תורת מנחם התוועדויות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(87 גרסאות ביניים של 48 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' מתעדת לכלול את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמרים]] שנאמרו על ידי [[אדמו"ר שליט"א]] במהלך השנים. הסרדה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].
{{מפנה|התוועדויות|התוועדויות חסידים|התוועדות חסידית}}
{{מפנה|תורת מנחם}}
[[קובץ:תורת מנחם ממוספר.png|שמאל|ממוזער|500px|הכרכים הממוספרים]]
[[קובץ:התוועדויות מב-נב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התוועדויות תשמ"ב - תשנ"ב]]
סדרת '''תורת מנחם - התוועדויות''' הינה סדרה הכוללת את [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמרים|מאמרי]] [[הרבי]] שנאמרו לאורך שנות הנשיאות, הן המאמרים השיחות ה[[הגהה|מוגהות]] והן אלו שאינם. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי [[וועד הנחות בלה"ק]].


ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי מלך המשיח]]; רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.
הסדרה נדפסת ב[[לשון הקודש]] כאשר השיחות והמאמרים שנאמרו במקור ב[[אידיש]] מתורגמים לצורך כך. בכך סדרה זו נבדלת מסדרת הספרים [[שיחות קודש]] שקדמה לה, הכוללת ברובה את תורת הרבי בשפת המקור.


בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה או חמישה כרכים הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו או חולקו באותה השנה - תחת השם 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים שחולקו והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].
==היסטוריה==
ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת [[תשמ"א]] מדי שבוע וכללו את ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ה[[שבת]] הקודמת על ידי [[הרבי]], רובם [[בלתי מוגה|לא הוגהו]] על ידי הרבי.


בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר חומר רב משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב ישראל שמעון קלמנסון והרב חיים שאול ברוק לאסוף את החומר לסדרה חדשה, שתכלול את תורת השנים הראשונות של הרבי, היא נקראה, בנוסף לשם הכוללנו 'התוועדויות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש' בשם תורת מנחם{{הערה|ע"פ הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}.
בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות אדמו"ר שליט"א'. בשנת [[תשנ"ג]] יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגהים והשיחות שנאמרו בחורף [[תשנ"ב]]. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים [[תשמ"ב]] - [[תשנ"ב]].


סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי מוגית שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות.
בשנת [[תנש"א]], בעת עריכת הספר [[ימי בראשית]], הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים [[תש"י]] - [[תשי"א]], שחלקו [[מוגה|הוגה]] על ידי הרבי. בחורף [[תשנ"ב]], באישורו של הרבי, החלו הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] והרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר [[הסתלקות]]ו של הרבי הריי"צ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם{{הערה|על פי הצעת הרב [[יהודה לייב גרונר]], כהמשך לסדרת [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]].}}. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר ב[[התוועדויות]]יו של הרבי; תחילה מודפס ה[[מאמר]] שנאמר ולאחר מכן, השיחות{{הערה|שיחות [[מוגה]]ות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה ב[[לקוטי שיחות]], ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי-מוגהת שלא נכללה בשיחה המוגהת.}}, עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם ה[[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף [[יחידות|יחידויות]] שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.


עד עתה יצאו לאור ארבעים ואחת כרכים, הכוללים את השיחות מקיץ [[תש"י]] עד [[חורף]] [[תשכ"ה]].
נכון לשנת [[תשפ"ד]] הופיעו פ"ב כרכים, הכוללים את השיחות מחודש שבט [[תש"י]] עד ערב עשרה בטבת שנת [[תשל"ו]].


העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
מידי שבוע מופיע קונטרס ובו התוועדות שבת אחת שנערכה על ידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]], מתוך הספרים שיופיעו בעתיד.


כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
==מערכת הסדרה==
 
*עורך ראשי: הרב [[דוד פלדמן]].
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
*ניהול כללי: הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]].
 
*עריכת המאמרים: הרב [[אהרון לייב רסקין]]. עריכת השיחות והמפתחות: הרב [[ישראל שמעון קלמנסון]]. עריכת המפתחות למאמרים: הרב [[ישעיהו מרנץ]], הרב [[אסף חנוך פרומר]], הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]] והרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]. הגהה: הרב [[משה זקליקובסקי]].
ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.  
 
לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
 
קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
 
זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.  
 
שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[הנחה]]
*[[הנחה]]
*[[התוועדות]]
*[[התוועדות עם הרבי]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]
*[[וועד הנחות בלה"ק]]


==קישורים חיצוניים==
*הרב מנחם דוברוסקין, '''[http://www.col.org.il/files/0.17436953695_1716426.pdf היחס הנרצה של החסידים לסדרת 'תורת מנחם']''' {{קישור שבור|ר"ח אד"ש תשפ"ב}}
*'''[https://toratchabad.com/סדרת-תורת-מנחם-התוועדויות סקירת הסדרה]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
{{תורת הרבי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:ספרי קה"ת]]

גרסה אחרונה מ־01:51, 21 ביוני 2024

המונח "התוועדויות" מפנה לכאן. לערך העוסק בהתוועדויות חסידים, ראו התוועדות חסידית.

המונח "תורת מנחם" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו תורת מנחם (פירושונים).

הכרכים הממוספרים
התוועדויות תשמ"ב - תשנ"ב

סדרת תורת מנחם - התוועדויות הינה סדרה הכוללת את שיחות ומאמרי הרבי שנאמרו לאורך שנות הנשיאות, הן המאמרים השיחות המוגהות והן אלו שאינם. הסדרה נערכת ויוצאת על ידי וועד הנחות בלה"ק.

הסדרה נדפסת בלשון הקודש כאשר השיחות והמאמרים שנאמרו במקור באידיש מתורגמים לצורך כך. בכך סדרה זו נבדלת מסדרת הספרים שיחות קודש שקדמה לה, הכוללת ברובה את תורת הרבי בשפת המקור.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית הסדרה בחוברות שהחלו לצאת בשנת תשמ"א מדי שבוע וכללו את השיחות והמאמרים שנאמרו בהתוועדות השבת הקודמת על ידי הרבי, רובם לא הוגהו על ידי הרבי.

בסוף כל שנה יצאו לאור ארבעה כרכים הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו באותה השנה וכן מאמרים שנאמרו בשנים קודמות והוגו על ידי הרבי באותה שנה (כיוצא מהכלל היא שנת תשמ"ה שבה יצאו לאור חמישה כרכים) - בשם 'התוועדויות אדמו"ר שליט"א'. בשנת תשנ"ג יצאו שני הכרכים האחרונים של השנה, הכוללים את המאמרים המוגהים והשיחות שנאמרו בחורף תשנ"ב. בסך הכל יצאו בסדרה זו ארבעים ושלושה כרכים הכוללים את תורת הרבי בשנים תשמ"ב - תשנ"ב.

בשנת תנש"א, בעת עריכת הספר ימי בראשית, הצטבר אוסף גדול משיחותיו של הרבי בשנים תש"י - תשי"א, שחלקו הוגה על ידי הרבי. בחורף תשנ"ב, באישורו של הרבי, החלו הרב ישראל שמעון קלמנסון והרב חיים שאול ברוק לערוך את השיחות לסדרה חדשה, שתכלול את שיחותיו של הרבי החל מהימים הראשונים לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ שם סדרה זו נקרא תורת מנחם[1]. סידרה זו, השניה, כוללת אף היא תיעוד מלא מהנאמר בהתוועדויותיו של הרבי; תחילה מודפס המאמר שנאמר ולאחר מכן, השיחות[2], עם פירוטים של הניגונים, ומקצת מהשיחות הפרטיות שדיבר הרבי במהלך הניגונים, ועוד. בסדרה מודפסים גם המכתבים כלליים, המברקים ששלח הרבי ולעיתים אף יחידויות שונות. כמו כן הובאו מענות של הרבי למניחים, ואנ"ש ביאורים על שאלות בהבנת הדברים שנאמרו בהתוועדות.

נכון לשנת תשפ"ד הופיעו פ"ב כרכים, הכוללים את השיחות מחודש שבט תש"י עד ערב עשרה בטבת שנת תשל"ו.

מידי שבוע מופיע קונטרס ובו התוועדות שבת אחת שנערכה על ידי מערכת ועד הנחות בלה"ק, מתוך הספרים שיופיעו בעתיד.

מערכת הסדרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי הצעת הרב יהודה לייב גרונר, כהמשך לסדרת תורת מנחם - תפארת לוי יצחק.
  2. שיחות מוגהות נדפסות ככתבם וכלשונם - כפי שהוגהו - בסדרה, למעט כאשר אוחדו עם שיחות אחרות, אז מובא תימצות של השיחה עם הפניה למקום בו נדפסה בלקוטי שיחות, ובהערות השוליים - פרטים מההנחה הבלתי-מוגהת שלא נכללה בשיחה המוגהת.