תומכי תמימים מגדל העמק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 90: שורה 90:
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת באותה מתכונת כמו בטבריה. בעיר קריית אתא.
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"א]] פתחה הישיבה מסגרת נוספת באותה מתכונת כמו בטבריה. בעיר קריית אתא.


את הישיבה מנהל רב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]] והמשיב הוא הרב יצחק שמחה מקובצקי.
את הישיבה מנהל רב העיר הרב [[שלמה חיים דיסקין]], ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב [[שלמה חיים פלדמן]] והמשיב הוא הרב [[יצחק שמחה מקובצקי]].


השיעור הראשון בישיבה החדשה מונה 16 בחורים.
השיעור הראשון בישיבה החדשה מונה 16 בחורים.

גרסה מ־12:31, 23 באוקטובר 2020

תומכי תמימים מגדל העמק
[[קובץ:|250px]]
מבנה הישיבה החדש לצד המבנה הישן המשמש את מחלקת אור מנחם
אפיון ישיבה גדולה
תאריך יסוד אלול תשל"ז
מיקום מגדל העמק
מייסד הרב יצחק דוד גרוסמן
ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג
מנהל גשמי הרב לוי וילימובסקי
מספר תלמידים 250 (כולל סניפים)
ספר פלפולים מגדל דוד
קובץ הערות מגדל דוד

ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק הינה ישיבה גדולה שנוסדה בחודש אלול תשל"ז, ונכון לשנת תש"פ לומדים בה ובסניפיה כמאתים וחמישים תלמידים.

היסטוריה

הישיבה נוסדה באלול תשל"ז על-ידי מוסדות 'מגדל אור', בראשות הרב יצחק דוד גרוסמן, שביקש ליצור המשך לישיבתו הקטנה ע"י ישיבה גדולה, בהתייעצות עם אביו ר' ישראל גרוסמן הוא החליט שהדרך היחידה לפעול שהתלמידים ישארו יראי שמים היא להביאם לחסידות חב"ד. הוא פנה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שישלחו אליו קבוצת תמימים שיפעלו בישיבה, בהתחלה ההנהלה סירבה, אך לאחר שאביו - הרב ישראל גרוסמן ששימש אז כראש ישיבת תומכי תמימים בכפ"ח התערב בנושא והפעיל את כוחו לצד בנו הוחלט שהוא (הרב ישראל גרוסמן) ילך לשמש כראש הישיבה בישיבה במגדל העמק יחד עם קבוצת תמימים מהישיבה בכפ"ח ויכינו את תלמידי 'מגדל אור' במשך שנה עד שיהיו מוכשרים ללמוד בישיבה בכפ"ח. את הקבוצה הנהיג המבוגר שבהם, יוסף יצחק זלמנוב (קבוצה תשל"ד) ואיתו הבחורים: ברוך לבקיבקר, חיים לוי יצחק גינזבורג, חיים שלמה דיסקין ושמשון הלפרין, לאחר מכן הצטרפו גם התמימים יצחק גרוזמן, שלמה זלמן לנדא, משה אברהם ואלתר בצלאל קופצ'יק. הקבוצה זכתה לעידודים גדולים מהרבי, כשתכננו התלמידים השלוחים באמצע שנת תשל"ח לצאת לשנת הקבוצה, הודיע להם הרבי שהתמימים שיתנהגו בישיבה כמו שצריך יבואו על חשבון המזכירות (90%) לחודש ניסן בלבד ולאחר מכן יחזרו לשליחות בישיבה.

בנסיעה זו הרגישו התמימים כמוזמנים אישית של הרבי ולא סתם נסיעה לקבוצה - דבר שנתן להם הרגשה וחיות מאוד גדולה. בראש חודש אייר זכתה הקבוצה ליחידות מיוחדת שנשמעו בה ביטויים מיוחדים במינם. בהגהת השיחה הוסיף הרבי על המילים (תוכן): "ותכינו חלק זה בא"י, ועי"ז את א"י כולה לביאת משיח צדקנו" את המילים מהזוהר "יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל".

חלק מקמפוס 'פינצוק', בזמן בנייתו.

לאחר מכן חזרו התמימים לישיבה בחיות מחודשת והחלו לפעול בישיבה וברחבי העיר ביתר חוזק.

מאחר והיה חוסר בצוות הישיבה, החל הרב גרוסמן לצאת בחיפושים אחר משגיח מקרב חסידי חב"ד, כשלא מצא, הביא משגיח ליטאי. כששמעה זאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד החלה בחיפושים אחר משגיח חב"די לישיבת מגדל אור, כשראתה שאין אף אחד שמוכן לעזוב את מקומו לטובת התפקיד החדש כתבה על כך לרבי וביקשה שיביא את המשגיח המתאים.

