ספר תורה הכללי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
(טעות באיות שם)
 
(34 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ


יומיים לאחר מכן בהתוועדות יום השני של ראש השנה הרחיב הרבי בפרטי התכנית, שתלמידי התמימים ישתתפו בראשונה בכתיבת ספר התורה, ועל ידם יהיו שותפים כל שאר עם ישראל.
בכל שנת [[תשמ"ב]], ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.
 
בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.


הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}.
הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}.
שורה 15: שורה 13:


===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===
===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי===
[[קובץ:הרב אוירכמן והרב פרוס עם הספר תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר הועד הרב '''משה שמואל אוירכמן''' וחבר הועד הרב '''יצחק פרוס''' עם הספר תורה העשירי]]


בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].  
בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]].  


לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל"ג בעומר תשמ"ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות.
לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]], שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות.


===ספרי תורה לתו"ת ולבית רבקה===
===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה===


בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תו"ת.
בשיחה של יום ב' ד[[ראש השנה]] הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.


בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]]{{הערה|'יו"ר ועד הפועל של מרכז ישיבות תומכי תמימים'}} בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.
בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.


בתשובה לשאלה לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.
בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.


==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים==
===לא לכתוב ספרי תורה מקבילים===
בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.
בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.
ובלשון הרבי: "מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח"כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס"ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס"ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ"י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ"י"{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"א, ע' 139.}}.


בחורף תשמ"ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע"ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: "כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל"ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של"ה לתומכי תמימים".
בחורף תשמ"ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע"ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: "כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל"ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של"ה לתומכי תמימים".
שורה 35: שורה 36:
מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.
מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.


כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]], הוועד של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]], והוועד המרכזי לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב [[משה שמואל אוירכמן]]; הוועד לכתיבת ס"ת של ישיבות [[תומכי תמימים]] בראשות הרב [[דוד רסקין]]; הוועד לכתיבת ס"ת של מוסדות [[בית רבקה]] בראשות הרב [[לימא מינקוביץ']] והרב [[שמואל חפר]].
 
נכון לשנת [[תשפ"א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.
 
===לא הוראת שעה===
תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י"ג תשרי תשמ"ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: "אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח"ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד".


נכון לשנת [[תשפ"א]] נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה{{הערה|תשעה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.}}.
בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה – ס"ת הכללים" – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט’לאך" ו"פירושים" כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.


==הוראות מיוחדות==
==הוראות מיוחדות==
שורה 47: שורה 53:


גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}.
גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.}}.
===לא הוראת שעה===
תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י"ג תשרי תשמ"ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: "אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח"ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד".
בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה – ס"ת הכללים" – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט’לאך" ו"פירושים" כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.


==השתתפות גדולי ישראל במבצע==
==השתתפות גדולי ישראל במבצע==
גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.
גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.


רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות לקהילות הספרדים.
רבי [[ישראל אבוחצירא]] כתב לכל קהילת הספרדים{{הערה|ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.}} מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס"ת בפני עצמו).


בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.
בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב [[שמחה עלברג]] - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב [[משה פיינשטיין]] שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד מונטריאול, הרב [[עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב [[פנחס טייץ]] - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.


גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין - רבה של מירון . הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.
גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב"ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב"ד חיפה,הרב [[אליהו בקשי דורון]] - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא"ח, רבה של מירון זצ"ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.


יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.
יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים{{הערה|ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.}}.
שורה 79: שורה 80:
בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.
בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.


בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].
בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב [[דוד משה רוזן]] - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]].


הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}.
הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}.


ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד.
ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד.
==התעוררות במבצע==
בשנת ה'תשפ"ב לקראת י"א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.
בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ"ג - [[שנת הקהל]].
במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.
[[קובץ:סיום ספר תורה הכללי 10.jpeg|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]]
ביום כ"ג אדר שני [[ה'תשפ"ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב"ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכבסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.


