מבצע תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
	תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
	מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־20:51, 2 בספטמבר 2024

מבצע תפילין הוא הראשון מעשרת המבצעים עליהם הכריז הרבי בשנת תשכ"ז.

הרבי יצא בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום חול.

הקמת המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשבת פרשת במדבר, שהייתה גם שבת מברכים חודש סיון בשנת תשכ"ז, ימים ספורים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים בהתוועדות בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.

על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש^[1]. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.

באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

בעקבות זאת, מיד בצאת השבת פורסמה השיחה בארץ הקודש ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל בר מצווה ועד לגיל שיבה.

המשך המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של הרבי.

בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום ט"ו טבת תשכ"ח, שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל שליט"א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.

לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו"רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה' להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.

שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום ל"ג בעומר שנת תש"ל, התקיימה התהלוכה החגיגית המסורתית מול 770. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז ל"ג בעומר לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.

ביטויים והוראות[עריכה | עריכת קוד מקור]

במספר מקומות^[2] קישר הרבי את 'מבצע תפילין' עם המובא בשם הבעל שם טוב^[3] על דברי הגמרא שבתפילין של הקב"ה כתוב "מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", שבתפילין יש שתי סוגים, תפילין של יד ותפילין של ראש. התפילין של ראש מסמלים את היהודים העוסקים בלימוד התורה מתוך הבנה והעמקה, ואילו התפילין של יד מסמלים את היהודים הפשוטים שעיקר עבודת השם שלהם מתבטאת דווקא במעשים פשוטים, ועל פי הלכה מניחים קודם כל את תפילין של יד, היות ועיקר הנחת רוח למעלה היא מעבודת השם של היהודים הפשוטים דווקא.

הרבי התבטא על עצמו: "קאָך איך זיך במבצע תפילין"^[4].

על הטעם לכך שדוקא מצות תפילין נבחרה להיות "מבצע", הסביר הרבי בעצמו שזה בשל היותה "מצוה כללית", כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"^[5], וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.

הרבי הביע יחס מופתע וכואב למשמע מקרה בו הסכים יהודי להניח תפילין בתמורה לקבלת גמול כלשהו, הרבי התבטא ששמיעת מקרה שכזה גורמת לזעזוע, בנוסף התבטא הרבי שאינו יכול לעבור על כך בשתיקה ושיגר למספר המקרה מכתב בו הפליא הרבי במעלת קיום המצוות ובמעלת קיום מצות תפילין בכך שהן גורם משמר המהווה סוד הישרדות ומשען עיקרי לעם היהודי, הרבי אף ציין את העובדה שהנחת תפילין מופיעה בתורה וקיימת מאז מתן תורה, כפי שהוכח ארכאולוגית^[6].

הוראות[עריכה | עריכת קוד מקור]

(רשימה חלקית)

הרבי הורה שעל תלמידי הישיבה לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי ולא בשעות הסדרים, ואדרבה הרבי התבטא^[7] שמי שאומר אחרת הרי לא רק שאינו שליח שלי אלא שפועל נגדי ונגד ההוראות שלי ונגד אדמו"ר הריי"צ ונגד אדמו"ר הרש"ב מייסד תומכי תמימים.
לצאת למבצעים עם חברותא ולא לבד.
לצאת עם מאכל ומשקה כדי לתת לאנשים לברך.
לא לנסוע בקרון הראשון והאחרון (ברכבת תחתית).

הפולמוס ההלכתי סביב המבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב. במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה הייתה בהתוועדות שבת בראשית בשנת תשכ"ח. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד, וענה על כל השאלות.

בין היתר הדגיש הרבי כי המבצע הוא קיום המצווה של תוכחה בכך שמזכירים ליהודי את הנחת תפילין ולעורר אותו לקיימה^[8].

השאלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התכתבות ארוכה הייתה בין הרבי לרב יצחק הוטנר. הרב הוטנר העלה לפני הרבי את השאלה שעל מנת לקיים מצווה על האדם לדעת את כוונת המצווה על פי הכלל הידוע שמצוות צריכות כוונה, ובלי ידיעה על מהותם של בתי התפילין לא יקיים האדם את המצווה בהנחתן והוא נקרא 'מתעסק' - כאדם שכלל אינו מתכוון ואינו מקיים את המצווה, וכפי שאדם שאכל בליל הסדר מצה בחושבו שהיא בשר לא יצא ידי חובתו^[9].
מה התועלת בהנחת תפילין בצורה חד פעמית.
יישנו חשש שהמניח יהרהר בעת הנחת תפילין מחשבה שאסור להרהר בה בעת הנחתן. כמו כן על גופו של האדם להיות נקי^[10].

התשובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכוונה הנדרשת היא כוונה כללית בקיום המצווה, והדין במצה הוא מפני שבדין של מצה חושב שהיא בשר ואינה מצווה כלל. אך כאן כאשר יודע שבהנחת התפילין מקיים מצווה לא נוגע ידיעת הפרטים מהם מורכב הבית, כפי שבזמן שאדם הנעמד להתפלל ונדרש ממנו לכוון כאילו הוא עומד לפני השכינה, אינו צריך לכוון בדיוק את צורת השכינה שאינה ידועה לו^[11].
ראשית כל אדרבה - יעסקו בהנחת תפילין פעמים רבות ולאנשים רבים. וכך גם אמרה המשנה שמצווה גוררת מצווה^[12].

בנוסף, יהודי שלא הניח תפילין מעולם נקרא בגמרא "פושע ישראל בגופו" ואין לו חלק לעולם הבא^[13]. לרוב הדעות^[14], די בהנחת תפילין פעם אחת (וכנראה שגירסתם בגמרא היא בתוספת המילה "מעולם"), כך שדי בהנחת תפילין אחת על מנת להסיר מיהודי את התואר הזה ושיזכה לחיי העולם הבא.

כאשר אדם שאינו מניח תפילין בדרך קבע יניח אותן, מההתרגשות והעניין שיגלה בפעולת ההנחה לא תוסח דעתו להרהורים האסורים בעת ההנחה. וכך גם כתבו הספר מצות גדול^[15] וספר החינוך^[16] כי יש לזכות כל יהודי בהנחת תפילין.

המבצע כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידי חב"ד בכל רחבי תבל משתדלים להשפיע על אנשים עמם הם באים במגע להניח תפילין. תלמידי ישיבות חב"ד בכל העולם נוהגים לצאת בכל יום שישי וערב חג לפעילות הנחת תפילין במשרדים, חנויות ובמקומות הומים בהם יש ריכוז של יהודים. כמו כן החל משחרור הכותל בשנת תשכ"ז קיים במקום דוכן חב"ד להנחת תפילין. עם השנים הדוכן גדל והתמסד וכיום הוא מחזיק עשרות זוגות תפילין מכל הסוגים.

בשנים האחרונות, הפעילות לזיכוי הרבים בהנחת התפילין חצתה את גבולות הציבור החב"די וכיום מתעסקים מגזרים רבים במבצע זה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדיקת תפילין ומזוזות

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התפילין

שניאור זלמן נוימן, ‏תפילין מהודו עד כוש, שבועון בית משיח, גיליון 1351 עמוד 40-43 (תשפ"ג)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ועד חיילי בית דוד, וראו כל עמי הארץ, סקירת תולדות המבצע.
מבצע תפילין - 45 שנה, קובץ מיוחד בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי.
מלחמת תנופה: המבצע ששינה את ההיסטוריה, באתר הגאולה .
חוגגים 40 שנה למבצע תפילין, דף נחיתה מיוחד באתר בית חב"ד המקבץ סיפורים כתבות ומאמרים בקשר עם מבצע תפילין.
שאלות המתנגדים על מבצע תפילין ותשובותיו של הרבי - בתוך שבועון בית משיח.
קריאה של אגודת הרבנים בארצות הברית התומכת במבצע תפילין - .
עיתון 'הארץ' על מבצע תפילין ונבואת הניצחון של מלחמת ששת הימים - .
מבצע תפילין הלכה למעשה - הקלטה מתוך הרצאה שמסר הרב יוסף יצחק וילשנסקי - .
"תהיה בקשר": הקמפיין הענק של חב"ד תל אביב יצא לדרך .
שניאור ברגר, המבצע שפרץ 10 שנים קודם זמנו בתוך שבועון בית משיח פרשת בהעלותך תשע"ו.
'SMSתפילין' מציגים: יומן מסע - .
מנחם מענדל אמיתי, יובל למבצע תפילין, בתוך מגזין 'הפנסאים' ערב חג השבועות תשע"ז.
דעת הרבי בנושא מבצע תפילין, מקבץ שיחות בענין מבצע תפילין - גליון החייל עמ' 3 תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה).
במגזין יום ליום: כתבת ענק על מבצע תפילין, בצל סערת החוק .
כי שם ה' נקרא עליך, דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56.
למה חסידי חב"ד קופצים עלי ברחוב ומבקשים ממני להניח תפילין?, מאניס פרידמן, חרדים10, תמוז תשפ"ג.
ברוך יעקובוביץ', נושא הלכתי שבועי - מבצע תפילין, היבטים הלכתיים שונים במבצע תפילין

