֲבָא בְּרוּחַיְיהוּ דְּרַבְיֵי בְּנֵי נָשָׁא וְהִיא אַזְלַת בְּהַהוּא רוּחָא, וְאִזְדַמְּנָן תַּמָּן ג' רוּחִין קַדִּישִׁין, וְטָאסִין קַמָּהּ, וְנַטְלִין הַהוּא רוּחָא מִנָּהּ, וּמַנִיחִין לֵיהּ קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְתַמָּן מִתְגַּלְּפֵי קַמֵּיהּ . . אִי אִשְׁתְּכַח בַּר נָשׁ קַדִּישָׁא, לָא מִסְתָּפֵי מִינָּהּ, דִּכְדֵין זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין ג' מַלְאֲכִין קַדִּישִׁין דְּאַמָרָן, וְנַטְרִין לֵיהּ לְהַהוּא רַבְיָיא, וְהִיא לָא יַכְלָא לְאַבְאָשָׁא לֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים צא) לֹא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. מַאי טַעֲמָא לֹא תְאוּנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה. בְּגִין כִּי מַלְאָכָיו יְצַוְּה לָּךְ, וּכְתִיב (תהלים צ) כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ. (=לִילִית הָרִאשׁוֹנָה . . יוֹצֵאת לָעוֹלָם וְרוֹצָה תִינוֹקוֹתֶיהָ. וְרוֹאָה תִינוֹקוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְנִדְבֶּקֶת לָהֶם לַהֲרֹג אוֹתָם, וּלְהִשָּׁאֵב לְרוּחוֹת תִּינוֹקוֹת בְּנֵי הָאָדָם, וְהוֹלֶכֶת עִם אוֹתָהּ הָרוּחַ, וּמִזְדַּמְּנִים שָׁם שָׁלֹשׁ רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְטָסִים לְפָנֶיהָ, וְנוֹטְלִים מִמֶּנָּה אוֹתָהּ הָרוּחַ, וּמַנִּיחִים אוֹתָהּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְשָׁם נֶחְקָקִים (לומדים) לְפָנָיו . . אִם נִמְצָא אָדָם קָדוֹשׁ, לֹא פוֹחֵד מִמֶּנָּה, שֶׁאָז מַזְמִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אוֹתָם שְׁלֹשֶׁת הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאָמַרְנוּ, וְשׁוֹמְרִים אֶת אוֹתוֹ הַתִּינוֹק, וְהִיא לֹא יְכוֹלָה לְהָרַע לוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךְ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךְ. מָה הַטַּעַם לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךְ רָעָה? מִשּׁוּם שֶׁכִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ. וְכָתוּב כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ).
- ↑ צא, ה-יא-י.