הריון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הריון הוא תקופה של תשעה חודשים (כ-40 שבועות) בהם נוצר העובר בבטן אימו, מתפתח וגדל עד הלידה.

הנהגתם של ההורים בעת ההריון משפיעה על התינוק ועל נפשו[1], ובזמן זה יש להוסיף בהידור בתורה ובמצוות[2]. ישנם הנהגות מיוחדות לזמן ההריון בפן הרוחני, בנוסף לפן הגשמי הכולל בדיקות וזהירויות שונות.

הלכות והנהגות[עריכה]

זהירויות והנהגות שונות[עריכה]

בזמן ההריון האשה צריכה להיזהר שלא להרים משא כבד[3], שלא לרוץ ריצה בלתי רגילה ולא לדרוך במקום שנפלו בו ציפורניים, מחשש להפלה[4].

בין ההוראות לנשים בהריון באגרותיו של הרבי ניתן למנות[5]: הקפדה על הוראות הרופאים בנוגע לענייני האכילה ושתיה, טרחה יתירה וכדומה[6]. בדיקת המזוזות בבית הזוג[7]. נתינת צדקה במספר ח"י לפני הדלקת נרות שבת יום טוב לקופת רבי מאיר בעל הנס[8]. בנוגע לבעל הורה הרבי על שמירת שיעור התהלים היומי כפי שחלק לימי החודש ועוד.

יש הנמנעות בעת ההריון מביקור בגן חיות, כדי להימנע מראיינת בעלי חיים טמאים[9]. יש הנוהגות לא להשתתף בהלוויה ולא ללכת לבית הקברות, ובעת הצורך, לקרובי משפחה בקרבה ראשונה, שלא לעמוד בארבע אמות של הקבר[10].

כמו כן, יש הנוהגות שלא להיות "קוואטער" בעת ההריון, וכן לא להיות שושבינה בליווי כלה לחופתה[11].

הלכות ומנהגי חב"ד[עריכה]

  • בשלושת החודשים הראשונים מעלימים את דבר ההריון לגמרי ולא מספרים אפילו לבני המשפחה הקרובים ביותר[12] אך כמובן שלרופא צריכים לספר[13]. חסידים נוהגים לכתוב לרבי את הבשורה הטובה ולבקש ברכה מייד כשנודע על ההריון[14].
  • עד החודש החמישי משתדלים לשמור את הדבר בצנעה, ולא בפרסום, אך ניתן לספר לקרובים ביותר[12].
  • פתיחת הארון לקריאת התורה, מבלי בליטות[15].
  • בקריאת שמע שעל המיטה, לפני ברכת המפיל, יאמר הבעל את מזמור כ' בתהילים, וכשיגמור את המזמור יחזור עוד הפעם על הפסוק השני: "יענך ה' גו"'[16].
  • לאשה מעוברת נוהגים לקחת לכפרות שלושה: שתי תרנגולות ותרנגול אחד זכר[17].
  • בתעניות ציבור, אשה מעוברת אף אם אינה מצטערת, אינה מחוייבת להתענות. למעט תשעה באב[18] ויום הכיפורים[19].
  • באופן כללי יש להימנע מכל הבדיקות שאינם לצורך. אך יש בדיקות שכן מומלצות ולכן יש צורך להיות בקשר עם רב שמכיר את הנושא ומכיר את הזוג[20].

ראו גם[עריכה]


הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערות שוליים

  1. התוועדויות תשמ"ב חב"ד עמ' 2190.
  2. ספר השיחות תשמ"ז ח"א עמ' 146 הערה 6.
  3. ראה אגרות קודש חי"א עמ' רעח.
  4. שו"ע אדה"ז או"ח רס, ד.
  5. אגרות קודש ח"ו עמ' קד. וראה באג"ק ח"ה עמ' רכא.
  6. אגרות קודש חלק טו, עמוד קסה. היכל מנחם חלק ב, עמוד נא. חלק ג, עמוד קצ. ובנוגע לשלילת הבדיקות הפנימיות – פשוט שהכוונה לימי ההריון ולא לעת הלידה, או לפניה ואו אחריה.
  7. היכל מנחם חלק ג, עמוד קצא. ועוד.
  8. אגרות קודש חלק כ, עמוד ר. ועוד.
  9. ע"פ התוועדויות תש"נ ח"ג עמ' 180.
  10. קונטרס 'הקיצו ורננו שוכני עפר' להרב גרליק עמ' 54 ע"פ הוראת הרבי.
  11. לקוטי שיחות חלק כב, עמוד 56.
  12. 12.0 12.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד רפד.
  13. אגרות קודש ח"ח עמ' רט.
  14. אגרות קודש ח"ה עמ' ר"כ, חוסן ישועות עמ' פ"ח.
  15. עבודת הקודש מהחיד"א ס"ג, ס"ד. רפאל המלאך מערכת מעוברת. באגרות קודש חלק ז עמוד קח מובא מנהג זה, אולם שם לא כתוב שמדובר רק בחודש התשיעי להריון (ייתכן כי הסיבה לכך הינה שהמענה נכתב למי שאשתו היתה בחודש התשיעי), ובאגרות קודש חלק ו, עמוד כז, מובא המנהג "במענה על הודעתו אשר זוגתו תחי' נכנסה בחודש התשיעי". בחוברת "מנהגי חב"ד בענייני הריון כו'" לא הובא מנהג זה, ויש אומרים שהרבי מחק והורה להשמיט את המנהג.
  16. אגרות קודש חלק ה, עמוד קה. חלק ו, עמוד קד. ובחוסן ישועות ח"א עמ' צ' הערה 4 כתב על חלק הוראה זו שישנו מענה מהרבי "שלא נוהגים כן עכשיו, ולא לפרסם זה", וייתכן שהורה זו היא הוראה פרטית.
  17. שו"ע אדה"ז או"ח תרה, ג.
  18. רמ"א או"ח סימן תק"נ ס"א.
  19. שו"ע אדה"ז או"ח תריז, א.
  20. מענה באתר סמס לרב ע"פ שערי הלכה ומנהג ח"ד עמ' ל"ח, "להמנע עד כמה שאפשר מבדיקה פנימית".