הערות שוליים

↑ ברכות ו, סוף עמוד א.
↑ מכתב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, שלהי חודש סיון תשל"ד – לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 205.
↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 133.
↑ מכתב בקשה ששיגר הרבי לסופר מר אליעזר שטיינמן שיפרסם כתבת התעוררות בקשר למבצע, ראש חודש אדר תשכ"ט, ושם: "רואני זכות גדול שהצליחו אנ"ש שי' באופן נעלה ביותר, ומצווה גוררת מצווה".
↑ תלמוד בבלי, קידושין לה, א.
↑ מכתב באנגלית מתאריך כ"ה ניסן תשל"ה, הופיע בתרגום בשבועון כפר חב"ד גליון 2056 עמ' 34-35.
↑ לר' ניסן נמנוב ביחידות - נדפס בחוברת הגבלה עצמית, בהוצאת וועד חיילי בית דוד 770.
↑ הרבי הגיה את השיחה, ונדפסה בלקוטי שיחות ח"ו ע' 271.
↑ שולחן ערוך סימן תע"ה סעיף כ"ט.
↑ שולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ח.
↑ אגרות קודש, מכתב מח' שבט תשכ"ח. ההתכתבות עם ביאורים.
↑ מסכת אבות פרק ד משנה ב.
↑ מסכת ראש השנה יז, א
↑ כך היא שיטתם של רבינו חננאל הרי"ף והעיטור ותשובות הגאונים על הגמרא שם, הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ה.
↑ מצוות עשה ג.
↑ מצווה תכא.

[1] ברכות ו, סוף עמוד א.

[2] מכתב לתלמידי ישיבת תומכי תמימים במונטריאול, שלהי חודש סיון תשל"ד – לקוטי שיחות חלק י"ג ע' 205.

[3] ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 133.

[4] מכתב בקשה ששיגר הרבי לסופר מר אליעזר שטיינמן שיפרסם כתבת התעוררות בקשר למבצע, ראש חודש אדר תשכ"ט, ושם: "רואני זכות גדול שהצליחו אנ"ש שי' באופן נעלה ביותר, ומצווה גוררת מצווה".

[5] תלמוד בבלי, קידושין לה, א.

[6] מכתב באנגלית מתאריך כ"ה ניסן תשל"ה, הופיע בתרגום בשבועון כפר חב"ד גליון 2056 עמ' 34-35.

[7] לר' ניסן נמנוב ביחידות - נדפס בחוברת הגבלה עצמית, בהוצאת וועד חיילי בית דוד 770.

[שיחה-8] הרבי הגיה את השיחה, ונדפסה בלקוטי שיחות ח"ו ע' 271.

[9] שולחן ערוך סימן תע"ה סעיף כ"ט.

[10] שולחן ערוך אורח חיים סימן ל"ח.

[11] אגרות קודש, מכתב מח' שבט תשכ"ח. ההתכתבות עם ביאורים.

[12] מסכת אבות פרק ד משנה ב.

[13] מסכת ראש השנה יז, א

[14] כך היא שיטתם של רבינו חננאל הרי"ף והעיטור ותשובות הגאונים על הגמרא שם, הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג הלכה ה.

[15] מצוות עשה ג.