==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==
==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע. ברשימה דלהלן נכללו פרטי כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:
נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע{{הבהרה}}. ברשימה דלהלן נכללו פרטים כלליים אודות תאריך ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומו העכשווי של ספר התורה:


;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:
;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל:
*ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה בציון הרשב"י במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, ל"ג בעומר תשמ"ב
*ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה ב[[ציון הרשב"י]] במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]]{{הערה|1=בקיץ תשפ"ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 שלושה כתרי ספר־תורה נגנבו מבית כנסת חב"ד בקרית שמואל{{COL}}].}}
*ספר תורה השני -  
*ספר תורה השני - י"א ניסן תשמ"
*ספר תורה השלישי -  
*ספר תורה השלישי -  
*ספר תורה הרביעי -  
*ספר תורה הרביעי -  
*ספר תורה החמישי -  
*ספר תורה החמישי -  
*ספר תורה השישי - בית חב"ד קריית ים, כ"ד בטבת תשנ"ח
*ספר תורה השישי - בית חב"ד קריית ים, כ"ד בטבת תשנ"ח
*ספר תורה השביעי - אוהל אדמו"ר הריי"צ, [[כינוס השלוחים העולמי]] כסלו תשע"ו
*ספר תורה השביעי - [[אוהל אדמו"ר הריי"צ]], [[כינוס השלוחים העולמי]] [[כסלו]] [[תשע"ו]]
*ספר תורה השמיני- קנדה
*ספר תורה השמיני- קנדה
*ספר תורה התשיעי - קנדה אור לכ״ה אלול ה'תשפ"ג - שנת הקהל
*ספר תורה התשיעי - קנדה אור ל[[כ״ה אלול]] [[ה'תשפ"ג]] - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ב[[ח"י אלול]])
 
*ספר תורה העשירי - [[כ"ג אדר שני]] [[ה'תשפ"ד]] בבית חב"ד [[אופקים]] ועבר דרך המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף עזה. (סיום מכירת האותיות היה ב- [[כ' כסלו]] [[ה'תשפ"ד]])
 
*ספר תורה האחד עשר - ב' [[מר חשון]] [[ה'תשפ"ה]].
;מרכז ישיבות תומכי תמימים
;מרכז ישיבות תומכי תמימים
*
*
שורה 109: שורה 121:
*
*
*
*
 
*[[אסרו חג]] [[חג השבועות|שבועות]] [[תשמ"ו]] ל[[770]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ"ו{{רבי דרייב}}{{אינפו}}]}}.


;ספרים מיוחדים
;ספרים מיוחדים
*[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], י"ט כסלו תשמ"ו
*[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]]
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]]
*ספר תורה בנתיבות בכתב ספרדי.
*ספר תורה ב[[נתיבות]] בכתב ספרדי.
 
== פרטי הוועד המרכזי ==
יו"ר הועד: הרב [[משה שמואל אוירכמן]].
 
מנהל אגף ארה"ב וקנדה: הרב [[יצחק פרוס]] (משפיע בישיבת "אהלי תורה" קראון הייטס).
 
אתר רשמי: '''[https://sefertora.org.il אתר ספר תורה הכללי]'''
 
דוא"ל: admin@sefertora.org.il, טלפון: 04-8738124.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'''[https://sefertora.org.il/%d7%a1%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a8%d7%a7%d7%a2-%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9e%d7%a2/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''
*'''[https://sefertora.org.il/סקירה-היסטורית-רקע-רעיוני-והוראות-למע/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]'''
*'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך
*'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך
*'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד אדר תש"פ עמוד 20
*'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד אדר תש"פ עמוד 20
*'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב"ד}} 1925 עמוד 26
*'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב"ד}} 1925 עמוד 26
*הרב משה שמואל אוירכמן, '''הצלחת המיליון''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 102) {{שבועון כפר חב"ד}}