לקראת סוף שנת תשל"ט הציע ר' מענדל פוטרפס לשלוח לישיבה כמה מהשלוחים לארץ הקודש על מנת שיהיו בישיבה לקראת התרחבותה בשנה הבאה.

הרבנים היו: הרב יצחק גולדברג, הרב ישראל יוסף הנדל מצפת והרב יוסף יצחק גורביץ' מירושלים, כשאליהם הצטרף הרב יוסף יצחק סגל. הוא נסע אל השלוחים שהיו אז בצפת ושכנעם לבוא לישיבה. כששאל הרב גולדברג האם להמשיך בצפת או להענות להצעתו של ר' מענדל, ענה הרבי "קדימה למגדל העמק", הרב גולדברג מונה לראש הישיבה, הרב הנדל מונה למשגיח, הרב סגל מונה למשפיע והרב גורביץ' מונה למשפיע ולמשגיח.

במשך השנים גדלה הישיבה והתרחבה; צמחו ממנה מאות מקורבים לחב"ד, וכן מאות תמימים.

בשנת תשמ"ח נפרדה הישיבה מרשת 'מגדל אור'; בשנת תש"נ הוציאה הישיבה את הקובץ באגרות מלך.

בשנת תשנ"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס 'אהלי מנחם', ובשנת תשס"ב הושלמה בנייתו, והישיבה עברה אליו.

בשנת תשס"ו הונחה אבן הפינה לקמפוס נוסף בשם 'פינצ'וק'.

בסוף שנת הלימודים תשע"ג נכנסו התלמידים לבניין שנבנה בשטח קומפלקס בנייני המוסדות והבנין הקודם משמש את מחלקת 'אור מנחם'.

בשנת תש"פ לומדים בה כ250 בחורים

צוות הישיבה

הרב גולדברג, ראש הישיבה

הנהלה רוחנית

  • משיבים: הרב שניאור זלמן פבזנר (אחראי גם על סדרי הלכה), הרב מנחם מאניש מן (המשמש גם כמשגיח), ר' שלום דובער מושקוביץ.

הנהלה גשמית

  • ר' לוי וילימובסקי - מנכ"ל.
  • ר' ברוך אביסרור - מנהל.
  • ר' מאיר מזרחי - מזכיר ראשי.
  • ר' מ"מ יהושע - מנהל משרד.
  • ר' ישראל גולדברג - מזכיר.

מחלקת 'אור מנחם'

בשנת תש"ס נפתחה בישיבה מחלקה בשם 'אור מנחם - כולל חב"ד', לעולי רוסיה ובעלי תשובה. כהמשך לישיבה שהתקיימה ב'מרכז גוטניק' בירושלים. הישיבה מכונת גם 'הזאל הקטן'.

הצוות
  • ראש הישיבה - הרב עקיבא גולדשמיד.
  • ר"מים - הרב אלחנן שוחט שיעור א', הרב נחום רפאל ברגר שיעור ג' והרב חיים מאיר גולדברג (בנו של ראש הישיבה הרב יצחק גולדברג) שיעור ב' והמרכזי.
  • משפיעים - הרב עקיבא גולדשמיד והרב משה דוברי.
  • משגיח - הרב ברוך קונפדרק.

סניף הישיבה בטבריה

ערך מורחב – תומכי תמימים טבריה
הסניף בטבריה

החל משנת תשס"ט מפעילה הישיבה סניף הממוקם בטבריה - אליו הולכים חלק מהתלמידים שסיימו את שיעור ג' לפני הנסיעה לקבוצה, המעוניינים להמשיך בשנת לימודים נוספת בתור התלמידים השלוחים.

ראש הישיבה הוא הרב ברוך לבנוני, והמשפיע הוא הרב שמעון קוצ'ובייבסקי, בתפקיד משיב ומשגיח - הרב צבי הירש זלמנוב. כולם שלוחי הרבי בטבריה.

סניף הישיבה בקריית אתא

לקראת שנת הלימודים תשפ"א פתחה הישיבה מסגרת נוספת באותה מתכונת כמו בטבריה. בעיר קריית אתא.

את הישיבה מנהל רב העיר הרב שלמה חיים דיסקין, ראש הישיבה והמשפיע הוא הרב שלמה חיים פלדמן והמשיב הוא הרב יצחק שמחה מקובצקי.

השיעור הראשון בישיבה החדשה מונה 16 בחורים.

קישורים חיצוניים