[16] מצווה תכא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{מבצעי הרבי}}[[תמונה:1010.jpg|left|thumb|280px|הנחת תפילין בחבר העמים]]
+{{מבצעי הרבי}}
-'''מבצע תפילין''' החל בשנת [[תשכ"ז]], אז יצא [[אדמו"ר שליט"א]] בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת תפילין בכל יום. קריאה זו זכתה לשם הצבאי "מבצע תפילין", שהוא בעצם המבצע הראשון של אדמו"ר שליט"א מתוך [[מבצעי המצוות]] שנועדו להפיח מחדש רוח חיים בקיום המצוות על ידי עם ישראל, ב"גאון יעקב" ובכל מקום ומקום.
+[[קובץ:Tfilin tashach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין על ידי פעילים חב"דים, עוד קודם ההכרזה על מבצע תפילין, [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"כ|ה'תש"כ]], [[מירון]]]]
+'''מבצע תפילין''' הוא הראשון מ[[עשרת המבצעים]] עליהם הכריז [[הרבי]] בשנת [[תשכ"ז]].
-== התחלת ה'מבצע' ==
+[[הרבי]] יצא בקריאה לחסידי חב"ד לזכות כל יהודי במצות הנחת [[תפילין]] בכל יום חול.
-בשבת פרשת במדבר, שהיתה גם [[שבת מברכים]] חודש סיון בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.
-על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.
+== הקמת המבצע ==
+[[קובץ:1010.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הנחת תפילין בחבר העמים]]
+ב[[שבת]] פרשת במדבר, שהייתה גם [[שבת מברכים]] [[חודש סיון]] בשנת [[תשכ"ז]], ימים ספורים לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עם ישראל היה נתון במתח רב ובמצב רוח קודר - נשא הרבי דברים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] בצהרי יום השבת קודש, ופנה לחסידים בקריאה נרגשת לצאת ל"רחובה של עיר" ולזכות יהודים בהנחת תפילין, שהיא המצוה המיוחדת שהושוותה לכל התורה כולה, ולה סגולה מיוחדת לניצחון עם ישראל במלחמה.
-באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.
+על מצות תפילין מובא בגמרא, ציטט הרבי, ש"כל המניח תפילין מאריך ימיו". וכמו כן מובא בדברי חכמינו זכרונם לברכה שהפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך - ויראו ממך" - אלו תפילין שבראש{{הערה|[[ברכות]] ו, סוף עמוד א.}}. ואם כן, להנחת התפילין סגולה לאריכות ימים ולניצחון במלחמה על ידי הטלת הפחד על האוייבים, ומשום כך חובת השעה היא לזכות כל יהודי במצוה חשובה זו, ובמיוחד את החיילים שיוצאים לשדה הקרב.
-בעקבות זאת, מיד בצאת ה[[שבת]] פורסמה ה[[שיחה]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל בר מצוה ועד לגיל שיבה.
+באותם הימים, שקדמו למלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר [[הקדוש ברוך הוא]] מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק "לא נפקד ממנו איש" - כל עם ישראל נשאר בשלמות.
+בעקבות זאת, מיד בצאת ה[[שבת]] פורסמה ה[[שיחה]] ב[[ארץ הקודש]] ובעולם, ומיד למחרת החל המבצע הגדול שהקיף את כל עם ישראל, מגיל [[בר מצווה]] ועד לגיל שיבה.
 == המשך המבצע ==
-לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של אדמו"ר שליט"א.
+[[קובץ:ברכת למבצע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד]] של [[הרבי]] בו הוסיף לפני החתימה: "בברכת הצלחה רבה לכל משתתפי מבצע תפילין"]]
+לאחר הניצחון הגדול במלחמה והניסים הגדולים שאירעו בו, המשיכו חסידי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו במבצע תפילין, בעידודו של הרבי.
+בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום [[ט"ו טבת]] [[תשכ"ח]], שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל שליט"א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.
+לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו"רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה' להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.
+[[קובץ:מבצע תפילין עם שוטרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] והרב [[הלל זלצמן]] במבצע תפילין עם שוטרים]]
+שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"ל]], התקיימה [[פאראד|התהלוכה]] החגיגית המסורתית מול [[770]]. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז ל"ג בעומר לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת [[הקדוש ברוך הוא]] בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.
+==ביטויים והוראות==
+במספר מקומות{{הערה|מכתב לתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול|תומכי תמימים במונטריאול]], שלהי [[חודש סיון]] [[תשל"ד]] – [[לקוטי שיחות]] חלק י"ג ע' 205.}} קישר הרבי את 'מבצע תפילין' עם המובא בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ [[ה'ש"ת]] ע' 133.}} על דברי הגמרא שבתפילין של הקב"ה כתוב "מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ", שבתפילין יש שתי סוגים, תפילין של יד ותפילין של ראש. התפילין של ראש מסמלים את היהודים העוסקים בלימוד התורה מתוך הבנה והעמקה, ואילו התפילין של יד מסמלים את היהודים הפשוטים שעיקר עבודת השם שלהם מתבטאת דווקא במעשים פשוטים, ועל פי הלכה מניחים קודם כל את תפילין של יד, היות ועיקר הנחת רוח למעלה היא מעבודת השם של היהודים הפשוטים דווקא.
-בתוך כך, היו ששאלו את הרבי מדוע המבצע ממשיך, והרי המלחמה הסתיימה בניצחון גדול? על כך השיב הרבי ביום ט”ו [[טבת]] [[תשכ"ח]], שנכון אמנם שהמלחמה הסתיימה בניצחון גדול, אבל צבא השונאים עומדים הכן על גבול ארץ ישראל מכל הרוחות, לעשות חלילה כלה ביהודים, היו לא תהיה, ורק היראה והפחד שלהם מעכבת. ודי למבין. וגם, ישנה עוד סכנה גדולה ש"מצפון תיפתח" וגו' (כשהכוונה היא לסכנה הגדולה מכיוון הגבול הצפוני) ה' ישמור, וסכנה זו גדלה יותר מאז הניצחון, ובהרבה, אלא שאין ענינו של הרבי להפחיד את בני ישראל שליט"א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד לעשותם, ובפרט מצוה שמטילה יראה ופחד על האוייבים כמו מצות תפילין.
+הרבי התבטא על עצמו: "קאָך איך זיך במבצע תפילין"{{הערה|מכתב בקשה ששיגר הרבי לסופר מר [[אליעזר שטיינמן]] שיפרסם כתבת התעוררות בקשר למבצע, ראש חודש אדר תשכ"ט, ושם: "רואני זכות גדול שהצליחו אנ"ש שי' באופן נעלה ביותר, ומצווה גוררת מצווה".}}.
-לעידוד המשך המבצע - הצטרפו גדולי ישראל מכל גווני הקשת של היהדות החרדית, ביניהם גם אדמו"רים, רבנים וראש ישיבות. גדולי האדמו”רים והרבנים חתמו על כרוז שקורא לכל החרדים לדבר ה’ להיחלץ לפעולה, ולהצטרף להמשך המבצע.
+על הטעם לכך שדוקא מצות תפילין נבחרה להיות "מבצע", הסביר הרבי בעצמו שזה בשל היותה "מצוה כללית", כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"{{הערה|תלמוד בבלי, קידושין לה, א.}}, וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.
-שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום [[ל"ג בעומר]] שנת [[תש"ל]], התקיימה [[פאראד|התהלוכה]] החגיגית המסורתית מול [[770]]. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז [[ל"ג בעומר]] לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו "ונתתי שלום בארץ", "וישבתם לבטח בארצכם", והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.
-==טעמים לבחירת מצוה זו==