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה אחרונה מ־19:20, 16 בנובמבר 2024

מבצעי הרבי
עשרת המבצעים
תפילין · תורה · מזוזה · צדקה · בית מלא ספרים · נש"ק · כשרות · טהרת המשפחה · חינוך · אהבת ישראל
מבצעים שונים
מסיבות שבת · שופר · לולב · חנוכה · פורים · מצה · והשיב לב אבות על בנים · ל"ג בעומר · עשרת הדברות · אות בספר התורה לילדי ישראל · אות בספר תורה הכללי . אות בספר תורה לחיילי צה"ל · הקהל · משיח · יום הולדת · הקהלת קהילות · הדפסת התניא · עידוד הילודה

המונח "אות בספר תורה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אות בספר התורה לילדי ישראל.

מבצע ספר התורה הכללי לאחדות ישראל הינה יוזמה עליה הכריז הרבי לקראת שנת תשמ"ב, ובמסגרתה נכתבו עד היום קרוב ל-27 ספרי תורה, שאותיותיהם נרכשו על ידי 6,000,000 יהודים מכל גווני האוכלוסייה ומכל רחבי תבל.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ט אלול תשמ"א, בהתוועדות ליל ערב ראש השנה תשמ"ב, סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה רק לילדים, בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור כל בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ

בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת תשמ"ג הרבי הזכיר את הנושא בכל התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו.

הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"[1].

כמו כן הרבי התבטא שההתעסקות בענין זה צריכה להיות מתוך השתדלות נפשית, שכל אחד ידאג שמכיריו ירכשו לעצמם אות בספרי התורה הכלליים[2].

הועד לכתיבת ספר תורה הכללי[עריכה | עריכת קוד מקור]

יו"ר הועד הרב משה שמואל אוירכמן וחבר הועד הרב יצחק פרוס עם הספר תורה העשירי

בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב יהודה ירמיהו שילדקרויט, הרב נתן יצחק אוירכמן, הרב יגאל פיזם והרב שמואל פרומר). בראש הועד התמנה לעמוד הרב משה שמואל אוירכמן. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב דוד חנזין, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב זושא וילימובסקי, הרב מרדכי גל ורבים נוספים מארגון צעירי אגודת חב"ד.

לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל בל"ג בעומר תשמ"ב, שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות.

ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה של יום ב' דראש השנה הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים.

בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של הרש"ג בהשתתפות הרב מרדכי מענטליק, יוסף מנחם מענדל טננבוים, שלום מרוזוב, דוד רסקין, מנחם מענדל מרוזוב, מנחם מענדל פוטרפאס ושניאור זלמן גופין - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - ג' תשרי ב770, והסופר יהיה הרב אליעזר צבי זאב צירקינד. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל.

בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות בית רבקה, כיון שרבותינו נשיאנו לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים.

לא לכתוב ספרי תורה מקבילים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך.

ובלשון הרבי: "מאחר שצריכים לפרט כל דבר בפרטיות - כדי שאח"כ לא יבואו בשאלות אם לזה התכוונתי או לזה וכו'... באותם מקומות שלא התחילו בכתיבת ס"ת - הנה כבודם במקומם מונח, וכוונתם רצויה, אבל אין זה עניין שגם הם יתחילו לכתוב ספרי תורה, כי עיקר הכוונה בזה היא - שבכל ס"ת יתאחדו מספר הכי גדול של בנ"י... ולכן, אין להרבות בכתיבת ספרי תורה (למטרה זו) אלא כפי הצורך - כאשר כל האותיות שבספרי התורה הנכתבים כבר ימכרו למספר שוה של בנ"י"[3].

בחורף תשמ"ב כתב הרב יעקב-יהודה העכט ע"ה לרבי הצעה שהמוסדות העומדים תחת ניהולו יכתבו ספר תורה כללי. תשובה הרבי: "כתיבת ספר תורה, הכוונה להדגיש האיחוד, ולא שכל אחד ואחד יכתוב ספר תורה בעצמו! לצרף תלמידות מחנה אמונה, ותלמידות דשל"ה, ומכון חנה, בכל העולם לספר תורה בית רבקה, ותלמידי של"ה לתומכי תמימים".

מכאן ואילך חזר הרבי והדגיש שהמטרה אינה לכתוב ריבוי ספרי תורה, אלא לאחד את כל עם ישראל תחת מספר מצומצם ככל האפשר של ספרי תורה, ועל כן ביקש הרבי שמי שעדיין לא התחיל בכתיבה יצטרף לוועדים העוסקים כבר בכתיבה, ולא יכתוב לעצמו.

כתוצאה מכך נוצרו שלשה וועדים שקיבלו הוראתו ורשותו של הרבי והמשיכו לאורך השנים בכתיבת ספרי התורה: הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי בראשות הרב משה שמואל אוירכמן; הוועד לכתיבת ס"ת של ישיבות תומכי תמימים בראשות הרב דוד רסקין; הוועד לכתיבת ס"ת של מוסדות בית רבקה בראשות הרב לימא מינקוביץ' והרב שמואל חפר.

נכון לשנת תשפ"א נכתבו כעשרים וששה ספרי תורה[4].

לא הוראת שעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תקנת הרבי במבצע זה מיסודו לא הייתה בבחינת הוראת שעה, אלא בתור פעולה נמשכת וקבועה. כבר בתחילת דבריו אודות מבצע זה (י"ג תשרי תשמ"ב), הזכיר את ה'דאגה' מה יהיה כאשר יסיימו את כתיבת הספר תורה הראשון? והשיב: "אלו שעסקו בכתיבת הספר תורה הראשון, ימשיכו ויעסקו בכתיבת ספר התורה השני! וכמדובר כמה פעמים שכאשר כותבים מאה ספרי תורה, אין זה ענין של פירוד ח"ו, כי כל ספרי התורה עניינם אחד".

בשנת תשמ"ה, התבטא הרבי באחת השיחות, ש"אף שלא הוזכר עניין זה – ס"ת הכללים" – בהתוועדות שלפני זה, אין מקום כלל וכלל ל"פשט’לאך" ו"פירושים" כו’, שכן, לאחרי שהוזכר כבר ריבוי פעמים, יותר ממאה ואחד פעמים, שוב אין הכרח לחזור ולעורר מדי פעם בפעם". יש לציין שלמרות זאת המשיך הרבי לעורר על כך מידי פעם גם לאחרי שנת תשמ"ה.

הוראות מיוחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילה הוחלט למכור כל אות במחיר של דולר, כמו המחיר של אות בספר התורה של ילדי ישראל, אך הרבי כתב לבטל החלטה זו מצד הסיבה שהאותיות נמכרות לאנשים בעלי פרנסה, והציע שכל אחד ייתן כפי נדבת לבו.

הוראה מיוחדת הייתה בנוגע ליהודים שכבר הלכו לעולמם לרכוש גם עבורם אות בס"ת הכללי. במיוחד הציע ועורר הרבי לרכוש עבור יהודים שנספו בשואה.

כמו כן הורה הרבי שגם מי שרכש אותיות בס"ת הכללי בעבר, ניתן לרכוש אות נוספת בספר תורה חדש.

גם מי שרכש בעבר אות בספר תורה מסוים, ואף אם כתב ספר תורה שלם בעצמו, עליו לקנות אות בספר תורה הכללי, מצד חשיבותו הגדולה, וסגולותיו הנפלאות - שמתאחד עם כל עם ישראל[5].

השתתפות גדולי ישראל במבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

גדולי ישראל רבים קנו בעצמם אותיות בספרי התורה, עודדו את קהילותיהם לרכוש אותיות, ואף הגיעו להשתתף בגופם בסיומים הגדולים שנערכו.

רבי ישראל אבוחצירא כתב לכל קהילת הספרדים[6] מכתב חם ונרגש להשתתף בספר התורה המיוחד שאורגן על ידי בית חב"ד בנתיבות עבור קהילות הספרדים (לאחר שקיבל על כך רשות מיוחדת לכתוב ס"ת בפני עצמו).

בסיום ספרי התורה הכלליים שהתקיימו בארה"ב השתתפו ראשי היהדות החרדית, וביניהם הרב שמחה עלברג - יו"ר אגודת הרבנים בארה"ב, הרב משה טנדלר - חתנו של הרב משה פיינשטיין שביקש ממנו לייצג אותו במעמד, הרב פנחס הירשפרונג - גאב"ד מונטריאול, הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרב אהרון סולובייצ'יק - ראש ישיבת בריסק בשיקגו, הרב אברהם דב הכט - נשיא איגוד הרבנים, הרב פנחס טייץ - רבה של העיר אליזבט שבמדינת ניו ג'רזי, הרב משה אוייער - ראש ישיבת "ישיבה יוניברסיטי" ורבים נוספים.

גם בסיומים שנערכו בארץ הקודש השתתפו רבנים רבים, ומהם: הרב יצחק ידידה פרנקל רב הראשי וראב"ד תל אביב. הרב עקיבא הכרמי רבה של קרית שמואל,הרב שאר ישוב הכהן רב הראשי וראב"ד חיפה,הרב אליהו בקשי דורון - רבה של חיפה בזמנו ולימים הראשון לציון, הרב שמחה הכהן קוק, רבי שלום משאש - רבה הספרדי הראשי של ירושלים, האדמו"ר מפיטסבורג, הגרי"א גרשטנקורן - רבה של קריית מלאכי, הרב מנחם מענדל מנדלזון - רבה של קוממיות, הרב שמואל דוד גרוס - רבם של חסידי גור באשדוד, הרב פסח הורביץ - רבם של חסידי בעלז באשדוד, הרב מיכל כ"ץ רבה של בן דור, הרב נחום זוין - רבה של קריית אליהו, הרב אברהם גודין מהנהלת צא"ח, רבה של מירון זצ"ל. הרב שלמה גורן הרב הראשי לצה"ל, והרב יהודה צדקה ראש ישיבת "פורת יוסף" - שלחו את מכתביהם לרגל מעמדי סיום ספר התורה.

יש לציין שאישי ציבור רבים ראו לעצמם זכות לרכוש אות בספר התורה, ומהם ראשי ערים, אנשי ממשלה, ופוליטיקאים, ואף פורסם על כך בעיתונים[7].

התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליל שמיני עצרת תשמ"ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס"ת של תו"ת, הס"ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס"ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב יהודה ירמיהו שילדקרויט).

לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי בד' תשרי תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון[8] זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות[9].

בליל ערב יום הכיפורים דיבר הרבי לחסידים באופן נדיר, וביקש שכל אחד ישתדל לרכוש עוד אות בספר התורה "לעצמו, לבני ביתו ולמכיריו עוד לפני יום הכיפורים, ואפילו לכאלה שאין לו אפשרות לשוחח עמם".

בי"א תשרי תשמ"ב - מספר ימים לאחר תחילת המבצע - כתב הרבי מכתב כללי הקורא "לכל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" לקנות אות בספר התורה.

הרבי ביקש מהועד לכתיבת ספר התורה הכללי של בית רבקה שיכתבו לו מידי יום שישי דו"ח על כמות הנרשמים, ובפרשה בה אוחזים בספר התורה.

למחרת סיום ספר התורה הראשון של תו"ת ביום ראשון כ"ט טבת תשמ"ב, ערך הרבי התוועדות מיוחדת ב770 ביום שני ראש חודש שבט לרגל המאורע, ובה דיבר באריכות בגודל המעלה שבענין זה.

בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק משקה לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה.

בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון הקומוניסטי. את המעיל לספר תורה זה תרמה הרבנית.

הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה "בזריזות", ויתעסקו בזה אפילו ביום שישי[10].

ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ"המבצע המיוחד לדורנו זה"[11], "המבצע הפנימי"[12], "ענין הכי כללי והכי פרטי"[13], "מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"[14] ועוד.

התעוררות במבצע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשפ"ב לקראת י"א ניסן - יום הולדתו של הרבי הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים.

בסוף חודש תמוז נערכך מבצע נושא פרסים נוסף ובסוף מבצע זה הוכנס ספר התורה הזה בקנדה באור לכ״ה אלול ה'תשפ"ג - שנת הקהל.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם.

כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי

ביום כ"ג אדר שני ה'תשפ"ד נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב"ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב מנחם מענדל גלוכבסקי, הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד.

ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נכון לשנת תש"פ, נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע[דרושה הבהרה]. ברשימה דלהלן נכללו פרטים כלליים אודות תאריך הסיום והכנסת ספר תורה ומקומו העכשווי של ספר התורה:

הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל
מרכז ישיבות תומכי תמימים


בית רבקה קראון הייטס
ספרים מיוחדים

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • סקירה היסטורית ורקע רעיוני
  • אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך
  • ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר, שבועון בית משיח כ"ד אדר תש"פ עמוד 20
  • העולם נע ומזדעזע, במדור 'חיי רבי' 1925 עמוד 26
  • הרב משה שמואל אוירכמן, הצלחת המיליון, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 102)

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

סת"ם - ספרי תורה תפילין ומזוזות
מצוות מהתורה ותקנות דרבנן כתיבת ספר תורה · הגהת סת"ם · בדיקת תפילין ומזוזות · קריאת התורה · הנחת תפילין · קביעת מזוזה
כתיבת סת"ם סופר סת"ם · כתב אדמו"ר הזקן · ספר תורה · תפילין · מזוזה · מגילת אסתר · אתוון רברבין · אתוון זעירין · טנת"א · תגים · מסורה
כתבי קודש מיוחדים ספר תורה של משיח · ספר התורה של הרבי · ספרי תורה ב-770 · מגילת אדמו"ר המהר"ש
מושגים קרובים מבצע אות בספר תורה · ספרי תורה הכלליים · מבצע תפילין · מבצע מזוזה · תפילין דרבינו תם · ארבעה זוגות תפילין

הערות שוליים

  1. ↑ ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.
  2. ↑ חשיפה: על מה כתב הרבי "השתדלות נפשית"?.
  3. ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"א, ע' 139.
  4. ↑ עשרה מתוכם על ידי הוועד לכתיבת ספר התורה הכללי בארץ הקודש.
  5. ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"א, ע' 274.
  6. ↑ ב'בלאנק' של מוסדות 'בית ישראל'.
  7. ↑ ומהם: מר מנחם בגין - ראש הממשלה דאז, מר צבי רוזנטל - שהתמודד בזמנו ל'סענאט' של ארה"ב, מר זאב ירוסלבסקי - קונסול הארגונים היהודיים בלוס-אנגלס, ראש עיריית תל אביב מר משה להט, ראש עיריית חיפה מר אריה גוראל, ראש עיריית קריית מוצקין מר משה גושן, ראש עיריית נהריה מר אפרים שרר ועוד.
  8. ↑ באות ב' מהמילה בראשית זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את הרבנית.
  9. ↑ יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.
  10. ↑ אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115
  11. ↑ ט"ו שבט תשמ"ב
  12. ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.
  13. ↑ התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.
  14. ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.
  15. ↑ בקיץ תשפ"ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. שלושה כתרי ספר־תורה נגנבו מבית כנסת חב"ד בקרית שמואל.
  16. ↑ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ"וקישור לאתר רבי דרייב
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=ספר_תורה_הכללי&oldid=720926"