דבר מלכות בראשית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←קישורים חיצוניים: , קידוד קישורים) |
||
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דבר מלכות בראשית''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת בראשית]] [[תשנ"ב]] | '''דבר מלכות בראשית''' היא [[שיחה]] שאמר [[הרבי]] בשבת [[פרשת בראשית]] [[תשנ"ב]]{{הערה|השיחה הוגהה על ידי הרבי ב[[אידיש]] ונדפסה ב[[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] [[תשנ"ב]] ח"א ע' 43.}}. | ||
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]]. | ||
== | == ההתוועדות == | ||
{{ | |||
}} | להתועדות נכנס [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] בשעה 1:45{{הערה|מאוחר מעט מהשעה הקבועה, כרגיל ב[[שבת מברכים]].}}, כשהקהל מנגן [[ניגון שמחה]]. | ||
אחרי ברכת בופה"ג ניגנו "[[זאל שוין זיין די גאולה]]", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בחוזק רב ביד ימין, ואח"כ ביד שמאל. | |||
שיחה א' ארכה רבע שעה, מהשעה 2:00 עד השעה 2:15. את השיחה פתח במילים: {{ציטוטון|ס'איז דאך ידוע דער פתגם פון נשיא דורנו אז אזוי ווי ס'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי איז דערנאך דער שנה הבאה לאחריו}} [= הרי ידוע הפתגם של נשיא דורנו, שכפי שמעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך הוא אח"כ השנה הבאה לאחריו], והמשיך לדבר אודות מעלת שנה זן - "'''נ'''פלאות '''ב'''כל", נ' פלאות, ושבת בראשית, ו[[חודש תשרי]] - אותיות רשית חסר א' וכו'. בתוך השיחה היו מילים מפורשות על {{ציטוטון|נשיא דורנו שמדבר על מעלת 'בש"ז' דהשנה, אף שנמצא כבר כתוב בלוח, כי ע"י הדיבור דנשיא דורנו מוסיף בזה תוקף ונתינת כח}}.. | |||
אחרי שיחה זו ניגנו "[[שובה ה']]", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' בחוזק, וכמה פעמים בשתי ידיו הק' ביחד. במהלך הניגון טעם כ"ק אדמו"ר שליט"א מהמזונות (שלא כרגיל). | |||
שיחה הב' ארכה מהשעה 2:30 עד 3:30. לאחרי שיחה זו ניגנו "אתה בחרתנו". אח"כ סימן להש"ץ לנגן [[שיבנה בית המקדש]], ובהמשך - [[ניעט ניעט ניקאווא]]. | |||
אח"כ הייתה מכירת המצוות ע"י הר"י פינסאן. כשנגמר התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן את [[ניגון הקפות|ניגון ההקפות לר' לוי יצחק]], ובתנועה הידועה החל לעודד בתנועות נמרצות. | |||
שיחה הג' ארכה כ-5 דקות, מהשעה 3:45 עד 3:50. ובה הזכיר אודות [[חלוקת המשקה]], והסיום בענין של מעשה בפועל ושהזמן גרמא - לימוד שיעורי [[חת"ת]] והשתתפות בסיום ה[[רמב"ם]] שיתקיים ב[[ניו יורק]] (באם יתעכב משיח צדקנו). | |||
אח"כ התחילה חלוקת המשקה. הריל"ג העמיד 36 קנקנים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א מזג מכל קנקן לכוסו, ומיד מזג מכוסו לכל קנקן (חוץ מהקנקן השני שלא מזג מכוסו לתוך הקנקן{{הערה|בא' היומנים נרשם: בחציים הראשון של הבקבוקים מזג לתוך כוסו כרגיל, אך כשהתמלא הגביע החל למזוג מן הגביע לבקבוקים, ושוב מזג מהבקבוקים הנותרים לתוך הגביע, ואח"כ מזג לכ"א בכוסו.}}). בסיום שאל את הריל"ג אם כולם עברו, והחל לנגן (שוב) את ניגון ההקפות לר' לוי יצחק. | |||
אח"כ הזכיר אודות ברכה אחרונה, בירך ונעמד לתפילת מנחה. | |||
ההתוועדות הסתימה בשעה 4:05{{הערה|[[דברי משיח]] תשנ"ב ח"א ע' 637-9.}}. | |||
==סיכום== | |||
{{ציטוט-צף|עוד והוא העיקר: שיתוסף בהכרת כל העולם כולל אוה"ע, במעלתם ושבחם של ישראל – "בראשית בשביל ישראל", וכן – שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ועד – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר נוסף לז' הארצות יהי' לנו גם את קיני קניזי וקדמוני}} | |||