+הרבי הביע יחס מופתע וכואב למשמע מקרה בו הסכים יהודי להניח תפילין בתמורה לקבלת גמול כלשהו, הרבי התבטא ששמיעת מקרה שכזה גורמת לזעזוע, בנוסף התבטא הרבי שאינו יכול לעבור על כך בשתיקה ושיגר למספר המקרה מכתב בו הפליא הרבי במעלת קיום המצוות ובמעלת קיום מצות תפילין בכך שהן גורם משמר המהווה סוד הישרדות ומשען עיקרי לעם היהודי, הרבי אף ציין את העובדה שהנחת תפילין מופיעה ב[[תורה]] וקיימת מאז [[מתן תורה]], כפי שהוכח [[ארכיאולוגיה|ארכאולוגית]]{{הערה|מכתב באנגלית מתאריך כ"ה ניסן תשל"ה, הופיע בתרגום ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2056 עמ' 34-35.}}.
-מצות תפילין נבחרה להיות "מבצע" בשל היותה "מצוה כללית", כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"<ref>תלמוד בבלי, קידושין לה, א</ref>, וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.
-==התנגדות למבצע==
+===הוראות===
-לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב, נלחמו נגד המבצע. הם העלו טענות שונות, הלכתיות לכאורה, מהם יותר רלוונטיות מהם פחות.
+<small>(רשימה חלקית)</small>
+*הרבי הורה שעל תלמידי הישיבה לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי ולא בשעות [[סדר|הסדרים]], ואדרבה הרבי התבטא{{הערה|לר' [[ניסן נמנוב]] ביחידות - נדפס בחוברת '''[http://hageula.com/uploads/source/geula4/pdf/41.pdf הגבלה עצמית]''', בהוצאת [[וועד חיילי בית דוד 770]].}} שמי שאומר אחרת הרי לא רק שאינו [[שליח]] שלי אלא שפועל נגדי ונגד ההוראות שלי ונגד [[אדמו"ר הריי"צ]] ונגד [[אדמו"ר הרש"ב]] מייסד [[תומכי תמימים]].
+*לצאת ל[[מבצעים]] עם חברותא ולא לבד.
+*לצאת עם מאכל ומשקה כדי לתת לאנשים לברך.
+*לא לנסוע בקרון הראשון והאחרון (ברכבת תחתית).
-במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות.
+==הפולמוס ההלכתי סביב המבצע==
+[[קובץ:התכתבות הרב הוטנר עם הרבי.png|ממוזער|אחד מסדרת המכתבים שכתב הרב [[יצחק הוטנר]] בשאלה אל הרבי בנוגע לשאלה לגבי הכוונה בזמן הנחת התפילין, עליו כתובים עקרי תשובתו של הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב ידו]] כטיוטה ממנה יעתיק ה[[מזכירות|מזכיר]] שאחראי על כך את תוכן הדברים אל תוך המכתב]]
+לאחר הכרזת המבצע, קמה לו התנגדות בקרב חוגים שונים, בעיקר חרדיים. באמצעות דרכים שונות, בעל פה ובכתב. במשך זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות, אלא שלאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה הייתה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[שבת בראשית]] בשנת [[תשכ"ח]]. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד, וענה על כל השאלות.
-הפעם הראשונה שהרבי התייחס פומבית לטענות אלה היתה ב[[התוועדות]] שבת בראשית בשנת [[תשכ"ח]]. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו במאוד.
+בין היתר הדגיש הרבי כי המבצע הוא קיום המצווה של [[תוכחה]] בכך שמזכירים ליהודי את הנחת תפילין ולעורר אותו לקיימה{{הערה|שם=שיחה|1=הרבי [[מוגה|הגיה]] את ה[[שיחה]], ונדפסה ב[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=281 לקוטי שיחות ח"ו ע' 271].}}.
-לאחר מכן החל הרבי לענות על השאלות, אחת לאחת.
+===השאלות===
+*התכתבות ארוכה הייתה בין הרבי ל[[רב יצחק הוטנר]]. הרב הוטנר העלה לפני הרבי את השאלה שעל מנת לקיים מצווה על האדם לדעת את כוונת המצווה על פי הכלל הידוע שמצוות צריכות כוונה, ובלי ידיעה על מהותם של בתי התפילין לא יקיים האדם את המצווה בהנחתן והוא נקרא 'מתעסק' - כאדם שכלל אינו מתכוון ואינו מקיים את המצווה, וכפי שאדם שאכל ב[[ליל הסדר]] [[מצה]] בחושבו שהיא [[בשר בהמה ועוף|בשר]] לא יצא ידי חובתו{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן תע"ה סעיף כ"ט.}}.
