מהירות הצמיחה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
{{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}} | {{הפניה לערך מורחב|כבר היה לעולמים}} | ||
* בתחילת ה[[בריאת העולם|בריאה]], היתה האדמה מוציאה פירות בן יומה{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פ' בחוקותי. לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.}}. | * בתחילת ה[[בריאת העולם|בריאה]], היתה האדמה מוציאה פירות בן יומה{{הערה|ילקוט שמעוני ריש פ' בחוקותי. לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.}}. | ||
* ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות | * ליד [[באר מרים|בארה של מרים]] צמחו אילנות עם פירות{{הערה|תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.}}. | ||
* צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]] | * צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה [[אהרן]]{{הערה|במדבר כז, כג.}}. | ||
* צמיחת עץ החרוב על יד מערת [[רבי שמעון בר יוחאי]] | * צמיחת עץ החרוב על יד מערת [[רבי שמעון בר יוחאי]]{{הערה|שבת לג, ב.}}. | ||
* צמיחת הקיקיון בנס ל[[יונה הנביא]] | * צמיחת הקיקיון בנס ל[[יונה הנביא]]{{הערה|יונה פרק ד, פסוק ו.}}. | ||
== [[מעשינו ועבודתנו]] == | == [[מעשינו ועבודתנו]] == | ||
גרסה אחרונה מ־23:41, 11 בדצמבר 2024
לעתיד לבא בזמן התגלות המלך המשיח, מהירות הצמיחה תהיה מפליאה. בגמרא במסכת שבת[1] נאמר: "עתידים אילנות שמוציאין פירות בכל יום".
וכמו כן ישנו נבואה[2] ש"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר...", זאת אומרת, שהקצירה של השדה (שבא מיד לאחר הצמיחה של השדה), תהיה תיכף ומיד לאחרי החרישה וזריעה, כך שהחורש בשדה יפגוש כבר את הקוצר.
הכל יהיה במהירות נפלאה, כמו שגם מהירות הריון והלידה יהיה רק תשע שעות בלבד[3].
מהות היעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי מסביר, שהטעם לכך שלעתיד לבא לא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול הפרי, הוא מפני שהדברים הגשמיים יהיו בהתאחדות עם שורשם ומקורם - דבר ה' - דבר שיבא לידי ביטוי בכך שלא יהיה הפסק בין הצמיחה לגידול[4].
כבר היה לעולמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – כבר היה לעולמים |
- בתחילת הבריאה, היתה האדמה מוציאה פירות בן יומה[5].
- ליד בארה של מרים צמחו אילנות עם פירות[6].
- צמיחת הפרחים, הציץ והשקדים במטה אהרן[7].
- צמיחת עץ החרוב על יד מערת רבי שמעון בר יוחאי[8].
- צמיחת הקיקיון בנס ליונה הנביא[9].
מעשינו ועבודתנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודתו של יהודי צריך להיות באופן כזה שכבר בתחילת העבודה רואים הפירות, ופירי פירות כפי שהם בפועל[10].
על ידי זה שלימוד התורה וקיום המצות נהיים חקוקים בלבו ובכל מהותו של היהודי. וכמעלת אותיות החקיקה על אותיות הכתיבה, זאת אומרת שלימוד התורה של היהודי הוא לא רק באופן שהאדם עם התורה הם כמו שני דברים המחוברים יחד, אלא עוד זאת, שהאדם אינו מציאות, וכל מציאותו היא התורה שלומד. וכשלימוד התורה שלו הוא באופן של חקיקה, גם המצוות שהוא מקיים הם באופן כזה, שחודרות בכל מציאותו.
וכאשר התורה ומצוות נחקקים בהאדם מעבר אל עבר, שזהו כל העצם שלו, הרי זה חודר ופועל מעבר אל עבר, בכל כוחותיו ועניניו עד בכל הדברים שבעולם, ולכן נראה ונגלה גם בגשמיות העולם שאין הפסק בין פעולת האדם והפירות הצומחים, שההשפעה של הקב"ה נשפעת תיכף ומיד ממש בלי הפסק כלל[11].
טעימה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אנו רואים בזמננו — תקופה שיש בה הסימנים של אחרית הימים — תופעות והתפתחויות בלתי רגילות בתחומים וכיוונים שונים: בצד הטוב — תוקף וזריזות בלתי רגילים, וכן — בענינים בלתי רצויים, הצריכים עדיין להתברר ולהתלבן עד לשלימות (גם מוחלטת) בהם, שאף הם באו ובאים באופן של חפזון, בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי[12].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ דף ל ע"ב.
- ↑ עמוס ט, יג.
- ↑ התוועדויות תשד"מ ע' 1005.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ז עמ' 79 ואילך.
- ↑ ילקוט שמעוני ריש פ' בחוקותי. לקו"ש חכ"ז ע' 191, אות ח. וש"נ.
- ↑ תוספתא סוכה ג; במדבר רבה א; שם יט; תנחומא ישן חוקת; רש"י תהלים עח, טז.
- ↑ במדבר כז, כג.
- ↑ שבת לג, ב.
- ↑ יונה פרק ד, פסוק ו.
- ↑ ליל ט"ו בשבט תשד"מ, התוועדויות ע' 916.
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם:0 - ↑ לקו"ש חל"ב ע' 204.