{{ציטוט-צף|ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו}} | |||
*'''אות א:''' הרבי מביא את הפתגם של [[רבותינו נשיאינו]], ש'ההנהגה ד[[שבת בראשית]] נמשכת בכל השנה', ומחפש את המיוחדות של שבת בראשית: לכאורה, הראשית מתחילה כבר מתחילת חודש [[תשרי]], החל מ[[ראש השנה]], [[יום כיפור]] ו[[חג הסוכות]], מדוע דווקא ההנהגה בשבת בראשית נמשכת לכל השנה? הרבי מבאר, ששבת בראשית מסמלת את המעבר והיא ה[[ממוצע המחבר]] בין החודש הגדוש בחגים ובמועדים, להמשך השנה. ומשום שהיא השבת האחרונה של החודש, אז היא 'העליה והשלימות' של חודש תשרי וכמו כן, גם משום שהיא ההתחלה האמיתית של העבודה הרגילה, של השנה הבאה. | |||
*'''אות ב' - ג':''' הרבי מביא את דברי [[חז"ל]] על המילה "בראשית": ש"בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". שפירושם על המילה בראשית, לא באה לשלול את הפירוש הפשוט על המילה, אלא להוסיף שעל התורה ועם ישראל נקראים 'ראשית'. אך בפשטות שני הפירושים שונים מאוד: חז"ל מתייחסים לתורה וישראל, אך כלל לא לבריאת העולם. אלא שהרבי מבאר, שחז"ל מתכוונים, שבריאת העולם נועדה לתורה ולעם ישראל - שנקראים ראשית, לא מדובר רק שהם לגמרי למעלה מהבריאה, אלא איך שהם חלק מהבריאה, הם ראשיתה של הבריאה. | |||
*'''אות ד' - ה':''' הרבי מוסיף, שהחידוש בכל הנאמר הוא שלא התורה ועם ישראל הם ה'ראשית', אלא במצב שהם נמצאים בתוך העולם הגשמי והחומרי - הם 'ראשית'. ומזה גם הקשר עם [[הרש"י הראשון]] על בראשית, שאומר שזה שהצורה התחילה עם "בראשית", הוא בשביל להראות שהארץ שלו ונתנה לבני ישראל. שהחידוש הוא לא שהתורה וישראל הם למעלה מהעולם, אלא אף כשנצמאים בעולם הגשמי והחומרי עם כל אומות העולם וטענותיהם. | |||
*'''אות ו':''' לאור הנאמר מובן מעלתה המיוחדת של שבת בראשית: שני מעלותם של בני ישראל, הם גם בהבדל בין [[חודש תשרי]] לבין שאר החודשים: בחודש תשרי מגלה המעלה של בני ישראל שהם למעלה מהעולם, במיוחד בשמיני עצרת ובשמחת תורה שאז הם שמחים עם התורה ולמעלה מהענינים ווהטרדות הפוקדות אותם, אך לעומת זאת בשאר החודשים מודגש עניין העבודה בעולם עצמו. ובשבת בראשית, מצוין שני הענינים: גם מעלתה של התורה ועם ישראל שהם 'ראשית' - למעלה מהעולם, וגם המעלה השניה, שהם 'ראשית' של העולם. | |||
*'''אות ז' -ח':''' הרבי מוסיף, שמשום שהעולם נברא בשביל ישראל והתורה, וזה מתגלה בעולם הזה, ולכן, שאף שבני ישראל שוהים בגלות, גם אז הם רואים איך שנשמתם היא 'ראשית', ופועלת בעולם הזה. הרבי מבאר שהציווים של 'דינא דמלכותא דינא', 'לא ימרדו באומות' וכיוצא בזה, הטעם להם זה לא משום שלבני שיראל יש פחד ויראה מהמלכות, אלא שהקב"ה קבע ורוצה בכך, ואין זה נוגע לעם ישראל כלל. | |||
*'''אות ט' - י':''' הרבי מבהיר שלאור כל זאת, מובן עד כמה 'מושללת בתכלית' ההכרזה שהתפרסמה אז שעם ישראל צריכים להיכנע ללחץ של האומות בקשר לארץ משום שאסור להתגרות באומות, והצלת וקיומה של ארץ ישראל תלויה בחסדיהם של האומות חלילה. הרבי מסיים את השיחה בתקווה שהם יחזרו בדבריהם. | *'''אות ט' - י':''' הרבי מבהיר שלאור כל זאת, מובן עד כמה 'מושללת בתכלית' ההכרזה שהתפרסמה אז שעם ישראל צריכים להיכנע ללחץ של האומות בקשר לארץ משום שאסור להתגרות באומות, והצלת וקיומה של ארץ ישראל תלויה בחסדיהם של האומות חלילה. הרבי מסיים את השיחה בתקווה שהם יחזרו בדבריהם. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/ | * השיחה: '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/17/01_בראשית.pdf מוגה (אידיש)] {{*}} [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAcGQxbUpwSUtPdUU תרגום ללשון הקודש] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/1GeU2EcOILQwqHGTD0jRm8W729bE8ZBA_/edit גרסת טקסט] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B91KHRkDr3SAZkdocDl5dDNfYlk/edit?usp=sharing&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-Lidx8kXyBvraq_F5ffP8fA&rtpof=true&sd=true בלתי מוגה]''' | ||
* '''סיכומים:''' [https://docs.google.com/document/d/ | * '''סיכומים:''' [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwY3NOODBJeTNmUWc/edit?usp=sharing&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-zPFfEumdsNSyqvlhfAV45g&rtpof=true&sd=true דף סיכום] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwSmR3cnNvekF2b2c/view?usp=drive_link&resourcekey=0-R7usMwNqNKPmC3VE-6ouyQ דבר מלכות לנוער] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B2k04CfIOmXwbTZmYWtfeWppWVE/view?usp=drive_link&resourcekey=0-JjvCAIQsofX2VbQNO4u51g דבש מלכות] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwRGlydHNkM1dzWEU/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-broQK3WHux33Azl4XACHQA&rtpof=true&sd=true דף עזר] {{*}} [https://docs.google.com/document/d/0B2k04CfIOmXwTnkwcF9hdzJYaEk/edit?usp=drive_link&ouid=113047085946654283603&resourcekey=0-pYbDaTJ79mfPOv9cvdvJKA&rtpof=true&sd=true הוראות ונקודות] | ||
* [https://sinun770.org/דבר-מלכות-פרשת-בראשית-הרב-גינזבורג-בשי/ שיעור בשיחה מאת הרב חיים יוסף גינזבורג] באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידיאו}} | |||
{{שיחות הדבר מלכות}} | {{שיחות הדבר מלכות}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|בראשית]] | [[קטגוריה:שיחות הדבר מלכות|בראשית]] | ||
[[קטגוריה:פרשת בראשית]] | [[קטגוריה:פרשת בראשית]] | ||
[[קטגוריה:חומש בראשית]] | [[קטגוריה:חומש בראשית]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:28, 17 באוקטובר 2024
דבר מלכות בראשית היא שיחה שאמר הרבי בשבת פרשת בראשית תשנ"ב[1].
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות דבר מלכות.
ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
להתועדות נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א בשעה 1:45[2], כשהקהל מנגן ניגון שמחה.
אחרי ברכת בופה"ג ניגנו "זאל שוין זיין די גאולה", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בחוזק רב ביד ימין, ואח"כ ביד שמאל.
שיחה א' ארכה רבע שעה, מהשעה 2:00 עד השעה 2:15. את השיחה פתח במילים: "ס'איז דאך ידוע דער פתגם פון נשיא דורנו אז אזוי ווי ס'שטעלט זיך אוועק שבת בראשית, אזוי איז דערנאך דער שנה הבאה לאחריו" [= הרי ידוע הפתגם של נשיא דורנו, שכפי שמעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך הוא אח"כ השנה הבאה לאחריו], והמשיך לדבר אודות מעלת שנה זן - "נפלאות בכל", נ' פלאות, ושבת בראשית, וחודש תשרי - אותיות רשית חסר א' וכו'. בתוך השיחה היו מילים מפורשות על "נשיא דורנו שמדבר על מעלת 'בש"ז' דהשנה, אף שנמצא כבר כתוב בלוח, כי ע"י הדיבור דנשיא דורנו מוסיף בזה תוקף ונתינת כח"..
אחרי שיחה זו ניגנו "שובה ה'", וכ"ק אדמו"ר שליט"א עודד בידו הק' בחוזק, וכמה פעמים בשתי ידיו הק' ביחד. במהלך הניגון טעם כ"ק אדמו"ר שליט"א מהמזונות (שלא כרגיל).