+*מה התועלת בהנחת תפילין בצורה חד פעמית.
+*יישנו חשש שהמניח יהרהר בעת הנחת תפילין מחשבה שאסור להרהר בה בעת הנחתן. כמו כן על גופו של האדם להיות נקי{{הערה|[[שולחן ערוך]] אורח חיים סימן ל"ח.}}.
-אחד הדברים הבולטים שהרבי הדגיש בהקשר למבצע תפילין שאין זה חידוש של חב"ד, אלא זהו דין מפורש בשולחן ערוך - מצוות "הוכח תוכיח את עמיתך" הכולל בו את מצות אהבת ישראל, ועל זה שליובאוויטש מתנהגת כפי השולחן ערוך, על כרחך יש עליה טענות?!
+===התשובות===
+*הכוונה הנדרשת היא כוונה כללית בקיום המצווה, והדין במצה הוא מפני שבדין של מצה חושב שהיא בשר ואינה מצווה כלל. אך כאן כאשר יודע שבהנחת התפילין מקיים מצווה לא נוגע ידיעת הפרטים מהם מורכב הבית, כפי שבזמן שאדם הנעמד [[תפילה|להתפלל]] ונדרש ממנו לכוון כאילו הוא עומד לפני ה[[שכינה]], אינו צריך לכוון בדיוק את צורת השכינה שאינה ידועה לו{{הערה|[[אגרות קודש]], מכתב מ[[ח' שבט]] [[תשכ"ח]]. [https://toratchabad.com/Content/Images/uploaded/or/or15.pdf ההתכתבות עם ביאורים].}}.
+*ראשית כל אדרבה - יעסקו בהנחת תפילין פעמים רבות ולאנשים רבים. וכך גם אמרה המשנה שמצווה גוררת מצווה{{הערה|[[מסכת אבות]] פרק ד משנה ב.}}.
+:בנוסף, יהודי שלא הניח תפילין מעולם נקרא בגמרא "פושע ישראל בגופו" ואין לו חלק ל[[עולם הבא]]{{הערה|[[מסכת ראש השנה]] יז, א}}. לרוב הדעות{{הערה|כך היא שיטתם של [[רבינו חננאל]] [[הרי"ף]] ו[[העיטור]] ותשובות הגאונים על הגמרא שם, [[הרמב"ם]] בהלכות תשובה פרק ג הלכה ה.}}, די בהנחת תפילין פעם אחת (וכנראה שגירסתם בגמרא היא בתוספת המילה "מעולם"), כך שדי בהנחת תפילין אחת על מנת להסיר מיהודי את התואר הזה ושיזכה לחיי העולם הבא.
+*כאשר אדם שאינו מניח תפילין בדרך קבע יניח אותן, מההתרגשות והעניין שיגלה בפעולת ההנחה לא תוסח דעתו להרהורים האסורים בעת ההנחה. וכך גם כתבו ה[[ספר מצות גדול]]{{הערה|מצוות עשה ג.}} ו[[ספר החינוך]]{{הערה|מצווה תכא.}} כי יש לזכות כל יהודי בהנחת תפילין.
-חלק גדול מאותן ההתקפות כנגד מבצע תפילין הופנו כנגד חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעולם. רבים מהחסידים השיבו מלחמה שערה, ומלבד הנחת התפילין בפועל ממש, החלו להגיב למתנגדים.
+==המבצע כיום==
+[[קובץ:דוכן תפילין ליטאי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דוכן תפילין ב[[ירושלים]] מאוייש על ידי בחורים מישיבות ליטאיות]]
+חסידי חב"ד בכל רחבי תבל משתדלים להשפיע על אנשים עמם הם באים במגע להניח תפילין. תלמידי ישיבות חב"ד בכל העולם נוהגים לצאת בכל יום שישי וערב חג לפעילות הנחת תפילין במשרדים, חנויות ובמקומות הומים בהם יש ריכוז של יהודים. כמו כן החל משחרור הכותל בשנת [[תשכ"ז]] קיים במקום דוכן חב"ד להנחת תפילין. עם השנים הדוכן גדל והתמסד וכיום הוא מחזיק עשרות זוגות תפילין מכל הסוגים.
-הרבי הורה שעל הבחורים לצאת למבצע תפילין רק בשעות הפנאי (כשהבחורים מחוגים שונים יוצאים לים וכו').
+בשנים האחרונות, הפעילות לזיכוי הרבים בהנחת התפילין חצתה את גבולות הציבור החב"די וכיום מתעסקים מגזרים רבים במבצע זה.
-==קישורים חיצוניים==
+==ראו גם==
+*[[בדיקת תפילין ומזוזות]]
-*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1311 שאלות המתנגדים על מבצע תפילין ותשובותיו של הרבי]
+==לקריאה נוספת==
+*'''[[התפילין (ספר)|ספר התפילין]]'''
+{{בית|שניאור זלמן נוימן|תפילין מהודו עד כוש|1351|40-43|תשפ"ג}}
-==הערות שוליים==
+==קישורים חיצוניים==
-<references/>
