שופט: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
בזמן הגאולה יחזרו להיות שופטים ויועצים בעם ישראל. | בזמן הגאולה יחזרו להיות שופטים ויועצים בעם ישראל. | ||
===השופט=== | ===השופט=== | ||
בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד הקב"ה שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב הרמב"ם {{הערה|הלכות מלך המשיח פי"א, ה"א.}} ש"המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". דהיינו חזרת כל דיני התורה. | בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד הקב"ה שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב [[הרמב"ם]] {{הערה|הלכות מלך המשיח פי"א, ה"א.}} ש"המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". דהיינו חזרת כל דיני התורה. | ||
סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב"ם{{מקור|רמב"ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר"ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: "הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא" והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת הרמב"ם לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח. | סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם סנהדרין פרק א משנה ג.}}, אמנם הרמב"ם{{מקור|רמב"ם הלכות סנהדרין??}} מסתפק בזה. ופירשו{{הערה|ראה ר"ע מברטנורא סנהדרין פרק א משנה ג ובתוספות יום טוב שם}} את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: "הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא" והוא הרי סמוך עד משה רבינו{{הערה|ראה הקדמת [[הרמב"ם]] לספר}} הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח. | ||
===היועץ=== | ===היועץ=== | ||
גרסה מ־22:28, 27 באפריל 2016
"ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"[1] הינו אחד מיעודי הגאולה.
היעוד
בזמן הגאולה יחזרו להיות שופטים ויועצים בעם ישראל.
השופט
בזמן הגלות אין דיינים סמוכים, וגם אם ישנם אין הם יכולים לדון בדיני קנסות ובדיני נפשות. לפיכך יעד הקב"ה שלעתיד לבוא יחזרו השופטים, וכפי שכותב הרמב"ם [2] ש"המלך המשיח עתיד לעמוד... וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה". דהיינו חזרת כל דיני התורה.
סמיכתם תיעשה על ידי שיסכימו כל החכמים שבארץ ישראל ובזה יוכלו לדון דיני קנסות[3], אמנם הרמב"ם[דרוש מקור: רמב"ם הלכות סנהדרין??] מסתפק בזה. ופירשו[4] את ספקו לפי שמכיוון שאליהו הנביא יבוא כדברי הפסוק: "הנני אנכי שולח לכם את אליה הנביא" והוא הרי סמוך עד משה רבינו[5] הוא יסמוך את השופטים בביאת המשיח.
היועץ
היועצים הם אלו שיסייעו לבני ישראל לבצע את הפסק דין באמצעות עצה טובה, וכן לבאר ולהסביר את פסק הדין עד שיתקבל על דעת המחוייב בדין.
בחסידות [6]
- ענין השוטר בזמן הזה הוא לסייע לשופט, שאם השופט פוסק דין, צריך את השוטר - בעלי מקל ורצועה שיכריחו את בעל הדין לקבל את הדין,
ולכן בגאולה כאשר לא תיהיה מציאות של רע, לא יהיה צורך בשוטר מכיון שכל האנשים יקיימו מעצמם את ההוראות, ולכן כתוב בפסוק "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה" ללא שוטרים מכיון שלא יהיה צורך בשוטרים. (מה שאין כן בזמן הגלות שכתוב "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך")[7].
שוטרים למעליותא
- מכיון שכל עניני התורה הם נצחיים, לכן גם לעתיד לבא יהיו השוטרים, אבל הם יהיו רק למעליותא. תפקידם יהיה (למשל) להודיע לבני ישראל על מציאותו של השופט בכדי לסייע לבני ישראל, כגון יישור הדררכים לעדי ראיה דקידוש החודש[8].
הערות שוליים