שיחה הב' ארכה מהשעה 2:30 עד 3:30. לאחרי שיחה זו ניגנו "אתה בחרתנו". אח"כ סימן להש"ץ לנגן שיבנה בית המקדש, ובהמשך - ניעט ניעט ניקאווא.
אח"כ הייתה מכירת המצוות ע"י הר"י פינסאן. כשנגמר התחיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לנגן את ניגון ההקפות לר' לוי יצחק, ובתנועה הידועה החל לעודד בתנועות נמרצות.
שיחה הג' ארכה כ-5 דקות, מהשעה 3:45 עד 3:50. ובה הזכיר אודות חלוקת המשקה, והסיום בענין של מעשה בפועל ושהזמן גרמא - לימוד שיעורי חת"ת והשתתפות בסיום הרמב"ם שיתקיים בניו יורק (באם יתעכב משיח צדקנו).
אח"כ התחילה חלוקת המשקה. הריל"ג העמיד 36 קנקנים, וכ"ק אדמו"ר שליט"א מזג מכל קנקן לכוסו, ומיד מזג מכוסו לכל קנקן (חוץ מהקנקן השני שלא מזג מכוסו לתוך הקנקן[3]). בסיום שאל את הריל"ג אם כולם עברו, והחל לנגן (שוב) את ניגון ההקפות לר' לוי יצחק.
אח"כ הזכיר אודות ברכה אחרונה, בירך ונעמד לתפילת מנחה.
ההתוועדות הסתימה בשעה 4:05[4].
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
| " | עוד והוא העיקר: שיתוסף בהכרת כל העולם כולל אוה"ע, במעלתם ושבחם של ישראל – "בראשית בשביל ישראל", וכן – שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ועד – שלימות הגילוי בזה, בגאולה האמיתית והשלימה, כאשר נוסף לז' הארצות יהי' לנו גם את קיני קניזי וקדמוני | " |
| " | ותיכף ומיד ממש, בשבת בראשית הי' תהא שנת נפלאות בה – גילוי נפלאות הקב"ה, עד לעיקר הנפלאות – "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו | " |
- אות א: הרבי מביא את הפתגם של רבותינו נשיאינו, ש'ההנהגה דשבת בראשית נמשכת בכל השנה', ומחפש את המיוחדות של שבת בראשית: לכאורה, הראשית מתחילה כבר מתחילת חודש תשרי, החל מראש השנה, יום כיפור וחג הסוכות, מדוע דווקא ההנהגה בשבת בראשית נמשכת לכל השנה? הרבי מבאר, ששבת בראשית מסמלת את המעבר והיא הממוצע המחבר בין החודש הגדוש בחגים ובמועדים, להמשך השנה. ומשום שהיא השבת האחרונה של החודש, אז היא 'העליה והשלימות' של חודש תשרי וכמו כן, גם משום שהיא ההתחלה האמיתית של העבודה הרגילה, של השנה הבאה.
- אות ב' - ג': הרבי מביא את דברי חז"ל על המילה "בראשית": ש"בשביל התורה שנקראת ראשית דרכו ובשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו". שפירושם על המילה בראשית, לא באה לשלול את הפירוש הפשוט על המילה, אלא להוסיף שעל התורה ועם ישראל נקראים 'ראשית'. אך בפשטות שני הפירושים שונים מאוד: חז"ל מתייחסים לתורה וישראל, אך כלל לא לבריאת העולם. אלא שהרבי מבאר, שחז"ל מתכוונים, שבריאת העולם נועדה לתורה ולעם ישראל - שנקראים ראשית, לא מדובר רק שהם לגמרי למעלה מהבריאה, אלא איך שהם חלק מהבריאה, הם ראשיתה של הבריאה.
- אות ד' - ה': הרבי מוסיף, שהחידוש בכל הנאמר הוא שלא התורה ועם ישראל הם ה'ראשית', אלא במצב שהם נמצאים בתוך העולם הגשמי והחומרי - הם 'ראשית'. ומזה גם הקשר עם הרש"י הראשון על בראשית, שאומר שזה שהצורה התחילה עם "בראשית", הוא בשביל להראות שהארץ שלו ונתנה לבני ישראל. שהחידוש הוא לא שהתורה וישראל הם למעלה מהעולם, אלא אף כשנצמאים בעולם הגשמי והחומרי עם כל אומות העולם וטענותיהם.
- אות ו': לאור הנאמר מובן מעלתה המיוחדת של שבת בראשית: שני מעלותם של בני ישראל, הם גם בהבדל בין חודש תשרי לבין שאר החודשים: בחודש תשרי מגלה המעלה של בני ישראל שהם למעלה מהעולם, במיוחד בשמיני עצרת ובשמחת תורה שאז הם שמחים עם התורה ולמעלה מהענינים ווהטרדות הפוקדות אותם, אך לעומת זאת בשאר החודשים מודגש עניין העבודה בעולם עצמו. ובשבת בראשית, מצוין שני הענינים: גם מעלתה של התורה ועם ישראל שהם 'ראשית' - למעלה מהעולם, וגם המעלה השניה, שהם 'ראשית' של העולם.
- אות ז' -ח': הרבי מוסיף, שמשום שהעולם נברא בשביל ישראל והתורה, וזה מתגלה בעולם הזה, ולכן, שאף שבני ישראל שוהים בגלות, גם אז הם רואים איך שנשמתם היא 'ראשית', ופועלת בעולם הזה. הרבי מבאר שהציווים של 'דינא דמלכותא דינא', 'לא ימרדו באומות' וכיוצא בזה, הטעם להם זה לא משום שלבני שיראל יש פחד ויראה מהמלכות, אלא שהקב"ה קבע ורוצה בכך, ואין זה נוגע לעם ישראל כלל.
- אות ט' - י': הרבי מבהיר שלאור כל זאת, מובן עד כמה 'מושללת בתכלית' ההכרזה שהתפרסמה אז שעם ישראל צריכים להיכנע ללחץ של האומות בקשר לארץ משום שאסור להתגרות באומות, והצלת וקיומה של ארץ ישראל תלויה בחסדיהם של האומות חלילה. הרבי מסיים את השיחה בתקווה שהם יחזרו בדבריהם.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיחה: מוגה (אידיש) • תרגום ללשון הקודש • גרסת טקסט • בלתי מוגה
- סיכומים: דף סיכום • דבר מלכות לנוער • דבש מלכות • דף עזר • הוראות ונקודות
- שיעור בשיחה מאת הרב חיים יוסף גינזבורג באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב
| שיחות הדבר מלכות | ||
|---|---|---|
בראשית
|
בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות (א'), תולדות (ב') • ויצא • וישלח • י"ט כסלו • וישב • חנוכה • מקץ • ה' טבת • ויגש • ויחי | 
|
שמות
|
שמות • וארא (א'), וארא (ב') • בא • נשי ובנות ישראל • בשלח • חמשה עשר בשבט • יתרו • כ"ב שבט • משפטים (א'), משפטים (ב') • תרומה • תצווה (א'), תצווה (ב') • כי תשא • ויקהל | |
ויקרא
|
ויקרא • צו • י"א ניסן • ערב פסח (א'), ערב פסח (ב') • אחרון של פסח (א'), אחרון של פסח (ב') • כ"ו ניסן • כ"ח ניסן • שמיני • תזריע מצורע • אחרי קדושים • אמור • בהר בחוקותי | |
במדבר
|
במדבר • שבועות (א'), שבועות (ב') • נשא • בהעלותך (א'), בהעלותך (ב') • שלח • כ"ח סיון • קרח (א'), קרח (ב') • חוקת • בלק • פינחס • מטות מסעי | |
דברים
|
דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ערב ראש השנה (א'), ערב ראש השנה (ב') • נצבים וילך וראש השנה • ראש השנה, סוכות ושמחת תורה • שמחת תורה | |
הוספות
|
יחידות עם הרב מרדכי אליהו (ו' מרחשוון תשנ"ב) • קונטרס בענין מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל • שיחת ב' ניסן תשמ"ח | |
הערות שוליים
- ↑ השיחה הוגהה על ידי הרבי באידיש ונדפסה בספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 43.
- ↑ מאוחר מעט מהשעה הקבועה, כרגיל בשבת מברכים.
- ↑ בא' היומנים נרשם: בחציים הראשון של הבקבוקים מזג לתוך כוסו כרגיל, אך כשהתמלא הגביע החל למזוג מן הגביע לבקבוקים, ושוב מזג מהבקבוקים הנותרים לתוך הגביע, ואח"כ מזג לכ"א בכוסו.
- ↑ דברי משיח תשנ"ב ח"א ע' 637-9.