+*ועד חיילי בית דוד, '''[https://chabadpedia.co.il/images/f/fb/וראו_כל_עמי_הארץ.pdf וראו כל עמי הארץ]''', סקירת תולדות המבצע.
+*'''[http://col.org.il/pics/inbox/7374384_6545788.pdf מבצע תפילין - 45 שנה]''', קובץ מיוחד בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]].
+*'''[https://hageula.com/study/judaism/25196.htm מלחמת תנופה: המבצע ששינה את ההיסטוריה]''', באתר הגאולה {{הגאולה}}.
+*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/516836 חוגגים 40 שנה למבצע תפילין]''', דף נחיתה מיוחד באתר בית חב"ד המקבץ סיפורים כתבות ומאמרים בקשר עם מבצע תפילין.
+*[http://old2.ih.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1311 שאלות המתנגדים על מבצע תפילין ותשובותיו של הרבי] - {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]].
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=22034 קריאה של אגודת הרבנים] ב[[ארצות הברית]] התומכת במבצע תפילין - {{אינפו}}.
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28749 עיתון 'הארץ' על מבצע תפילין ונבואת הניצחון של מלחמת ששת הימים] - {{אינפו}}.
+*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44440 מבצע תפילין הלכה למעשה] - הקלטה מתוך הרצאה שמסר הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] - {{שמע}}{{אינפו}}.
+*[http://col.org.il/חדשות_חבד_תהיה_בקשר_הקמפיין_הענק_של_חבד_תלאביב_יצא_לדרך_96049.html "תהיה בקשר": הקמפיין הענק של חב"ד תל אביב יצא לדרך] {{COL}}.
+*שניאור ברגר, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/6/16/102797492894.html המבצע שפרץ 10 שנים קודם זמנו]''' {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] פרשת בהעלותך תשע"ו.
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=53900 'SMSתפילין' מציגים: יומן מסע] - {{אינפו}}.
+*מנחם מענדל אמיתי, '''[http://hageula.com/uploads/source/770770/006/פנסאים%2014.pdf יובל למבצע תפילין]''', בתוך מגזין '[[הפנסאים (בטאון)|הפנסאים]]' ערב חג השבועות תשע"ז.
+*[https://drive.google.com/open?id=0BzPAo5WXRpbrYjloUFhmVDUtR1FXUEZEZldCUE1uTWg0ZEYw דעת הרבי בנושא '''מבצע תפילין'''], מקבץ שיחות בענין מבצע תפילין - גליון החייל עמ' 3 [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]].
+*'''[https://col.org.il/news/131647 במגזין יום ליום: כתבת ענק על מבצע תפילין, בצל סערת החוק]''' {{COL}}.
+*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-קובץ-לימוד-ישיבת-קיץ-בוגרים.pdf כי שם ה' נקרא עליך]''', דינים השייכים בהנחת התפילין לעצמו ולאחרים, שער הלכה - קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 56.
+*'''[https://ch10.co.il/news/832018/ למה חסידי חב"ד קופצים עלי ברחוב ומבקשים ממני להניח תפילין?]''', מאניס פרידמן, חרדים10, תמוז תשפ"ג.
+*ברוך יעקובוביץ', '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/9f/מבצע_תפילין_ומזוזה.pdf נושא הלכתי שבועי - מבצע תפילין]''', היבטים הלכתיים שונים במבצע תפילין {{PDF}}
-[[קטגוריה:מבצעי הרבי|תפילין]]
+{{סתם}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:תפילין]]
+[[קטגוריה:עשרת המבצעים]]

סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות
מצוות מהתורה ותקנות דרבנן	כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה
כתיבת סת"ם	סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה
כתבי קודש מיוחדים	ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש
מושגים קרובים	מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין